הפאה והביכורים והרֵאָיון: השורשים הקדושים של אולפני הטלוויזיה

אנו עומדים כיום כשבוע לפני הבחירות, והמועמדים אצים רצים מכנס לעצרת, ומשם לאולפן כדי להתראיין לאמצעי התקשורת.

נתעכב קמעא על המילים "אולפן" ו"להתראיין", ונעמוד על מקורן. המילה "אולפן" הגיעה אלינו מארמית. שורשה הוא אל"ף, לשון אילוף ולימוד, ומשמעותה המקורית היא לימוד וביאור. כך למשל מתורגם הפסוק הבא מספר דברים –  "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר": "‏בְעִברָא דְיַרדְנָא בארעא דְמוֹאָב שָׁרִי מֹשַׁה פָרֵישׁ יָת אוּלפָן אוֹרָיתָא הָדָא לְמֵימַר". "אולפן אורייתא" פירושו "לימוד התורה".

המקום שבו מתקיים הלימוד נקרא בית-לימוד, ובארמית: בית אולפן או בית אולפנא (אולפנא, באל"ף סופית, פירושה הלימוד, בצורה מיודעת. תחת ה"א הידיעה העברית הבאה בראש המילה מופיעה בארמית אל"ף בסוף המילה. כך, "גברא" פירושו "הגבר", "גדיא" פירושו "הגדי", וכן על זו הדרך).  על שמואל ודוד מסופר למשל בספר שמואל שישבו במקום שנקרא נָיוֹת – ובתרגום הארמי שם: "ויתיבו בבית אולפנא".

הצירופים "בית אולפן" או "בית אולפנא" המשיכו לשמש בעברית במשמע מקום לימוד, בדומה ל"בית ספר", אך בשלב מאוחר הושמטה המילה "בית" ונותר ה"אולפן" לבדו. תופעה מעניינת היא שה"אולפנא", הצורה המסתיימת באל"ף, התייחדה למקום לימוד לבנות. כאמור, אולפנא בארמית פירושו הלימוד, ומדובר במילה שמינה הדקדוקי הוא זכר – אך סיומת המילה נשמעת כמו סיומת הנקבה הרגילה בעברית (ילד – ילדה, מלך – מלכה), וכך הצירוף "בית אולפנא" – ששימש לאורך דורות רבים במשמע מקום לימוד כללי, גם לבנים – התייחד לבית ספר לבנות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכדור נמצא במגרש של ועדת הכספים: אל תדרסו את הפנסיה
– לא בגלל התרבות: יהודים לא משתחווים בהר הבית כי המדינה מונעת מהם
– אשליית הרוב החילוני: דרושה שותפות של החרדים ולא שילוב

והיאך הגיע האולפן אל חדרי ההקלטה והצילום? משמע זה נולד כתרגום למילת הלעז "סטודיו". ה-Studio הגיע מהשורש study, ופירושו המקורי באיטלקית הוא "חדר לימוד", מקום שבו האמן או הפסל מלמד את שולייתו את רזי המקצוע. המילה סטודיו עצמה עברה הרחבת משמע, והיא משמשת לא רק כחדר לימוד אלא בכלל כחדר שמשמש לעבודה מקצועית, מסטודיו הצייר ועד סטודיו ההקלטות, והמילה "אולפן" נכנסה בנעליה. בתחילה קראו בשם אולפן לחדר העבודה המקצועי, והמילה נשארה על מכונה אף כשלא מדובר בחדר קטן אלא באולפנים גדולים ורחבים.

כאמור, המועמדים מגיעים לאולפנים לשם "ריאיון". מאין הגיעה מילה זו? יסודתה בקודש – בלשון המשנה העוסקת במצווה להיראות במקדש בשלושת הרגלים. כך פותחת מסכת פאה: "אלו דברים שאין להם שיעור – הפאה והביכורים והרֵאָיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה". כלומר, אין סף מינימום לקרבן שצריך להביא אדם הבא להיראות במקדש.

המילה ריאיון המשיכה לשמש בעברית, וכמו שקרה למילים רבות דומות – היא עברה מתחומי הקודש אל החול, אל סתם פגישה בין אנשים המתראים זה לזה (מילים נוספות שעברו מן המקדש אל שדה החול הן "מוסף", "היכל", "מנחה", ואף ה"הצבעה" וה"קלפי". על כך בעז"ה בשבוע הבא). כך למשל אפשר למצוא בלשונו של מנדלי מוכר ספרים, המספר על שדכן המעוניין להפגיש את המחותנים העתידיים ביריד: "כלום יש לך לעניין זה מקום טוב יותר מן היריד? נעשה ראיון בין המחותנים בחפזון, כשהם עומדים על רגל אחת, שניהם חומדים, רוצים בכל לבם, ומה הדבר חסר?". הריאיון כאן הוא התראות בין שניים. אף במקרה זה – המשמע העדכני של המילה נקבע על פי מילת לעז. תחת interview האנגלית החלו לומר ריאיון, והמילה העברית נכנסה בנעליה של חברתה מעבר לים, ולכן היום משמש הריאיון רק בתחומים של ריאיון עיתונאי או ראיון עבודה וכדומה.

מן הריאיון החז"לי יצרה העברית החדשה גם פעלים – ראיין, רואיין והתראיין. בתחילה היו שהסתייגו מפעלים אלו. כך למשל כתב איש הלשון יצחק אבינרי על "ראיין" בשנות השישים: "זהו חידוש מיותר לגמרי, ואף על פי שנתפשט – נוצֵר לשונו ירחק הימנו".  אבינרי הציע במקום פועל זה את "הֵשִׂיחַ", במשמע גרם למישהו אחר לשוחח, או את "דובֵב". אך הלשון כבשה את דרכה, וכיום דומה שאיש לא מסתייג מן הפעלים הללו, והמועמדים, כאמור, אצים רצים לאולפנים ומתראיינים ללא הרף.