משחקי גביע העולם בכדורגל יצאו לדרך אתמול על אדמת קטר. רבים כותבים את השם קטר בהוספת אל"ף, קטאר, כדי להבהיר שמדובר בשם זר ושאין הכוונה לקטר העברי, היינו הקרון הגורר את הרכבת. אך על פי האקדמיה ללשון יש לכתוב "קטר", שכן אף בערבית השם נכתב בשלוש אותיות אלו ללא הוספת אל"ף (ואגב, ההגייה בערבית היא מלעילית).
מעניין לציין שאף הקטר העברי, היינו הקרון המניע את הרכבת, מקורו בערבית – ובמקרה הזה אכן מקורו במילה "קטאר". מעשה שהיה כך היה. לפני כ-130 שנה, עם הגעת הרכבת לירושלים, הִרבה להתייחס אליה אליעזר בן יהודה בעיתוניו, והוא כינה אותה בשם "מכונת הקיטור" או "קיטור".
מונדיאל 2022 בקטר – סיקור מיוחד באתר מקור ראשון
הנה למשל דברים שכתב בג' באלול תרנ"ב (1892) בעיתונו "הצבי": "המונים המונים בעמק רפאים ינהרו בדרך העולה חברונה, וכל פנים ששים ושמחים. מה היום מיומיים? תקיעה! תקיעה! תקיעה! וכדורי אש, ומשאת עשן, ורעש אופן על מטילי ברזל, וקול אנחות עמוקות, וקול בעבוע מים, וקול צפירה, וקול תרועת העם: הקיטור בא! הקיטור בא"!.
המילה קיטור מקורה בתנ"ך, ומשמעה עשן. כך נאמר למשל בפרשת הפיכת סדום: "וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כׇּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן". מן השורש קט"ר נגזרו גם הקטורת וההקטרה, והן מרובות במקרא. בהמשך השתמשו בשם "קיטור" גם במשמע האדים העולים מן המים הרותחים, ולעיתים במשמע הכללי "גז".
אך הכינוי "קיטור" לרכבת לא מצא חן בעיני חברו של בן יהודה, דוד ילין, והוא כתב מכתב לעורך העיתון ובו השיג כדלהלן:
"לפלא בעיניי כי כבודו משתמש במִלת קיטור למכונת מרכבות מסִלת הברזל, והשם אמנם הונח רק על עשן העולה משרפת חומרים העשויים לשרפה, או האד העולה מרתיחת חומרים נוזלים, לא על המכונה המעלה אותו. טוב מזה עושה הערבי בהשתמשו במילת 'קטאר', אשר תהיה בעברית במשקל קַטָּר, והשם הזה הוא נכון יותר גם בעברית למכונה המרבה להעלות קיטור. מקווה הנני כי יודה לדברי וישנה משקל המילה הזאת בעיתונו" (כ"ז בכסלו תרנ"ג).
בן יהודה הגיב לדברי ילין והודה שהשם "קיטור" לרכבת אינו מוצלח, אך לדבריו הוא השתמש בו כי לא מצא חלופה טובה יותר. בהמשך דבריו הוא מביא את הצעת יחיאל מיכל פינס לקרוא לרכבת בשם "קָרֶנֶת", כאוסף של קרונות הנוסעים יחד – ומציע בהשראתו את השם רַכבת.
ואכן, הרכבת החלה לנסוע על גלגלי העברית ונקלטה היטב, ובמקביל לה נקלט גם השם "קטר" עבור הקרון המעלה את הקיטור ומניע את הרכבת. בערבית, אגב, עד היום נקראת הרכבת בשם "קטאר". "רכבת קלה", למשל, נקראת בערבית "קטאר חפיף". משמעות המילה "קטאר" בפי הערבים היא "עצמים רבים הקשורים זה בזה כמו שלשלת ארוכה" – למשל גמלים ההולכים בשיירה יחד – ולכן נקראה כך הרכבת בפיהם. אל בעברית נשאה המילה את המשמע של הקיטור, ולכן התייחדה דווקא אל הקטר ולא אל הרכבת כולה.
לסיום נזכיר כי אף המילה קוֹטֶר, הקו החוצה את המעגל, הגיעה אלינו מן הערבית – אך בתקופה מוקדמת בהרבה. חכמי ימי הביניים שתרגמו חיבורים מתמטיים ערביים לעברית נתקלו לא פעם בחסרון מונחים, ובמקרים כאלו הם לעיתים ייבאו מילים מן הערבית ונתנו להם צורה עברית. כך קיבלנו את הקוטב ואת המילה מרכז, שהפכה להיות מרכזית ביותר בלשוננו, ואף את המילה קוטר.
הווה אומר – שם המדינה קַטַר, קוֹטר המעגל והקטָר שברכבת – כולם הגיעו לשפתנו מן הערבית. מי שלא שייך למשפחה זו הוא ה"קוּטֶר", היינו מי שמרבה להתלונן. הוא הגיע דווקא מן היידיש, שבה "קוּטֶר" פירושו חתול זכר. "אל תיילל כמו קוטר", אמרו אבותינו ביידיש. לימים חלחלה המילה לעברית, ואף נגזר ממנה פועל – וכך אפשר לקטר, למשל, על כך שנבחרת הכדורגל הישראלית איננה משתתפת במשחקים שבקטר.
