כך הפך בנימין זאב הרצל למתתיהו הרצל

מתתיהו איש הלבב

כשנפטר ד"ר תיאודור הרצל בקיץ תרס"ד (1904), בישרה הכותרת של עיתון "השקפה", בעריכתו של אליעזר בן יהודה, באותיות גדולות: "מתתיהו הרצל זכרו לברכה". בן יהודה כינה את הרצל בשם העברי "מתתיהו", וכמוהו נהגו כותבים אחרים בעולם היהודי.

כך למשל כתב אל הרצל יהודי בשם אריה ניישול, מחשובי הקהילה היהודית בווילנה, בעת ביקורו של הרצל בעיר בשנת 1903: "למתתיהו בן יעקב ד"ר הרצל. ה' עמך גיבור החיל, לבבתנו אדוננו איש הלבב, מגיל ומרעד נפעמנו, בהתגלותך לעיננו אחינו כהגלות נגלות מתתיהו לבני יעקב, בדמותך מתתיהו בן יעקב".

לא במקרה מכנה הכותב את הרצל בשם "איש הלבב". "לב" בגרמנית הוא "הרץ", כמו heart  באנגלית, ולכן כונה "הרצל" בשם "איש הלבב". גם השם "מתתיהו" הוא תרגום שמו הלועזי של הרצל – תיאודור. ביוונית "תיאו" פירושו אֵל, ו"דור" פירושו מתנה (כמו במילה "דורון"), ולכן תיאודור הוא מתנת האל, ובעברית – מתתיהו.

השם מַתִּתְיָהוּ (וכמוהו גם מתתיה) מתועד כבר במקרא, ברשימות שבספר דברי הימים והוא מוכר כיום בעיקר כשמו של מתתיהו החשמונאי, מנהיג נס המרד נגד שלטון אנטיוכוס. לכן, לא ייפלא שבחרו כותבים שונים לקרוא להרצל בשם העברי "מתתיהו", כמי שסימל את שיבת העם המקווה לתפארתו ולארצו.

השם "בנימין זאב" שמוכר לנו כשמו העברי של הרצל החל להיות בשימוש רק אחרי מותו, לאחר שהתגלה בפנקסי הקהילה שבה גדל. בימי חייו לא נתכנה הרצל בשם זה.

ניתאי ונתניהו

השם מתתיהו, שפירושו כאמור מתנת האל, מקביל מבחינת משמעותו לשמות המקראיים מַתַּנְיָהוּ ומַתַּנְיָה, וכן לשמות נְתַנְאֵל, אֵלְנָתָן, נְתַנְיָהוּ ויהוֹנָתָן. תופעה ידועה היא בשמות פרטיים, שהם נוטים להתקצר. אנו מכירים כיום את "אברהם" שהופך ל"אבי", את "יוסף" שהפך ל"יוסי", את "דניאל" שמתקצר ל"דני" ועוד רבים. אף במקרא אנו מוצאים שמות שמופיעים לעיתים בגרסתם המלאה ולעיתים בגרסה קצרה יותר. כך למשל בעלה של מיכל בת שאול נקרא בספר שמואל בשם "פלטיאל בן ליש" (ש"ב ג  טו), וכן בשם הקצר "פלטי בן ליש" (שמואל א כה מד). לפיכך, יש להניח ששמות כמו נתן או מתן הם קיצורים של השמות נתנאל או מתניה.

אף השם מתתיהו קוצר לעיתים בפי אבותינו, ונהגה מַתַּי. אחד מחכמינו שנקרא בשם זה הוא מתיי הארבלי, המוכר מפרקי אבות כבן זוגו של רבי יהושע בן פרחיה. חכם זה מוכר כיום בשם "ניתאי הארבלי", שכן כך הוא השם בדפוסים של המשנה, אך בכתבי היד הטובים הוא נקרא בשם מתיי. ההנחה היא שהאות מ"ם נקראה בשגגה כצירוף האותיות נ"י. בחלק מסוגי הכתיבה האות מ"ם נכתבת ממש כנו"ן שמשמאלה יו"ד – וכך נקרא השם מתיי כשם ניתיי, ונוצר לו שם חדש בעברית (הכתיב המקובל כיום, ניתאי, באל"ף בסוף, הוא על פי שיטת הכתיבה שנהוגה הייתה בבבל, וכמנהג השמות ינאי, שמאי או יוחאי. בארץ ישראל הם נכתבו יניי, שמיי ויוחַי).

דוֹד טודי

בשבוע שעבר נסתלק לבית עולמו טודי פלאי, דוד רבא שלי, והוא בן 96. שמו המקורי היה טודרוס, גלגול של השם תיאודור שנזכר לעיל, ולפיכך שמו המחתרתי בתנועת הלח"י, שבה מילא תפקידים חשובים, היה מתתיהו. הרבה שנים לפני פטירתו הוא קבע את הכיתוב שיתנוסס על מצבת קברו: "לוחם חרות ישראל טודי פלאי, מתתיהו". הדוד טודי זכה לראות בהסתלקות הבריטים מן הארץ, בהקמת מדינת ישראל ובשחרור ירושלים, והיה גאה מאוד בילדיו ובנכדיו העושים למען ביטחון הארץ ויישובה, איש איש בדרכו. יהי זכרו הטוב ברוך.