כאשר סוקרים את מספר היזמים במדינות כמו גרמניה, הולנד ובריטניה ניתן לזהות כיצד ליזמות הישראלית אין גבולות. אלה היזמים הישראלים שבולטים כיום באירופה.
מממשים בארבעה ביולי
בתאריך הסמלי ארבעה ביולי השנה (יום העצמאות האמריקאי) בחר יזם הנדלן זוהר לוי לממש בנייני משרדים בהיקף עצום בגרמניה, לאחר שהושבחו ויצרו פורטפוליו מכובד. המימוש התבצע בסכום עתק של מיליארד יורו, לצורך מעבר להשקעות בשוק הנדל”ן האמריקאי. הסיבה למכירה? זיהוי המומנטום הנכון לקבלת הסכום הגבוה ביותר ממשקיעים מוסדיים, אחרי שהחברה הרוויחה תשואה נאה לאורך השנים מהשכרת המשרדים. רק כדי לסבר את האוזן, על פי הפרסום בגלובס הנכסים הללו הניבו דמי שכירות שנתיים של כ-52 מיליון אירו השווים כ-230 מיליוני שקלים בעת המכירה. יש לציין כי מאז שווי היורו והדולר ירדו מעט, אך את הנכסים הללו המירה כמעט מייד חברת סאמיט בנכסים נוספים בהשקעה של 300 מיליוני דולרים.
משפחת דיין – רוכשים מלונות בגרמניה, בריטניה והולנד
משפחת דיין, בעלי אפריקה ישראל מלונות, שהמוכרים מביניהם הם האחים איציק ואמיר דיין, רכשו בשנים האחרונות בהיקפים גדולים נכסים מסחריים ובתי מלון מובילים ברחבי גרמניה, בריטניה והולנד. חלק מהרכישות בוצעו במינוף נמוך ואחרות באמצעות קרנות השקעה בהם היו שותפות חברות גדולות במשק הישראלי, בתחומי ביטוח ונדל”ן.
ב-2019 חברת הנדל”ן VIVION, שאמיר דיין הוא אחר מבעלי המניות בה, רכשה פורטפוליו של תשעה מלונות באנגליה, מלונות שהיו מושכרים קודם לכן לרשת הילטון. עסקה זו שעמדה על 315 מיליוני דולרים היא רק אחת מני רבות. בתקופה זו, כאשר הקורונה הכתה בהכנסות בתי־המלון ברחבי העולם, נוצרו הזדמנויות נוספות עבור האחים דיין והם לוטשים את עיניהם לרשתות בתי־מלון קיימות לצד מלונות בוטיק במיקומים מרכזיים, כדוגמת מלון סנדרסון ומלון סנט מרטינס ליין בבריטניה.
פתאל
בשנת 2015 דוד פתאל רכש משותפיו פורטפוליו של בתי מלון מובילים באירופה. הקרן, שהחלה בשנת 2007 כללה את קבוצת תשובה, מגדל, קרנות פנסיה וכשליש היה בבעלות פתאל. באותה תקופה הקבוצה התמקדה ברכישה של מלונות ברמה של 4 כוכבים. מרבית ההשקעה היתה בגרמניה (12 בתי מלון שונים) חמישה בבלגיה ועוד מלון בשוויץ. פתאל, שזיהה את הפוטנציאל רכש מהשותפות בקרן את מלון לאונרדו רויאל. הרכישות העניקו בשנת 2015 תשואה נאה של 37% למשקיעים ואפשרה לפתאל להגדיל את כמות החדרים שמוצעים על ידי הרשת בעולם, תוך יצירת פיזור השקעות אפקטיבי בין אזורים שונים ברחבי הגלובוס.
מדוע הישראלים מצליחים באירופה: יזמים גרמנים מגיעים לארץ ללמוד
לא רק בתחום השקעות הנדל”ן היזמים הישראלים יכולים להוות השראה לאירופאים. בשנת 2015 הגיעו לישראל נציגי חממה טכנולוגית בשם סטארט ברלין, המיועדת למקימי חברות כדי ללמוד את הסודות של “ההייטק ניישן”. החממה הוקמה בסיוע של עירית ברלין ולקדם את היזמות בעיר.
