עורך דינו של בנימין נתניהו אמר כי "חלון ההזדמנויות" להשגת עסקה הולך ונסגר, וזו הזדמנות מבחינתנו לעסוק במילים "חלון" ו"הזדמנות". המילה חַלּוֹן באה מן השורש חל"ל, ומשמעותה מימי המקרא ועד ימינו נותרה דומה – חָלָל בקיר המשמש להכנסת אוויר ואור. באנגלית מקור המילה window הוא במילה wind, פתח המשמש לנשיבת הרוח, והביטוי "חלון הזדמנויות" הוא תרגום שאילה של הביטוי האנגלי window of opportunity (ואגב, גם המילה opportunity עצמה קשורה לרוח – מקורה במילה port, נָמֵל, במשמע הזמן המתאים והנוח להגיע אל הנמל מבחינת משטר הרוחות בחוף הים).
המילה "הזדמנות" מגיעה מן השורש זמ"ן. אנו מוצאים אותה בשימוש כבר בימי הביניים, אך במשמעות מעט שונה. הנה למשל דברי ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי: "כי העניין הא-לוהי אינו חל על איש אלא כפי הזדמנותו לו, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. ואלו היינו מזדמנין לקראת א-לוהי אבותינו בלב שלם ובנפש חפצה – היינו פוגעים ממנו מה שפגעו אבותינו במצרים".
המילה "הזדמנות" כאן פירושה הזמנה עצמית, הכָנָה. כלומר, השכינה אינה שורה על האדם אלא כפי שהוא מכין ומזמן עצמו לקראתה. המילה "הזדמנות" במובנה העכשווי אינה מדברת על האדם המזמן עצמו לקראת דבר מה, אלא להפך – על דבר מה המזדמן לאדם ונקרה בדרכו.
מן השורש זמ"ן קיבלנו גם את הזימון ואת ההזמנה, את הזמינות ואת המזומן. לפני קיום מצווה, למשל לפני ספירת העומר, יש האומרים "הנני מוכן ומזומן לקיים וכו'". המילים "מוכן" ו"מזומן" הן מילים נרדפות, ובעצם מדובר במילה עברית ובתרגומה לארמית. הפסוק שקראנו בפרשת השבוע האחרונה, "וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים", מתורגם לארמית בידי אונקלוס: "וַאְמַר לְעַמָא הווֹ זְמִינִין לְתלָתָה יוֹמִין". כלומר, להיות מוכן פירושו להיות זמין, להיות מזומן. לשון חז"ל נטלה את השימוש הזה מן הארמית, וכך המילים מוכן ומזומן הפכו למילים נרדפות (בדומה לצמדים אחרים שמקורם במילה עברית ובתרגומה הארמי, כמו חי וקיים, או חלילה וחס).
מזומן בזמן
כשאומרים כיום "מזומנים" או "תשלום במזומן" הכוונה היא לכסף זמין ומוכן לשימוש. כמו במקרים רבים בלשון – אנו משמיטים את שם העצם ומשתמשים רק בשם התואר, שהופך לשם עצם בעצמו.
כבר בלשון חכמים השתמשו במילה "מזומן" במשמע "מוכן", "קיים", להבדיל מדבר מה שאינו נמצא כעת תחת ידך. בלשון הגאונים החלו להשתמש בצירוף "מעות מזומנים", במשמע מעות מוכנים לשימוש, עובר לסוחר, ומכאן נעשה הצירוף הזה נפוץ בספרי ההלכה. כך למשל נכתב בשו"ת תרומת הדשן (וינה, המאה ה-15): "ראובן, היו לו מעות מזומנים ביד נכרי בעיר אחרת, ורוצה שמעון ללכת לאותה העיר, ואמר לראובן אבקשך שתרשה אותי ליקח המעות שהם ביד הנכרי ואתן לך את תמורתם פה", וכו' וכו'.
מן הצירוף "מעות מזומנים" התקבל המשמע העדכני של "כסף מזומן", להבדיל מכסף השמור בבנק או ממון שאמור להגיע בעתיד. באנגלית מכונה הכסף המזומן cash – מילה שמשמעותה המקורית היא "קופה", היינו כסף המונח בקופסה ומוכן לשימוש (גם המילה הקרובה caseהגיעה מאותו המקור, ואף המילים "קופה" ו"קופסה" שבעברית שלנו, ואפילו ה"קפסולה" – מתגלגלות כולן מן ה-cupsa הלטינית במשמעות הזו).
עם הזמן, כאמור, נשמט שם העצם ובמקום לומר "מעות מזומנים" או "כסף מזומן" הסתפקו הדוברים ב"מזומן" בלבד. כך, אפשר למשל לקרוא על מבצע של בנק הדואר שנקרא "מזומן בזמן", הזמין לכל אזרחי ישראל – וכל המילים הללו הן ילידי השורש זמ"ן.
