מדוע אנחנו מפחדים מנחשים?
הנחש עוד מימי התנ”ך נחשב לחיה ערמומית, מסתורית שאין לבטוח בה, ואם זאת סמל לכוח ועוצמה. הנחש נזכר 31 פעמים במקרא וזאת מלבד שמותיו הנרדפים, שפיפון, שרף אפעה, צפע וצפעוני. במשך הדורות הופצו אין סוף סיפורים ומיתוסים, על נחש ההורג עם לשונו “תהרגוהו לשון אפעה” (איוב כ, טז), סיפורים כמו ע”י חז”ל שבר-כוכבא מת מהכשת נחש, ובאיסלם על אבו-באכר, החליף הראשון שמת מהכשת נחש. בנצרות דמות של מרים אם ישוע (ישו), המוצב בכנסיית הבשורה, הדורכת על נחש כסמל של תיקון העוול המקראי. כל זאת ועוד גרמו לפחד ופוביה מנחשים. הפחד נובע ממספר גורמים. אחד כמו שאמרנו לעיל מסיפורים. שתיים, מחוסר הכרות עם החייה שתמיד מפתיעה אותנו כשאנחנו לא מוכנים, המחשבה שאם נוכש יכאב לנו ושנסבול, ואולי אפילו נמות!! הפחד – שלנו ושל כלל החיות – הוא הכלי שנועד להזהיר אותנו מפני סכנה, אך אצלנו התגובה מביאה להתנהגויות שונות, כגון קפיאה במקום, צעקות לעזרה, בריחה, זריקת חפצים לעברו של הנחש וכו’.
מה בין פחד למגעיל?
לרוב אנשים אינם מבחינים בין פחד לגועל. חלקם מערבבים את התחושות. פחד הוא תחושות סכנה כמו שהוסבר לעיל, אך גועל היא תחושה שקשורה לחוסר ניקיון, לאסתטיקה, מחזה שאינו נעים להתבוננות. זו תחושה שמקורה בבטן. הגועל מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, והפחד מפעיל הורמונים כמו אדרנלין שמפעיל את המערכת העצבית האוטונומית. לרוב פחד ניתן לטיפול. תחת תרגול וחשיפה למקור הפחד, מגע פיזי וקירבה עוזרים להתגבר עליו. גועל לרוב אינו ניתן לטיפול, אי אפשר לשכנע אדם שנגעל ממשהו שהוא יפה או שאינו מגעיל. האם זה טבעי לפחד? ברור שכן, זה מפעיל את מנגנון ההגנה שלנו!
אז מה הנחש עושה בבית שלי?
בארץ מעטים הנחשים הארסיים הבאים במגע עם האדם. יש 9 כאלו אך רובם חיים במקומות בהם האוכלוסייה דלילה. הם בעיקר מוצאים את מזונם בסביבה הטבעית שלהם שהיא צחיחה, מדברית בה לרוב שרשרת המזון פועלת בצורה תקינה. עם זאת, השתלטות האדם ובניה מרובה משאירה פחות מקומות מחיה לנחשים והם פולשים לאזורים בנויים. הצפע המצוי אחראי על 95 אחוז מההכשות במדינת ישראל. ולמה? כי ליד מגורי האדם, יש לו מזון כגון חולדות, עכברים, לטאות, לפעמים ציפורים (בעיקר בכלובים) אפרוחים וגוזלים… אז בעצם הנחש עוזר לנו להפטר מהמזיקים. לכן, מאחר ואיננו מעוניינים לא בזה ולא בזה עלינו לדאוג לניקיון בסביבה הביתית שלנו כולל הרחקת מכרסמים. כמובן שלא נוכל למנוע טוטלית את כניסתם של הנחשים לאזור בתינו אך נוכל לצמצם במידה רבה את הגעתם. מניסיוני זה מספר שנים (כלוכד נחשים ומחלץ בעלי חיים) בהרחקת נחשים ומכרסמים בישובים שאני עובד בהם, פחת משמעותית המפגש עם צפעים, וכנ”ל גם לגבי נחשים אחרים. חשוב לציין שכל הנחשים מוגנים ע”פ חוק חיות הבר כולל הצפע המצוי, ואין לפגוע בהם או ללכוד אותם ללא היתר מרשות הטבע והגנים.
מיתוסים ואמונות טפלות:
האם זה נכון שפיזור ביצים קשות מונעת מנחשים להיכנס לחצר?.
ישנם הסבורים שהנחש יבלע את הביצים וייחנק! ובכן הנחשים המקומיים לא אוכלים ביצים, אי לכך ברור שזאת אמונה טפלה.
האם פיזור של סיד יגרום לנחש להימנע מלהיכנס לאזור מסוים?
