החליפה, המעיל והיעקובית

בשנת 1936 הוציא לאור ועד הלשון העברית מילון למונחי הלבשה והנעלה, מלווה באיורים של הבגדים והמנעלים שזכו למונחים עבריים. לצד מילים שאיש אינו משתמש בהן כיום, כדוגמת "עטיפת בוקר"  (כיום חָלוק), "בגד רַחַץ" (בגד ים) או "שִׂמְלָנִית" (חצאית), ישנם מונחים שעדיין משמשים בפינו עד היום באותו המשמע, למשל "גרביים" או "מגפיים".

דוגמה נוספת לבגד שמשמש באותו השם הוא ה"חליפה". כבר בתנ"ך שימשה המילה חליפה כשם למלבוש. על יוסף במצרים נאמר: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת"; ושמשון הגיבור הבטיח למרעיו הפלשתים "שלושים חליפות בגדים" אם יצליחו לפתור את חידתו. אצל שמשון גם באה המילה "חליפה" לבדה כשם מקוצר לבגד, במקום "חליפת בגדים" או "חליפת שמלות": "וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה" (ויושם לב לחילוף בין החליפות לחליצות. מן המילה "חליצות" חודשה לימים בעברית החדשה החולצה שכולנו לובשים כיום. לפני כן היא נקראה בשם "כותונת").

נחזור למילון המאויר של ועד הלשון – המילון מכנה בשם גם את שני חלקיה של החליפה: החלק התחתון נקרא "מכנסיים", כצפוי, ואילו החלק העליון נקרא בשמות "בגד" או "מעיל". ואכן, המעיל במקרא אינו בגד שתכליתו להגן מפני הגשם או מפני קור כבד, אלא בגד מכובד וחגיגי שנלבש על ידי מורמים מעם. אחד מבגדי ההדר של הכוהן הגדול הוא מעיל התכלת, וכך נאמר בספר יחזקאל על נשיאי צור: "וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם, וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ". בספר שמואל מסופר על שאול המלך ההולך במצוקתו אל בעלת האוב. כשהוא שומע את תיאורה על אודות "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" – מבין שאול שמדובר בשמואל הנביא. גם מכאן עולה שהמעיל היה בגד ייחודי, שאינו מצוי אצל ההמון.

לכן, אין להתפלא על כך שהחלק העליון של החליפה המכובדת נקרא בפי ועד הלשון בשם "מעיל". כיום, מכל מקום, איש לא יקרא לבגד זה בשם "מעיל". באתר המרשתת של האקדמיה מובא כי המונח המעודכן עבור בגד זה, הנקרא בלעז ז'קט, הוא מקטורן – מילה מלשון חכמים שפירושה בגד עליון כלשהו.

גיור לז'ק

מעניין לציין שבעיתוניו של אליעזר בן יהודה אנו מוצאים חלופה מפתיעה למילה ז'קט, והיא "יעקובית". מדוע יעקובית? שכן המילה ז'קט בצרפתית (jaquet) היא צורת הַקטנה של השם הפרטי ז'ק – המקבילה הצרפתית לשם העברי יעקב.

בצרפת השם הנפוץ ז'ק שימש גם ככינוי לאיכר, ועל פי ההשערה המקובלת בשל כך נקרא הבגד העליון שלבשו האיכרים בשם ז'קט. במשפחת בן יהודה לא החמיצו את ההזדמנות לגייר את הז'קט, ולכן קראו לו בשם יעקובית, צורת הקטנה עברית לשם יעקב.

הנה כך מתואר בעיתון "האור" בתאריך כ"ט באדר ב' תר"ע (8 באפריל 1910) ביקורו של הנסיך הגרמני בירושלים: "הרכבת עמדה, הנסיך ירד, גם הנסיכה, ובלוויית הקונסול וסגנו עברו על גדוד הצבא שעמד בשתי שורות. הנסיך לבוש כובע לבן, יעקבית קצרה חשופה, מכנסים לבנים ומקשרת לבנה אדומה".

יעקבית היא כאמור ז'קט, ומקשרת היא ככל הנראה עניבה כלשהי –  אך הן המקשרת והן היעקובית לא האריכו ימים בעברית – ונותרו עמוק בארון הבגדים ההיסטורי של השפה.