ועידת האקלים של האו"ם נפתחה בסקוטלנד בקול תרועה רמה, וזו הזדמנות לתהות על קנקנה של המילה אַקְלִים, שממנה נגזרו בעברית הפעלים לאקלם ולהתאקלם. ובכן, המילה אינה מופיעה במקרא ואף לא במשנה, והיא יובאה לעברית בימי הביניים מן הערבית. השינוי היחיד הוא שצורתה בערבית הייתה אִקלים, בחיריק בתחילה, ובעברית היא קיבלה פתח באל"ף, כמשקל המילה אַכזיב.
הפסוק בתהילים פרק מח מהלל את ירושלים: "יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב". כשאנו קוראים היום את המילים "יפה נוף" אנו מבינים שהכוונה היא שהנוף הנשקף מירושלים הינו יפה – אך המשמע של המילה "נוף" במשמעות "מראה שנשקף ממקום גבוה" הוא חדש למדי, והוא נולד מן הפסוק שלפנינו, המזכיר את המילה "נוף" לצד המילה "הר".
פרשני ימי הביניים התחבטו בפירושה של המילה, שזו הופעתה היחידה במקרא. דונש בן לברט קישר את המילה ל"נוף של אילן" המוכר מלשון המשנה, שפירושו ענפי העץ וצמרתו (כך נאמר למשל בפרקי אבות: "כל שחכמתו מרובה ממעשיו לְמה הוא דומה, לאילן שנופו מרובה ושורשיו מעוטין").
לדברי דונש הכינוי "יפה נוף" מכוון להר הזיתים, שעציו יפים בענפיהם. אחרים פירשו ש"נוף" קשור לפועל להניף, ופירושו מקום גבוה. דעה נוספת מביא רד"ק, ולפיה נוף קשור לנָפָה, ופירושו אזור, מחוז. "יפה נוף" אפוא פירושו העיר היפה שבמחוז.
לאחר פירושו העצמי מביא רד"ק את הצעת אביו, ר' משה קמחי – וכאן נכנס האקלים לתמונה. כך מציע רמ"ק אבי רד"ק: "נוף – חלק משבעה חלקי העולם. כי ידוע הוא כי היישוב נחלק לשבעה חלקים. והחלקים האלה ייקראו בלשון הקדש 'נופות', ובלשון ערבי 'אקלימים'. ואומר כי כל אדם שיבוא מנוף אחד לנוף אחר יחלה, בהשתנות לו האוויר. ואוויר ארץ ישראל, כל שכן אוויר ירושלם, היה 'יפה נוף', והוא משוש לכל הארץ – כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים, כי אווירה ממוזג וטוב".
לפי הצעת רמ"ק, המילה נוף מקבילה למילה הערבית אקלים, ופירושה אחת משבע הרצועות המחלקות את כדור הארץ לפי התפיסה הגאוגרפית של אותם ימים. כל רצועה מתייחדת במזג אוויר משלה – ולדבריו שבחה של ירושלים הוא שהיא ממוקמת בַּנוף, כלומר בָּאקלים, שאווירו ממוזג וטוב מכל שאר הנופים והאקלימים.
ועידת הנוף האזורית
לו היה מתקבל פירושו של רמ"ק, לוועידת האקלים שבגלזגו היו קוראים בעברית "ועידת הנוף", אך בפועל השתמשו חכמי ימי הביניים במילה הערבית אקלים בכתיבתם בעברית, וכך היא הלכה והתאקלמה בשפתנו.
הנה כך כתב למשל רבנו בחיי מסרגוסה בפירושו לתורה: "העולם נחלק לשבעה אקלימים, והאקלים השביעי הוא ארץ ישראל, שהוא אמצע הישוב, והיא הנקודה מזוגה מקור וחום יותר משאר הארצות מפני שהיא אמצעית לקצוות".
פירושה המקורי של המילה "אקלים" הוא אפוא אזור גאוגרפי המתייחד במזג אוויר מסוים, אך לימים היא שינתה מעט את משמעותה לתיאור מזג האוויר עצמו, על שלל תופעותיו. מהלך זהה קרה גם למילה האנגלית המקבילה – climate, שבתחילה תיארה את האזור הגאוגרפי, ובהמשך התייחדה לתופעות מזג האוויר שבו.
קרבת הצליל בין climate ובין אקלים אינה מקרית. כפי שנכתב לעיל, המילה אקלים הגיעה לעברית מן הערבית, אך הערבית עצמה נטלה את המילה מהמילה היוונית klima – וממנה התגלגלה גם המילה האנגלית climate.
נסיים בתקווה כי אכן נבורך בארצנו באקלים נוח וממוזג, ותתקיים בנו ברכת משורר תהילים לירושלים, שתהא "יפה נוף, משוש כל הארץ".
