בתחילת השבוע דיווחו אזרחים על שובל אורות מסתורי שנראה בצפון הארץ, ולאחר בדיקה התברר שמדובר בלוויין תקשורת שחלף בשמי ארצנו. מאין הגיעה אלינו המילה לוויין?
ובכן, בי"א בתשרי תשי"ח, 6 באוקטובר 1957, פרסם העיתון "למרחב" בכותרתו הראשית: "כוכב לכת מלאכותי סובייטי מקיף את כדור הארץ". בידיעה עצמה נכתב כך: "בעוד יהודי ישראל מנותקים מהעולם החיצוני ורבים נתכנסו בבתי התפילה לשפוך תחינתם לפני הבורא – פשטה השמועה בכל העולם: ירח מלאכותי מעשה ידי אדם, טכנולוגיים סובייטיים, סובב את כדור הארץ".
המדובר הוא בשיגור הלוויין הרוסי הראשון, שנקרא בשם ספוטניק. כפי שניתן לראות בידיעה – המילה לוויין עדיין לא נכנסה למסלולה, ולכן קראו העיתונים ללוויין במילים ממילים שונות – כוכב לכת מלאכותי, ירח מלאכותי, כדור לכת, בן ירח ועוד. המילה "ספוטניק" עצמה – תרגומה ברוסית הוא "בן לוויה", ולכן היו שכינו את הלוויין גם בשם זה (כך למשל נכתב בעיתון 'חרות': "הרוסים שיגרו בכוונה בן לוויה כאות וסמל").
כחודש לאחר השיגור הראשון, שוגר לחלל "ספוטניק 2", והפעם הצטרפה לשיגור הכלבה לייקה – בעל החיים הראשון שהוטס לחלל. וכך נכתב בעיתון "קול העם" שלושה ימים לאחר השיגור: "ספוטניק מס' 2 עבר מיליון מיל. הלוואי השני של ברית המועצות השלים היום את המיליון הראשון של מילים במסעו במסלולו מסביב לאדמה, ונמסר כי מצב בריאותו של הכלב משביע רצון".
כאן רואים אנו שספוטניק כבר מכונה בשם "לוואי", כתרגום השם הרוסי (נראה שהכוונה היא לניקוד לַוואי), אך בהמשך הכתבה שם שב העיתון וקורא לספוטניק בשם "ירח מלאכותי". ואגב, הדיווח הרוסי על מצב בריאותה של לייקה התברר כ"חדשות כזב", שכן כמה שעות לאחר השיגור חדלו להתקבל אותות החיים מלייקה.
איש הלשון יצחק אבינרי נרתם גם הוא למשימת מציאת שם עברי לירח המלאכותי, וכתב במדור הלשון שלו בעיתון "על המשמר" את הדברים הבאים: "עולמנו סובב כיום במזל ירחים מלאכותיים, ספוטניקים, ואחדים אומרים לוואים. ירח מלאכותי – צירוף מסורבל הוא וגם לא נכון בעיקרו… ספוטניק אינו ראוי שישתרש בשפתנו כשם בינלאומי… ואשר ללוואי – הרי כבר קיים שימושו בשם לוואי, מכתב לוואי וכדומה.
אני מציע לגזור מן לו"ה שם חדש – לִוויוֹן (במשקל שִריוֹן, קִלשוֹן). כמדומה שאין כמוהו ראוי לשמש במקום ספוטניק וירח מלאכותי". בפעם אחרת הסביר אבינרי שבחר דווקא במשקל זה בהשפעת דברי חז"ל על כוכבי השמים: "אמר לה (=לכנסת ישראל) הקב"ה: בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון… שלוש מאות ושישים וחמישה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך" (ברכות לב ע"ב). כמו הלִגיון המוזכר כאן כקבוצת כוכבים – כך מתאים הלִוויון להצטרף לצבא השמים.
ואכן, הצעתו של אבינרי התקבלה במהרה, והעיתונים החלו לדווח על שיגורי הלוויונים – אך במקביל היו ששינו מעט את השם וגרסו לוויין, במשקל רגיל ונפוץ יותר, כמו בכיין ורפתן – וזו המילה שהתקבלה, למרות מחאותיו של מחדשהּ. יש לציין גם כי משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, אמר בהזדמנות אחרת שהוא שחידש את המילה לוויין – ואפשר שאכן הוא שטבע את הצורה המדויקת של המילה, וכפי שמקובל בימינו.
מכל מקום, מאז שיגור הלוויין הראשון ברוסיה הצטרפה ישראל למלאכה ושיגרה בעצמה לוויינים רבים – ועד היום חלקם סובבים סביב כדורנו ומשגרים ארצה צילומים ונתונים, כבני לוויה נאמנים.
