כיום רגילים לקרוא למי שעומד במרכז חגיגה כלשהי בשם "חתן השמחה", ואף מי שזוכה בפרס חשוב מוכתר בתואר "חתן הפרס". ואם מדובר בזוכָה ולא בזוכֶה – תיקרא היא בהתאמה בתואר "כלת הפרס".
כל החתנים והכלות הללו הגיעו מן התואר שניתן במסורת אשכנז למי שזכה לעלות ולברך בסיומה של תורה, בחג שמחת תורה. כידוע, נקרא העולה המסיים בתואר "חתן תורה", ובעקבותיו נקרא חברו שפותח בתורה תחילה בשם "חתן בראשית". ויש שאף הוסיפו "חתן מעונה" ואפילו "חתן ויעל", העולים לפרשיות שבסוף פרשת וזאת הברכה.
ברם, כפי שהראה החוקר אברהם יערי בספרו על תולדות חג שמחת תורה, ככל הנראה מקור השם "חתן תורה" הוא בתואר "חַתַּם תורה" – כלומר מי שמסיים וחותם את קריאת התורה.
השורש חת"ם במקורו עניינו סגירה וכיסוי. בשירת האזינו קראנו לא מזמן "הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי", ו"חתום באוצרותי" פירושו טמון ומכוסה.
כשהיו כותבים מגילות ורוצים לשלוח אותן כשהן סגורות, היו חותמים אותן עם חותָם – ולכן נקרא החותם (ואף החותמת) בשם זה, לפי שהוא הסוגר את המכתב. הנה כך כתוב בספר ישעיהו בנבואת תוכחה: "וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה, וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא". במקרא בכל פעם שכתוב ספר הכוונה היא למגילה, ו"ספר החתום" אין פירושו ספר שחתמו עליו, אלא ספר סגור בחותם, שאי אפשר לפותחו.
על החותם שסגר את הספר הטביעו לא פעם שמות או סמלים, כדי שיהא ידוע מיהו החותם. כך היו חותמים בשם המלך על הצווים המלכותיים, כמוכר לנו ממגילת אסתר. מכאן התפתח בהמשך המשמע המוכר לנו כיום של חתימה במשמע "כתיבת שם לאישור", כמו חתימה על חוזה או חתימה על המחאה. בספר נחמיה מסופר שבני העם כרתו אמנה ובה התחייבו ללכת בדרך ה', ומפורטים שמות החותמים: "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים, וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ. וְעַל הַחֲתוּמִים נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא וכו'". נראה שכאן החתימה כבר אינה במשמע כתיבת השם על החותם, אלא כתיבת שם לאישור המסמך, בדומה למקובל בלשוננו.
יומו האחרון של חג הסוכות קרוי במסורת גם "יום החיתום", לפי שבו נחתם ונסגר הדין – ולפי דברינו אף חתני התורה של חג שמחת תורה החלו את דרכם מן השורש חת"ם, במשמע סיום וסגירה.
נקווה אפוא שייחתם הדין על ישראל לטובה ולברכה, ירבו החתנים ותרבה השמחה.
