סוללה: הקשר בין טילים, עפר ופלאפונים

סוללות כיפת ברזל היו מופקדות על יירוט הטילים שירו לעברנו אויבינו העזתים. בשבוע שעבר כתבנו כאן על המילה "יירוט", וכעת נקדיש עיון קצר ל"סוללה".

המילה סוללה נגזרת מן השורש סל"ל, ומשמעותה הבסיסית היא כֶּבֶשׁ העפר שנשפך לצד החומה, במטרה להתקרב לחלקה הגבוה ולנסות להבקיעה. כך נאמר למשל במלחמתו של יואב בן צרויה באבֵל בֵּית מַעֲכָה, המזוהָה כיום באזור מטולה שבגבול הצפון: "וַיִּשְׁפְּכוּ סֹלְלָה אֶל הָעִיר… וְכׇל הָעָם אֲשֶׁר אֶת יוֹאָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחוֹמָה".

השורש סל"ל קשור למסילה ולסלילה, היינו כבישת דרך סלולה, ואף הסוללה היא מעין דרך כבושה המשמשת את התוקפים ואת כלי מלחמתם. במשמעותה המקורית ממשיכה לשמש המילה "סוללה" עד היום. כך נקראת למשל הסוללה המטפסת אל מבצר מצדה מכיוון מערב, וכך נקראות גם סוללות העפר שעליהן בנויה מסילת הרכבת במקומות רבים בארץ.

אך למילה סוללה ישנם משמעים נוספים, כגון סוללת הטילים שהזכרנו בפתיחה, וכן הסוללה השכיחה יותר – זו שבכל טלפון נייד ובכל מכשיר חשמלי שאינו מחובר לשקע. ובכן, מה הקשר בין סוללת העפר לסוללה שבסלולרי?

נראה שהמשמעים הנוספים של הסוללה נובעים מפסוק יחיד בתנ"ך, שממנו עולה לכאורה שהסוללה אינה ערמת העפר הנשפכת לצד החומה – אלא כלי נשק של ממש. כך נאמר בספר ירמיהו: "הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלׇכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים" (פרק לב). דברים הללו הם חלק מתגובת ירמיהו, לאחר שה' מצווה אותו לקנות שדה באזור מגוריו בענתות. לאחר שהנביא משלים את הקנייה כהלכתה, הוא פונה נרגשות לה', ואומר: "הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלׇכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים… וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים?".

בניגוד לשאר המקומות בתנ"ך שבהם מופיעה הסוללה, כאן לא נזכר הפועל "לשפוך", והלשון "הסוללות באו" מתאימה יותר לכלי נשק כלשהו ולא לערמת עפר. ואכן כך מפרש שם רד"ק: "הסוללות הם העצים שמשליכים בהם האבנים בחומות העיר להכותם". ובדומה לכך ביאר רלב"ג: "סוללה הוא כלי שמשליכין בו אבנים גדולות מאד להפיל החומה בחוזק".

על פי הפירוש זה החלו לכנות את המכונות ששיגרו אבני בליסטראות בשם סוללות, ובהמשך קראו כך גם לתותחים שהחליפו את המכונות העתיקות. הנה כך כתב למשל הרופא האיטלקי ר' אברהם משער־אריה (פורטליאונה) בספרו "שלטי הגיבורים", שיצא לאור לפני למעלה מ־400 שנה: "דעו בני כי נקראו הארטיליאיריא"י (= ארטילריה) בספרי הנביאים ראשונים סוללות… באמצעות האבק המלאכותי המוצת בשרירי בטנם בכוח גדול וביד חזקה עושים להם מסלול ודרך ישרה בתוך קנה הכלי (שבגלל הדבר הזה ייקרא אצלנו בשם סוללה), לצאת משם בזעף ובדחיפה עזה".

בדרך כלל התותחים לא פעלו לבדם אלא בצוות, ולכן המונח סוללה קיבל משמע של כמה תותחים הפועלים יחד. מכאן לא רחוקה הדרך אל סוללות כיפת ברזל, המשגרות טילים במקום פגזים.

סוללות המשגרות אנרגיה

ומה הקשר לבטרייה? כאן נכנסת לתמונה מילת הלעז battery. המילה battery במקורה פירושה 'הַכָּאָה' (היא קשורה לפועל to beat), וכך נקראו מכונות המלחמה ששיגרו אבנים כדי להכות את החומה ולשברה. מאוחר יותר נקראו באותו השם התותחים הארטילריים שהחליפו את מכונות הבליסטראות העתיקות, כמו שאירע לסוללה.

כשהומצאה הבטרייה החשמלית, המורכבת מכמה תאים המחוברים ומשגרים יחדיו אנרגיה, היא קיבלה באנגלית את השם battery – כדימוי של סוללת תותחים המשגרים יחדיו את פגזיהם. כיוון שכך, כשנתבקשה מילה עברית לבטרייה החשמלית – השתמשו הסופרים בתרגום הקיים למילה battery במשמעות הארטילרית, הלא היא המילה סוללה.

הנה דוגמה לשימוש במונח "סוללה עלעקטרית", היינו סוללה חשמלית, בידיעה מעיתון הצפירה משנת 1875: "הטארפעדאס (= טורפדו) הם כמו תיבות קטנות של ברזל סגורות מכל צד, ובפנימיותם הם ממולאים באבק השריפה, ישקיעום בקרקע הים הרחק מן החוף. מן התיבות האלה יוצאים שני חוטי נחושת ומגיעים אל היבשה אל חדר מיוחד אשר שם תעמוד סוללה עלעקטרית, וכאשר יראו השומרים מרחוק כי אוניית האויב מתקרבת – אז יגעו שני צירי הסוללה זה בזה".

בהמשך קיצרו את "הסוללה האלקטרית" לסוללה סתם, וכך הגיעה הסוללה מהחומות המבוצרות אל כיסו של כל אדם.