בשבועות האחרונים הודיעה חברת שטראוס על איסוף מוצרי השוקולד שלה מן המדפים בשל חשש להימצאות חיידק הסלמונלה. המילה חַיְדַּק היא מחידושיו של אליעזר בן יהודה – הֶלְחֵם המילים חי ו-דק. חידוש זה הוא בבואה של המילה הלועזית מיקרוב – שחודשה לא הרבה לפני כן בצרפתית microbe)). מיקרו ביוונית פירושו "קטן", ו"ביו" פירושו "חיים", ולכן מיקרוב הוא "בעל חיים קטן", ובלשון בן יהודה: "חיידק".
לצד החידוש חיידק נזרקו לחלל העברית המתחדשת עוד שמות רבים עבור היצורים הקטנטנים שהתגלו בסוף המאה ה-19, ונערוך היכרות עם כמה מהם.
בָּצִילִים: בעיתון "המליץ" התפרסם בחודש חשוון תר"ן, 1889, מאמר תחת הכותרת "על דבר המזיקים". וכך כתב בפתיחתו המחבר, שהסתפק בראשי התיבות של שמו: "במאמרי הקודם הראיתי לדעת מתי ראו ראשונה את המזיקים, הבצילים המביאים כיליון והפסד לגוף האדם, ומי ראה אותם לראשונה. עתה ניגש לראות את מעשי המזיקים האלה, את המדווים אשר הם מביאים על האדם ואת התחבולות אשר ינסו רופאי הדור אליהם לעזרה".
מאין באה המילה "בצילים"? ובכן, בלעז נקראו החיידקים בין השאר בשם "בצילוס", מילה שפירושה "מקל קטן", וזאת בגלל שהחיידקים הראשונים שנראו במיקרוסקופ היו בצורת מקלות קטנים (גם השם "בקטריה" לחיידקים פירושו המילולי הוא "מקל קטן"). הבצילוס הלועזיים קיבלו אפוא את סימן הריבוי העברי, והפכו ל"בצילים".
מתגים: שם נוסף לחיידקים היה "מתגים". השם הלועזי לחיידקים, כאמור, ניתן להם על פי צורת המקל שלהם (בצילוס או בקטריה) – ולכן הציע ד"ר יהודה לייב קצנלסון (נודע בשמו הספרותי "בוקי בן יגלי") לכנותם בעברית בשם "מתג", כצורת הטעם מטעמי המקרא שצורתו מקל קטן. כך כתב בעיתון המליץ בחורף 1890:
"אם ניקח למשל טיפה של מים אשר עמדו שעות אחדות מגולים במקום חם, אז נראה כי שרצו המים רמש אין מספר של יצורים דקים הדומים בתמונתם לסימן הנגינה הנקרא מתג… הוא אשר אמרתי, כי השם מתג נאה מאוד להיצורים האלה".
בהמשך מאמרו מציע קצנלסון לתת למיני החיידקים השונים שמות שונים על פי צורותיהם. ל"מתגי החלי רע" (כלומר, החיידקים המחוללים את מחלת הכולרה) הוא מציע לקרוא "מירכאות של חולי רע" – על פי צורת הטעם מירכא; וליצורים שצורתם ספירלית הוא מציע לקרוא "שלשלת", על פי צורת הטעם המקראי הנדיר. לחיידקים אחרים, שצורתם כמו שתי נקודות זה מעל זה, הוא מציע לקרוא "שווא": "אחת מסגולות גרעיני דלקת הריאה היא כי הם ניצבים תמיד שניים שניים יחד כשווא… אֲדַמֶּה כי השם 'שוואי דלקת הריאה' בעברית נאה להם מאוד". יצוין כי אף בשפות אירופה נקראו החיידקים הללו על פי צורת סימן הפיסוק פסיק, למשל, ומשם באה ההשראה לכנות את החיידקים בעברית על פי שמות הסימנים העבריים.
פרפרות: שם נוסף שניתן לחיידקים היה פרפרות – בשל העובדה שהם פרים ורבים במהירות. כך כתב למשל הרופא ד"ר יצחק טובים (הוא שחידש גם את המילה חיסון, שהצליחה יותר בעברית): "מן כל מיני הבקטריות, אין אף אחד אשר בהיזרעו ימהר לפרות ולרבות עד מאוד כמתג האסכרה, ובתכונתו זאת הוא יתנוסס על כל שאר מיני הפרפרות".
מכל מקום, המילה חיידק היא שנקלטה לבסוף, ודחקה את כל שאר חלופותיה (אמנם, במילוני המונחים המקצועיים עדיין אפשר למצוא שמות כמו "חיידקי מתג", לחיידקים שצורתם צורת מקל). הנה למשל דברים שכתב בן יהודה בעיתונו בחורף 1898, תחת הכותרת "היצורים הדקים ביחס לעבודת האדמה": "בשנים האחרונות נוכחו החכמים בדבר ערכם וחשיבותם של היצורים הקטנים, החידקים, ואת הפעולה הגדולה שהם פועלים בחיי הצמחים ובעלי החיים. וכיוון שהחלו החכמים לשים לבם לזה ולהתבונן במחזות החיים של הצמחים ביחס לזה, הנה ייגלו להם בכל יום מחזות חדשים".
נחתום אפוא בתקווה שנכיר מקרוב רק את היצורים הקטנים המביאים תועלת לאדם, ויסורו מאיתנו כל מחלה וכל פגע רע, אמן כן יהי רצון.
