עונת הבחירות בעיצומה, והמתמודדים השונים עסוקים בהכנות. המילה מתמודדים שגורה מאוד בעברית שלנו – השחקנים מתמודדים אלו נגד אלו במגרש, אנשים מן השורה מתמודדים עם אתגרים בכל עת, וכאמור המועמדים במפלגות השונות מתמודדים אלה מול אלה.
מנין בא הפועל "להתמודד"? ובכן, הוא מופיע פעם יחידה במקרא, בפרקי אליהו הנביא בספר מלכים. בפרק י"ז מסופר על אליהו שהחיה את בנה של האישה האלמנה, וכך נאמר: "וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר: ה' אֱלֹהָי תָּשׇׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ". מה פירוש "ויתמודד על הילד"? המפרשים מסבירים שמדובר בהשתטחות, וכמו בסיפור המקביל על אלישע שהחיה את בן האישה השונמית (ושם נאמר: "וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד").
אלו למשל דברי רד"ק: "ויתמודד – מעניין מידה מבניין התפעל, שם עצמו במידת הילד כשנשתטח עליו". רד"ק גם מציע שאולי יש כאן עניין טבעי, מעין ההחייאה המוכרת בימינו: "ואפשר גם כן כי עשה כן להנשים עליו ולחממו בחום הטבעי היוצא מפניו ומבשרו, כי רוב פעמים הניסים נעשים על ידי מעט תחבולה מדרך העולם".
המילה התמודדות קשורה אפוא למדידה – האדם המשתטח ומתמודד כמו מתאים את עצמו למידותיו של מישהו אחר.
בעקבות השימוש הזה מסיפורי אליהו, השתמשו גם הסופרים בעברית החדשה במשמע הזה של המילה התמודד. הנה למשל ציטוט מסיפור של חיים נחמן ביאליק, מלפני כמאה שנה: "השמש ישבה בראשי העצים ורגלי העֶלֶם עמדו במישור… וינעם לו המקום מאוד ויסיתהו לו להתמודד כרגע על הדשא בצל תדהר". "להתמודד" אצל ביאליק פירושו להשתרע, לשכב מלוא קומתך. ואכן, מי שיחפש במילונו של אליעזר בן יהודה את הפועל "להתמודד" ימצא את ההגדרה הבאה: "התמודד על דבר – מתח את עצמו לכל אורך הדבר".
כאן עדיין אין זכר למשמע המקובל היום, של היאבקות ויריבות. ניצנים של המשמע החדש אפשר למצוא למשל במכתב למערכת שפורסם בעיתון "דבר" באדר א' שנת תרצ"ב (1932), תחת הכותרת "הסירו את הבריונות מקרבנו!".
במכתבו מתאר הכותב, יהודי בשם מיכאל רבב, כך: "ביום ה' בבוקר עברתי במקרה בשוק מרכז מסחרי בתל אביב, וראיתי מעשה שמחובתנו לגנותו בכל תוקף. על אחת המדרכות עברה ערביה קטנה, יחפה ולבושה קרעים. בעברה על פני האיטליז של פ. יצא משם העוזר, בחור גבוה ושמן, פגש בילדה, הרים את ידו והוריד אותה בתנופה חזקה על כתף הילדה… בצעקת בכי קמה וברחה, והגבור המשיך את דרכו בחיוך על שפתיו. כשמחיתי נגד הנבלה הזאת, התמודד הבחור והכין עצמו לקרב: 'מה זה נוגע לך, הסתלק?'. חובת כל תושב עברי בארץ להתקומם נגד גסי רוח כאלה".
המילה "התמודד" כאן פירושה התמתח, הזדקף – אך יש כאן גם משמע של עמידה כנגד. ואמנם, כבר אצל אליהו ההתמודדות היא ביחס לאדם אחר. דוגמה נוספת למשמע של היאבקות אפשר להביא מחיבור מוקדם יותר, של הסופר איש ההשכלה קלמן שולמן: "אני והמורה התגוללנו ארצה… ואמצתי שארית אוני עד כי יכולתי להתמודד על המורה וללפות את גוו בזרועותיי" (מתוך הספר "מסתרי פריז"). הוא מתאר כאן קרב פיזי בין שניים. ההתמודדות כאן היא עדיין במשמע המקורי, כמו ההתמודדות של אליהו על הילד, אך מדובר כאמור במאבק.
ואכן, בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת כבר מוצאים בעיתונים שימושים של המילה התמודדות במשמע המוכר לנו, של התגוששות ויריבות. במילון אבן שושן שיצא אז לאור כבר נוספה ההגדרה הבאה: "התמודד עם פלוני – התחרה בפלוני בכוח, בעורמה וכדומה", ומובאת הדוגמה: "המעצמות התמודדו ביניהן על השליטה במקורות הנפט".
דוגמה חביבה לשימוש החדש מצאתי בעיתון "דבר" משנת 1941: "נקודה לבנה מהבהבת מרחוק ועוטרת ראש הכרמל סבא. זהו מזבח אליהו. שם איש הא-להים לבוש אדרת שיער התמודד עם 450 כהני בעל ועם 400 כהני האשרה".
ההתמודדות מיוחסת כאן לאליהו, המתמודד הראשון (והיחיד) בתנ"ך – אך המשמע כאן כבר אינו השתטחות והשתרעות, אלא התמודדות של מאבק ושל זקיפות קומה.
