לאחרונה התפרסם סיפורו של מטופל במרכז רפואי שהגיע לניתוח ברגל שמאל, אך התעורר מההליך וגילה לתדהמתו כי נותח, משום מה, ברגל ימין. מה עושה אדם שחווה מקרה שכזה? האם מדובר ברשלנות? האם יש מקום לתבוע? על כך במאמר שהכנתי.
האירוע שהתרחש לאחרונה, מתחיל תאונת עבודה שאירעה לפני כחצי שנה. הגבר, בשנות ה-50 לחייו, נפצע בעקבות התאונה בברכו השמאלית. הוא עבר בדיקת MRI ולאחריה נקבע כי נגרם לו נזק במינסקוס. הרופא במרכז הרפואי המליץ על ניתוח בברכו השמאלית. הגבר התייצב לניתוח, הורדם והוכנס לחדר הניתוח. כשהתעורר לאחר ההליך, גילתה לתדהמתו כי נותח בברכו הימנית, במקום בזו השמאלית.
על פי התביעה שהגיש, כתוצאה מהניתוח השגוי, סובל המטופל מכאבים והוא עתיד לעבור שיקום, כמו גם ניתוח נוסף. על כן, כך לפי טענתו, על המרכז הרפואי לפצות אותו בשל המחדל החמור.
אז מה זו אם כן רשלנות רפואית במהלך ניתוח? למעשה, מדובר בתביעות הרשלנות מהנפוצות בארץ. במקרים אלו מדובר בפגיעה שהתרחשה במהלך הניתוח וניתן היה להימנע ממנה. עם זאת, ישנן תביעות של רשלנות רפואית בהן כתוצאה מהטיפול הלקוי נגרם למטופל נזק ולעיתים אף למוות.
במקרים של רשלנות רפואית, עומדת למטופל שנפגע הזכות החוקית לתבוע פיצויים מהצוות הרפואי ומהמוסד הרפואי, הן בגין הנזק הגופני והן הנפשי שנגרמו לו. כאשר נתקלים במקרה של רשלנות בניתוח, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית
טעויות ותאונות במהלך פעולות כירורגיות קורות, זה ברור. כולנו בני אדם. אולם לעיתים הטעויות הללו עלולות להוביל לסיבוכים קשים ואף לגרום למוות. דוגמאות לרשלנות רפואית בניתוחים ניתן למצוא במידה וההליך בוצע בצורה לא נכונה, או במידה ומי מהצוות הרפואי השאירו מכשירים, ספוגים או ציוד רפואי אחר בגופו של המטופל. בנוסף, תחת הקטגוריה של רשלנות רפואית בניתוח נכנסים גם חיתוך שגוי של עצב, עורק או וריד, ניקוב מעיים או ניקוב איברים אחרים, ניתוח במקום הלא נכון או איבר לא נכון, טעויות בהרדמה או אי זיהוי בזמן של פציעות שאירעו בזמן הניתוח. אל כל אלה ניתן גם להוסיף היעדר קבלת הסכמה מדעת של המטופל לניתוח ואבחון מאוחר של זיהום.
במידה והמנתח, או מי מהצוות הרפואי, לא עמד בסטנדרט הרפואי הנדרש וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, הרי שמדובר ברשלנות רפואית. במקרה כזה יש מקום להגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית.
יחד עם זאת, הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח דורשת מורכבות ומיומנות. על כן, ראשית יש חשיבות בפנייה בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי של עו”ד המתמחה בנושא של רשלנות רפואית ושנית יש חשיבות גדולה בהקפדה על איסוף מלוא החומר הרפואי שיעיד הן על המחדל והן על הנזק שנגרם למטופל.
סכומי הפיצויים הנקבעים למי שנפגע בשל טיפול לקוי של הצוות הרפואי עשויים להגיע למאות אלפי שקלים ויותר. על כן, יש חשיבות גדולה לעבודת ההכנה הנעשית בטרם הגשת התביעה.
לפני כחודשיים, למשל, נפסקו לאישה שהגיעה לניתוח של כריתת תוספתן, ואחד מעורקיה נפגע, פיצויים של כ-450 אלף שקל, בגין הנזק שנגרם לה. לפי תביעתה של המטופלת, הצוות הרפואי התרשל בשל הפעלת כוח מופרז ואגרסיבי על ידי המנתח ובשל חוסר ניסיונו. עוד היא טענה לאי מתן הסבר בדבר שיטות הניתוח השונות בהן יכול היה הצוות הרפואי לבצע את הניתוח.
מנגד, הכחיש הצוות הרפואי מכל וכל את הטענות לרשלנות. לפי עמדת המוסד הרפואי הוא העניק לתובעת טיפול מיומן ומקצועי ונקט בזהירות סבירה, הפעיל שיקול דעת סביר בנסיבות תוך בחינת כל נתון רפואי בזמן אמת או כל ממצא רפואי בזמן סביר ובפועל אירע לתובעת סיבוך נדיר במהלך הניתוח.
במקרה זה קבעה השופטת רחל קרלינסקי, מביהמ”ש השלום בכפר סבא, כי הרשלנות הרפואית אינה מובהקת. לשיטתה, “הוכח שהצוות הרפואי בכללותו עשה מאמץ ניכר להוציא את התובעת מכלל סכנה ועבד ללא ליאות בפתיחה נוספת של בטנה מקום שנוצר הכרח לכך, לאחר שאירע הסיבוך המתואר”.
“לכן”, הוסיפה השופטת, “הגם שמצאתי להטיל אחריות על הנתבעת, אין בכך להטיל דופי בכלל הפעילות שבוצעה בתובעת אלא בגזרה המתוארת לעיל בלבד”.
השופטת ציינה בפסק הדין כי הנכות לה טענה התובעת, נמוכה מכפי שהציגה בפני בית המשפט. “לא נראה לי”, כתבה, “כי קיימת פגיעה בתפקוד המקצועי”. האישה, צוין, המשיכה בחייה, והרושם שעלה מעדותה היה כי ניסתה להחמיר את מצבה הגופני. “עדותו של בעלה בדבר שינוי שחל באשתו אותה נשא ב 2008 מאישה מושלמת ל”חצי אישה” לא הייתה מהימנה כלל. על כן יש בסיס לקבע כי מצבה התפקודי אינו עומד בהלימה לנכות הרפואית אלא נמוך ממנה”.
בית המשפט החליט, כאמור, כי המוסד הרפואי יפצה את האישה על חלקו בנזק שנגרם לה, כאב וסבל ואובדן השתכרות לתקופה מסוימת. יחד עם זאת, מותחת השופטת ביקורת על העדויות מצד התביעה שהוצגו בפניה, מטעם הבעל ומטעם האישה עצמה, כשלשיטתה של השופטת, השניים ניסו להציג תמונה קשה יותר מזו הקיימת במציאות.
אלו מובילים אותנו למסקנה כי על מנת שהתביעה שלנו תתקבל במלואה, עלינו לעגן אותה בראיות ובחוות דעת מקצועיות וברורות, שיוכיחו לבית המשפט, ומעל לכל ספק, כי הנזק, בשל הרשלנות הרפואית, הוא אמיתי ונוכח. וכי על סמך זאת ועל סמך הנזק שנגרם לנו, אנו זכאים לפיצוי מלא והולם.
לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון באתר עורכי דין רשלנות רפואית
