תמונות של כתובת אש בצורת צלב קרס שהבעירו פורעים ערבים בשומרון התפרסמו השבוע ברחבי הרשת. הצירוף "צלב קֶרֶס" הוא תרגום לעברית של הצורה המכונה בגרמנית Hakenkreuz. Haken בגרמנית הוא קֶרֶס, כמו hook באנגלית; ו-kreuz הוא צלב, כמו cross באנגלית.
המילה "קֶרֶס" מופיעה כבר בתנ"ך, למשל בציווי על הכנת יריעות המשכן ("ועשית חמישים קרסי זהב") והיא קשורה גם לקרסול שברגל, וכן לפועל לקרוס. נראה שהמשמעות היסודית של השורש קשורה להתכופפות, ומכאן הקרס הכפוף, הקרסול והקריסה.
השורש צל"ב אינו מופיע במקרא, אך הוא מתועד בתרגום הארמי לתורה ולנביאים, וכן בלשון המשנה והתלמוד. נראה שמשמעו המקורי אינו קשור כלל לצורה הגאומטרית של שני קווים מצטלבים, ופירושו הוא הוצאה להורג, תלייה. כך למשל מתורגם הפסוק שאומר יוסף בפתרון חלומו של שר האופים: "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ": "בסוף תלתה יומין יעדי פרעה ית רישך מינך, ויצלוֹב יתך על צליבא".
פעולת התלייה נקראת כאן צליבה, והעץ המשמש לתלייה נקרא צליבא; אך אין צורך לומר שלפי אונקלוס דרך התלייה שהייתה מקובלת במצרים של פרעה הייתה צליבה על צלב, עצים עשויים בצורת שתי וערב, כמנהג הרומאים – אלא כל לשון תלייה והריגה מתורגמת בשורש צל"ב.
הנה דוגמה נוספת מפרשת השבוע הקרובה: "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ". ובתרגום: "ותצלוב יתיה על צליבא". ודאי שלא נצטווינו לצלוב על צלב את החייבים מיתה, אלא שתליית הנהרגים נקראת בלשון התרגום בשם צליבה.
מאוחר יותר, על פי המנהג הרומי האכזרי של הוצאה להורג על צלב, קיבל השורש צל"ב את המשמע של צורת השתי והערב – ומכאן יש לנו היום הצטלבות כבישים, משחקי הצלבה, הצלב האדום ועוד ועוד.
ק"ק צֶלֶם
בעקבות התפשטות הנצרות נעשה סימן הצלב נפוץ מאוד, והוא רווח בסמלים ובדגלים, גם כאלו שאינם קשורים לנצרות באופן ישיר. פוסקי ההלכה נדרשו לשאלות שונות בעניין זה. למשל האם מותר לאסוף בולים שמודפסת עליהם צורת צלב, ואפילו אם מותר להשתמש בסימן המקובל במתמטיקה לחיבור (+), או שיש להקפיד לכתוב צורת קמץ הפוך כדי להתרחק מן הצלב.
כשנדרשו הפוסקים לדון בשאלות אלו, בדרך כלל הם נמנעו מלהזכיר במפורש את המילה צלב ("על דרך האמור "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ"), ובמקום זאת כתבו "שתי וערב" (מילים הנזכרות במקרא בפרשת הנגעים), או "צֶלֶם".
הרחקה זו מן הצלב הובילה לכך שעד היום ישנם בירושלים ומעבר לים מוסדות של לימוד תורה הנושאים את השם "צעהלים", הגייה יידית של המילה העברית "צֶלֶם" (כך למשל בשכונת גאולה בירושלים ישנה ישיבת ערוגת הבושם צעהלים". מדוע שתיקרא ישיבה קדושה בשם "צֶלֶם"? ובכן מדובר בישיבה השייכת לקהילת צעהלים – הלא היא הקהילה היהודית שגרה בעבר בעיר האוסטרית הנקראת דויטשקרויץ. הפירוש המילולי של שם העיר הוא "צלב גרמני" (דויטש – גרמני; קרויץ – צלב), ויהודי העיר לא רצו להעלות את הצלב על דל לשונם ולכן כינו אותה בשם "צלם". כך נוצר הצירוף המוזר קהילת קודש צלם, או צעהלים, שנותר על כנו עד ימינו אנו.
