המורים אולי ישבתו אבל מה זה בכלל אומר?

שנת הלימודים עומדת להיפתח – ועימה האיומים החוזרים ונשנים בדבר שביתה של המורים בפתיחת השנה.

המילה "שביתה" היא מילה ותיקה בעברית. הפועל "שָׁבַת" במשמע 'חדל ממלאכה' מופיע כבר בתחילת ספר בראשית – למשל בפסוק "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ" – והמילה שביתה היא שם הפעולה של הפועַל, כמו ש'אכילה' היא שם הפעולה של הפועל אָכַל. שמות פעולה במשקל זה נדירים במקרא, ולכן אין להתפלא על כך שהמילה "שביתה" עצמה אינה מתועדת בתנ"ך – אך בלשון חכמים היא רווחת (בעיקר במשמע ההלכתי של שביתה ביום השבת, למשל "לקנות שביתה" במקום מסוים, אך גם במשמע כללי של הפסקת מלאכה).

אף בעברית החדשה החלו להשתמש במילה שביתה – אך במשמע אחר מזה שאנו רגילים לו כיום. הנה למשל ידיעה מעיתון "הצבי" מלפני כמאה ועשרים שנה, המדווחת על "בית תלמוד תורה" שנחנך במושבה רחובות ומוסרת את הנהלים המקובלים בו:

"בכל ימי השביתה מטיילים המורים והתלמידים, ובימי חוה"מ של פסח ושל סוכות יעלו התלמידים הגדולים עם אחד המורים לירושלים, לבקר שם את כל המקומות המצוינים" (הצבי, ה' באב תר"ס. 3 באוגוסט 1900).

השביתה כאן אינה שביתה הפגנתית, אלא חופשת הלימודים הקבועה, הנקראת בשם שביתה – כשם שהשבת היא זמן הפסקת העבודה מדי שבוע. והנה דיווח נוסף, משנת תרנ"ח (1898), מן המושבות הצעירות: "בתוך המושבות נסגרו בתי הספר על מסגר לימי השביתה הגדולה עד ר"ח חשון". "השביתה הגדולה" היא במשמע "החופש הגדול". ובהמשך אותה ידיעה באה שוב המילה "שביתה", והפעם במשמע מעט שונה: "'שלושת רבעי שעה שביתה', נשמעה הכרזה בבית הכנסת בראשון לציון בין הקריאה והתקיעות, כי מאיר הולך לבית החולים לשוף העינים". כאן השביתה היא פשוט הפסקה בתפילה – והיא נועדה לאלו שרצו ללכת לטפל בעיניהם.

הפועלים אימרו ויחדלו מעבודתם

ואם שביתה התפרשה כהפסקת עבודה נינוחה ורגועה – איך קראו לשביתת פועלים במחאה על תנאי העסקתם? לשם כך חידש בן יהודה את השם "אימוּר", ואת הפועל "אימֵר". כך כתב למשל על שביתת פועלים במכרות הפחם בארצות הברית: "אימור גדול, נורא, איום… מאתיים אלף פועלים ממאנים להוציא מתוך האדמה את אבן הפחם הנצרכה לקדמת העולם… הפועלים התעקשו ומתעקשים, ובעלי המכרות גם הם עומדים במרים" (השקפה, י"ד בתשרי תרס"ג, 1902).

מנין שאב בן יהודה את הפועל אִימֵר במשמעות שָׁבַת? במקום אחר בעיתונו, 12 שנה קודם לכן, הוא מביא את המקור. הידיעה מדווחת על עניין דומה: "לונדון. תשעה אלפים פועלים על מסילת הברזל אימרו ויחדלו מעבודתם". ובהערת שוליים מוסבר מה פירוש הפועל "אימרו": "התקשרו לבלתי יעבודו עד אם יוסיפו על שכרם. בגמרא: 'אמרו פועלים'". אכן, בגמרא במסכת בבא מציעא מסופר על פועלים שחדלו מעבודתם כדי להעלות את שכרם: "… ואימרו פועלים ואזל בעל הבית ופייסינהו" (בבא מציעא עז א). ברם, מן הבחינה הלשונית גזירת הפועל 'אימר' מן הצורה הזו בארמית היא מוזרה, שכן "אימרו פועלים" פירושו "המרו הפועלים", מלשון מרי ומרד, ואין מדובר כאן בשורש אמ"ר אלא בשורש מר"י.

מכל מקום בן יהודה הוסיף להשתמש במילה "אימור" במשמע זה, וכך נהגו גם בעיתונים אחרים – אך לצידם היו שהשתמשו בשם הלועזי "סטרייק", והיו שהחלו לכתוב על שביתה במשמע זה – ולימים התקבלה מילה זו, וכך הוא עד השביתות הנוכחיות. נסיים בתקווה שנכיר את השביתה רק מן הצד הלשוני, ויתקבלו הסכמות ויימנעו ההשבתות, וילכו התלמידים ללימודיהם בחדווה ובשמחה.