השפעות של מחלת קרטוקונוס על חיי היום-יום

בעמוד זה תמצאו מידע אודות ההשלכות של הקרטוקונוס על חיי החולים בה, וגם הסברים לגבי הפתרונות האפשריים לכל אותן השפעות בעייתיות.

קושי לראות פרטים רחוקים וקטנים

מחלת הקרטוקונוס גורמת לעיוות בצורת קרנית העין. אצל אדם בריא הקרנית היא בעלת צורת כיפה, ואילו אצל מי שחולים בקרטוקונוס הקרנית הופכת בהדרגה לחרוט. ככל שהעיוות מחמיר, כך גם לקויות הראייה מחמירות. הליקוי הבולט ביותר בחיי היומיום הוא הקושי להבחין באובייקטים רחוקים מהעין ויחסית קטנים – קושי שבא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של סיטואציות – למשל נהיגה.

טשטוש ראייה

מעבר לקוצר הראייה, כלומר הקושי לראות למרחק באופן חד וברור, הקרטוקונוס עלולה לגרום להתפתחות אסטיגמציה – תופעה שמוכרת גם בשם “צילינדר” (בז’רגון הרפואי הצילינדר הוא מידת הסטייה מהנורמה, והלקות עצמה היא אסטיגמציה). ההשפעה של האסטיגמציה היא ראייה מטושטשת, גם כשמתבוננים על פרטים שאינם רחוקים מהעין. בהקשר זה כדאי לדעת שבגלל עיוות צורת הקרנית, קרני האור שמגיעות אל העין לא נשברות בנקודה אחת אלא ביותר מנקודה אחת, ולכן התמונה שמתקבלת אינה חדה אלא מטושטשת.

קושי בראיית לילה

עוד תופעה שנגרמת עקב הקרטוקונוס היא הופעת הילות של אור סביב מקורות של אור וגם סביב עצמים בוהקים. הילות האור עלולות לגרום לסנוור ובאופן כללי גורמות לירידה ביכולת הראייה, בעיקר בשעות הלילה (שבהן יש כמובן מקורות אור רבים יחסית).

חוסר יכולת להבחין בפרטים כשיש ניגודיות גבוהה

כשאדם בעל קרטוקונוס מתבונן בתמונה שמתאפיינת בניגודיות גבוהה – למשל פריט בהיר על רקע כהה, וגם מקור אור בשעות הלילה – הוא מתקשה להבחין בפרטים. הסיבה לכך היא הופעת מעין תמונת צללים במצבים אלה, וגם לכך יש כמובן השפעה ניכרת על התפקוד היום-יומי.

ירידה באיכות הראייה בתלת מימד

במרבית המקרים הקרטוקונוס פוגעת בשתי העיניים, אם כי קצב התפתחות המחלה לא חייב להיות זהה. במקרים שבהם יש הבדלים בין מידת החרוטיות של שתי הקרניות בשתי העיניים, אחד הסימפטומים שעלולים לצוץ הוא ירידה בחדות הראייה ב-3D.

איך ממזערים את השפעת המחלה על חיי היום-יום?

ההשפעות של מחלת הקרטוקונוס על חיי היום-יום כאמור רבות ומגוונות, ולכן חשוב למצוא פתרון אפקטיבי. עוד כדאי לקחת בחשבון את העובדה שהמחלה מתפרצת בשלב מוקדם של החיים – לפעמים כבר בגיל ההתבגרות ולכל המאוחר עד גיל 30-35. בשלבים ראשוניים של המחלה הפתרון הוא משקפיים. לאחר מכן תיקון לקויות הראייה יתבצע באמצעות עדשות מגע ייעודיות לקרטוקונוס.

בקטגוריה זו יש מספר אפשרויות: עדשות היברידיות (שכוללות גם חלק רך וגם חלק קשיח), עדשות סקלרליות (עדשות בעלות קוטר גדול שמאפשר את הנחתן לא על הקרנית אלא על לובן העין, הסקלרה), עדשות פיגיבק ועוד. כשהמחלה מחמירה עוד יותר, ייתכן צורך בניתוח. הניתוח הפשוט יותר הוא השתלת טבעות (שמייצבות את הקרנית ומאטות את קצב ההתעוותות שלה) וכשאין ברירה תתבצע השתלת קרנית – חלקית או מלאה. לאחר הניתוח נדרשת התאמה מחודשת של עדשות המגע, על-מנת להבטיח ראייה תקינה ותפקוד תקין גם כן.