
יצאנו לבדוק את הרלוונטיות של מהפכת הדפוס בעידן הדיגיטלי והופתענו לגלות כמה שינויים הוחדרו אל התחום הזה בחסות הטכנולוגיה, אף שמרביתם לא ידועים לציבור הרחב.
כדי להבין לעומק את התמורות והשינויים שחווה עולם הדפוס הדיגיטלי נסענו לחולון, למפעל של חברת רולתג המתמחה בפתרונות הדפסה לעסקים. שם קיבלנו סקירה היסטורית על התפתחות מכונות הדפוס ומשיחה שקיימנו עם העובדים שם הבנו גם למה אנשים ממשיכים לבחור בדפוס אנלוגי ולא רק בהדפסה דיגיטלית.
ממהפכת הדפוס של גוטנברג למהפכת הדפוס השלישית
אולי קשה לדמיין את זה כשאנחנו מוקפים בסמארטפונים ומחשבים שמאפשרים לנו לגשת לכל מידע שאנחנו רוצים בלחיצת כפתור, אבל עד לפני כמה עשורים בודדים נדרשנו לנבור בערמות של ספרים כדי לגלות מידע חדש. עד המאה ה-15, אז המציא יוהאן גוטנברג את מכונת הדפוס הראשונה, מרבית בני האדם לא ידעו בכלל לקרוא ולכתוב. האפשרות להדפיס מאות אלפים עותקים הפכה את הקריאה לנחלת הכלל ומאז נשפך הרבה דיו, אך למעשה עד לשנות ה-70 של המאה העשרים לא היו שינויים מרחיקי לכת בתחום הדפוס.
ההמצאה של המדפסת הדיגיטלית בשנות ה-70 הניעה את הגלגלים בשרשרת של המצאות שהגיעה לשיאה בשנת 1993 עם היציאה לשוק של המדפסת הראשונה בהיסטוריה שיכלה להדפיס קבצים בצורה ישירה מהמחשב. אך במקביל, התחום של הדפסות אנלוגיות המשיך לצמוח ונהנה גם הוא משדרוגים טכנולוגיים שהפכו את התהליך למהיר ומדויק יותר מכפי שהיה בעבר.
בימים אלו אנו רואים כי תחום ההדפסות ממשיך להתפתח עם המצאות כמו הדפסת תלת ממד, אך בדומה להתפתחות שראינו בעבר בדפוס הדיגיטלי, גם התפתחות זו מתחרשת במקביל להתפתחות הטכנולוגיות הקיימות ולא כתחליף בעבורן.
הצורך במוצר פיזי והיכולת לפרסם מחוץ לרשת – הסיבות שהדפוס שורד בחיינו
הרבה גבות בטח יורמו כשנחשוף את העובדה שבקרב מילניאל’ז (בני דור ה-Y, אלו שנולדו בין השנים 1981 – 1996) הדפסה נחשבת כפעולה לגיטימית ביום יום. אבל הנתונים בשטח מראים כי נכונה העובדה שאת החדשות שלנו אנחנו צורכים יותר בדיגיטל, אך את התרבות והפרסומות שלנו אנחנו עדיין מעדיפים בצורה מודפסת. כאשר מוצר מודפס בצורה פיזית ויוצא מהמרחב הווירטואלי הוא הופך באופן מידי לנחשק יותר, למשהו שאפשר לשים עליו את הידיים והוא יהיה רק שלך.
אבל לא מדובר פה רק על עניין פגאני של לרצות לאסוף פריטים. מחקר קנדי גילה כי המוח שלנו נדרש ל21% יותר מאמץ כדי לעבד פרסומים דיגיטליים לעומת הדפסים. גם היכולת של מי שקורא את המודעה לזכור אותה עולה כאשר המודעה מודפסת, ומדובר על תמורה של כ-70% כך שגם היום אסור לנו לזלזל בכוחו של הפרינט. עוד יתרון אדיר שיש להדפסים נעוץ בעובדה שהם משוחררים מכבלי הפלטפורמה. אם פרסום דיגיטלי מכריח אותך לרכוש שטח פרסומי ומכריח את הלקוח הפוטנציאלי לגלוש ולהגיע למודעה, ההדפסה מאפשרת לך להציב אותה בכל מקום שרק תרצה – מהדפסת מדבקות לבקבוקים ועד הדפסות אופסט על חולצות.
ומה צופן העתיד לדפוס?
כבר היום אנחנו רואים שבתי הדפוס משדרגים את המכונות שלהם והופכים אותן למודרניות יותר. זה ניכר בהתממשקות של מכבשי הדפוס עם מחשבים משוכללים שהופכים את התהליך כולו לפשוט כמו הדפסה ביתית, אך עם תוצאות איכותיות בהרבה. השילוב של טכנולוגיות חדשות מגביר את הצורך בבתי דפוס כדי להפיח חיים בתוצרים דיגיטליים, כך למשל אנו רואים טרנד חזק של שירותים שמציעים הדפסת אלבומי תמונות מצילומים שנעשו בפלאפון.
הערכות הן שבעתיד התקשורת בין העסקים לבין בית הדפוס תהיה נוחה ומהירה יותר וכי היכולת לייצר פרסומים בצורה איכותית ומהירה תהיה נגישה לכל מי שיחפוץ בכך. איש לא יודע להגיד באמת כיצד תיראה הטכנולוגיה שלנו בעוד עשרים שנה מהיום, אך אין ספק כי בתי הדפוס ימשיכו להציע את מרכולתם ושעדיין יהיו לכך דורשים.
כנראה שכל עוד עולם הפרסום ימשיך להתקיים, כך בתי הדפוס ימשיכו להתקיים. הדפוס היום אולי איבד את זוהרו כפלטפורמה להעברת מידע, אך בכל הנוגע לשיווק ופרסום זו עדיין אחת הדרכים הנפוצות והיעילות שיש.