ברלין מעניקה תקציבים לפיתוח חברות ומימון משרדים
ברלין הפעילה החל משנת 2016 מעל 75 אקסלרטורים (תוכניות האצה) לעסקים קטנים וחברות הזנק, חלקן על ידי חברות מקומיות ואחרות על ידי ענקיות בינלאומיות כמו גוגל ומייקרוסופט. העיריה מקצה כל שנה 75 מיליון יורו למימון הפרויקטים בתחומי המדע והטכנולוגיה, ולמעשה מסייעת גם במימון שטחי המשרדים ששוכרת החברה. ב-2015 הוקמו יותר מ-500 חברות הזנק רק בברלין עצמה והמספרים עולים. תוכניות ההאצה מסייעות ליזמי חוץ להתמקם בברלין, לקבל ויזת עבודה, למצוא חללי עבודה ולזכות לחיבור לתאגידים שונים ששותפים בעיר. קרנות הון סיכון מסייעות בגיוסי הכספים, וכך החברות השונות בעיר ממשיכות ומתפתחות.
בזכות החממות הללו ויכולת גיוס ההון, ישראלים רבים החלו לנהוג לברלין כדי להרים שם את חברת ההזנק הבאה. בעיר ניתן למצוא גם חברות מקומיות שמעסיקות ישראלית כמו חברת ווגה בה מועסקים מתכנתים ישראלים. החברה שהוקמה ב-2009 גייסה בארה”ב ובאירופה 32 מיליון דולרים להתחלת פעילותה, וב-2012 כבר הגיעה לרווחיות.
ניצול הברקזיט ליצירת רווחיות
כבר ב-2017 ברלין ניצלה את הברקזיט כדי למשוך אליה חברות הזנק שעזבו את בריטניה. צעירים בעלי מוטיבציה, ממון וידע החלו לנהור לעיר וכיום פורסם כי כל חברת הזנק שניה הוקמה על ידי אדם שאינו גרמני ואחד מכל שלושה עובדים בחברה אינו אירופאי. בין השאר ניתן למצוא בעיר את דימיטרי חרצ’נקו, שמפעיל מספר חברות מקומיות ביניהן Money Map לניהול תקציב. העיר הפכה להיות אחד המרכזים הקוסמופוליטיים בעולם עם נציגים מ-190 מדינות שונות.
הצמיחה הגוברת והביקוש לשטחי משרדים קטנים הובילו כמובן גם את יזמי הנדל”ן הישראליים לייצר פתרונות בדמות חללי עבודה משותפים, משרדים קטנים בבניינים ישנים ששופצו בעיר ומגדלי משרדים חדשים לחברות וותיקות ועתירות תקציבים.
מיינדספייס מגייסת להקמת חללי עבודה משותפים
התחום של חללי עבודה משותפת הוביל יזמים ישראלים רבים להצלחה. למשל, חברת מיינדספייס שהוקמה ב-2014 על ידי היזמים דן זכאי ויותם אלרואי ויותר אלרועי יצאה לסבב גיוס של 72 מיליוני דולרים שהובילה הראל ביטוח (שגם השקיעה 30 מיליון דולרים). משקיעים נוספים במיזם הם מור גמל, יואב חרל”פ, ארקין אחזקות, וגם שלום מקנזי, בעל המנויות בחברת הימורי ספורט הנסחרת בנסד”ק. החברה פועלת בבריטניה, הולנד וגרמניה, פעילה גם בישראל וגם פתחה מספר סניפים ברחבי ארה”ב. כיום היא פרושה ב-17 ערים שונות בעולם.
לסיכום, כפי שאמר טל ברודי ב-1977 בהקשר שונה לחלוטין: “אנחנו על המפה”. היזמים הישראלים משקיעים ברחבי העולם ופותחים מיזמים מוצלחים בגרמניה, הולנד, בריטניה ומדינות נוספות, הן בתחומי ההייטק כיזמי חברות הזנק ובמיוחד בתחום הנדל”ן המסחרי והחללים המשותפים. הן הברקזיט לפני מספר שנים והן השינויים בחשיבה העסקית בתקופת הקורונה יצרו שינויים משמעותיים בתוכניות העסקיות של חברות רבות. הן הובילו חברות רבות להמיר את שטחי המשרדים הקודמים למתחמי עבודה שונים, קטנים יותר, והיזמים הישראלים ממוקמים במדינות אלה כדי לענות על הביקוש.
