כותרות העיתונים בימים האחרונים, המזכירות תקופות אחרות בהיסטוריה, עוסקות בשאלה האם הפלישה המתוכננת של רוסיה לאוקראינה תצא לפועל או לא. מן הבחינה הלשונית, מעניין לגלות כי המילה "פלישה" היא צעירה יחסית בעברית, והיא חודשה בידי אליעזר בן יהודה לפני כמאה ועשר שנים, אמנם במשמעות מעט שונה.
השורש פל"ש מופיע בתנ"ך רק בהקשר של התפלשות בעפר או באפר (למשל בירמיהו ו: "בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר"), וכלל לא במובן של כניסה וחדירה. בלשון חז"ל כבר עולה על הבמה המשמעות החדשה, למשל בצירוף "מבוי מפולש", כלומר רחוב הפתוח לשני הצדדים. אך עדיין אין שימוש של ממש בפועל כמו פָּלַש, במשמעות נכנס.
בן יהודה השתמש ב"פלישה" בתחילה במשמעות "הגירה" (מילה נוספת שחידש, בהשראת ההִג'רה הערבית) – מַעֲבָר של יחידים מארץ לארץ. כך למשל כתב בעיתונו "האור" בערב יום הכיפורים של שנת תרע"א, 1910:
"זו הייתה שנה של התרוקנות הארץ מיהודים. נתרוקנה ירושלים, נתרוקנה חברון, נתרוקנה יפו… הפלישה, ההגירה אל הארץ, כמעט שפסקה כלל, וההגירה מן הארץ גברה וגדלה".
נראה שכוונתו הייתה להבדיל בין הפלישה, שפירושה כניסה אל הארץ, ובין ההגירה, שעניינה עזיבה של הארץ. ואכן, כך עולה מפורש מתיאור קשה אחֵר שפרסם בעיתונו כעבור כמה חודשים, בסיוון תרע"א: "היו לפנים בעירנו שלוש מאות וחמשים נגרים, ולא נשאר מהם אלא כחמישים… ולעומת ההגירה האיומה הזאת חדלה כליל הפלישה, ביאת יהודים מחוץ לארץ, לא מרוסיה, לא מרומניה ולא משום מקום אחר. זה תשעה חודשים שלא בא אפילו יהודי אחד מתימן!".
ברם, לעומת ההגירה שנקלטה בעברית, המילה פלישה במשמע זה לא פלשה אל העברית החיה, וניתן למוצאה בעיקר בעיתוניו של בן יהודה, ומאוחר יותר בעיתוניו של בנו, איתמר בן אב"י. אמנם, בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת החלו להשתמש שוב במילה פלישה, והפעם במשמעות שונה – כחדירה צבאית של מדינה אל שטח מדינה אחרת.
הנה למשל ידיעה מן העיתון "דבר" משנת 1937: "בלוס-אנג'לס הפגינו אתמול המונים לפני בניין הקונסוליה הגרמנית נגד הפלישה (אינוָאזיה) הגרמנית-איטלקית בספרד". כאן כבר באה המילה "פלישה" במובן המוכר לנו, לצד המילה הלועזית אינוואזיה, invasion באנגלית.
הצפה במקום פלישה?
עדות לכך שהמילה לא הייתה מוכרת במשמע זה ישנה ב"מכתב למערכת" שנשלח לעיתון "דבר" בשנת 1938, ובו כותב ד"ר יעקב לוי כך:
"בעת האחרונה חידשתם את המילה פלישה במובן אינואזיה, והוא, דומה לי, חידוש בלתי מוצלח ובלתי נכון".
ד"ר לוי מסביר במכתבו שמקורה של מילת הלעז הוא במובן "ללכת בתוך", ובדרך השְׁאָלה גם הצפה ושיטפון, ולכן הוא מציע במקום "פלישה" את המונחים "חדירה", "פריצה" או "הצפה".
אנשי המערכת השיבו בו ביום לד"ר לוי כי לא הם חידשו את המילה במשמע זה, וכי כבר במילון שיצא לאור בשנת 1927 מופיעה הפלישה כתחליף ל"אינוֶזיה". אמנם, כאמור לעיל, נראה שהשימוש במשמע זה השתגר בעברית רק על רקע הפלישות הצבאיות באירופה ערב מלחמת העולם השנייה.
מכל מקום, מאז ועד היום המילה פלישה והפועל פָּלַש משמשים בעברית החיה הן בהקשר הצבאי והן בהקשרים אזרחיים ("הדיירים פלשו אל המבנה בלילה"), ואף שמקור השורש עתיק למדי (יש הסבורים שהכינוי "פלאשים" ליהודי אתיופיה, מקורו בשורש פלש במשמעות כניסה וחדירה מן החוץ), המשמעות העכשווית היא חדישה ומחודשת.