מחקרים רבים הוכיחו שסיד אינו מונע מנחש להיכנס וגם המחשבה שסיד צורב ולכן הנחש לא ירצה לחזור לאותו מקום מופרכת.
האם הכימיקלים או התכשירים שמוכרים כנגד נחשים עובד?
ישנן חברות שמעוניינות למכור חומרים “דוחי נחשים”. המחקרים שאנו מכירים נכון להיום, מוכיחים שחומרים אלה לא עושים את העבודה. לפני כמה שבועות נקראתי ללכוד נחש בחצר בית. הגעתי למקום ולכדתי את הנחש. הלקוח אמר לי שהוא פיזר את אחד החומרים שמוצאים בחנויות, הוא אף ציין בפני שלפני פיזור החומר אף פעם לא ראה נחש בחצר. ואחרי פיזור החומר, הגיע נחש. אני תמיד אומר לאנשים אם זה עושה לכם טוב ומוריד את מפלס החרדה – כדאי להשקיע את הכסף…אבל בגדול – זה לא עובד.
האם מכשירי האולטרסאונד או המרטטים שתוקעים באדמה יעילים?
מצטער, אך גם כאן התשובה שלילית. לא פעם הייתי אצל לקוחות שהחצר שלהם מלאה ב”ויברטורים” התקועים באדמה וכל מספר שניות הם מצפצפים ורוטטים. שאלתי לקוחות אם זה פתר להם את הבעיה, והתשובה הייתה: קודם כל זה משמיע רעש מעצבן, ושנית, למרות המכשירים – ראינו אצלנו נחשים.
אז מה עושים כשרואים נחש בסביבה הביתית ?
אם נתקלנו בנחש בסביבת הבית או החצר, שלב 1, יש לשמור על קשר עין אתו ולא להתנתק, לא ללכת להביא טלפון או כל דבר אחר, אלא לבקש עזרה ממישהו בסביבה, ולהישאר לצפות בנחש לעקוב ולראות לאן הוא זוחל. 2. יש להתקשר, במקביל, ללוכד מקצועי שהוסמך על ידי רשות הטבע והגנים (רט”ג) בלבד. פעילותם של לוכדי הנחשים בישראל מפוקחים ע”י רט”ג באופן שוטף.
במקרה של הכשה
יש להתקשר קודם כל למד”א, יש לנסות לזהות את הנחש ע”י תמונה או תיאור (אין לנסות ללכוד את הנחש לצורך זיהוי). יש להושיב ולהרגיע את המוכש. יש להוריד נעליים, כפפות, תכשיטים או כל דבר אחר הנמצא על הגפיים או הצוואר. אין להשקות את המוכש או לשים קרח על מקום ההכשה.
אז לסיכום כמה באמת הנחש מסוכן?
מתוך כ-300 הכשות בשנה, מתים פחות משלושה אנשים. ברור לנו שכל אדם הוא עולם ומלואו, אך רוב מקרי המוות נגרמים מפעילות לא נכונה של המוכש, או מהכשה בפלג הגוף העליון, (שזה נדיר ביותר), או רגישות יתרה לארס הנחש. לרוב, עם סדר פעולות נכון מרגע ההכשה, המוכש ישתחרר מבית החולים בתוך ימים בודדים. כמובן שאין לזלזל בהכשה או בחשד להכשה, כל הסיפור לא נעים, ומלחיץ את המוכש ואת הקרובים אליו, אך סיכויי ההישרדות גבוהים.
חשוב לזכור שמרבית ההכשות נובעות מכך שדרכנו בטעות, הפתענו את הנחש והתקרבנו אליו יתר על המידה, או שניסנו לתפוס אותו או להרוג אותו והוא בסה”כ ניסה להגן על עצמו. נחש תמיד יעדיף לברוח מיצורים שאינם משמשים לו כמזון. לכן במקרה שיכיש כהגנה – יבחר במקרים רבים להחדיר מעט ארס או יכיש הכשה יבשה ללא ארס בכלל. ישנה אמירה בה אני משתמש: “כשרואים את נחש אין ממנו סכנה”. לכן אנו – לוכדי הנחשים – תמיד ממליצים לשמור על קשר עין עם הנחש, ככל הניתן, ולהתקשר למקצוען שילכוד אותו ויעבירו למקום שהוא בטוח גם עבור בעלי הבית וגם עבור הנחש. הנחשים לא רק שהם מדבירים מזיקים טבעיים- הם גם משמשים מזון לחיות אחרות. כאשר אנחנו פוגעים במארג החיים בטבע, אנחנו באופן ישיר ובעקיף פוגעים גם בעצמנו.
המחבר:
רז בירן לוכד נחשים ומחלץ בעלי חיים
054-234-7511
