במועצת זכויות האדם של האו"ם היושבת בז'נבה, אין הרבה חדש. גם בשנת 2018 "זכתה" ישראל למספר הגבוה ביותר של גינויים – שישה במספר. הבאה בתור היא סוריה, שספגה ארבעה גינויים בשנה המסתיימת. בסך הכול פרסמה המועצה 17 גינויים השנה, כך שישראל הייתה היעד ליותר משליש מהם.
את הנתונים חשף עו"ד הלל נוייר, מנכ"ל ארגון UN Watch, שקיבל הכרה כמשקיף במועצה ומשתדל להיאבק שם עבור ישראל. הם פורסמו לראשונה בכנס של פורום בר־אילן־פירון למשפט גלובלי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, שהתקיים בשבוע החולף. הדו"ח השלם של הארגון, שמנתח את פעילות המועצה השנה, יתפרסם מחר (ב').
בשיחה עם מקור ראשון הסביר נוייר כי חמישה מהגינויים שקיבלה ישראל הם "שגרתיים" ומגיעים מדי שנה, ואחד חדש התווסף לו ב־2018. הגינוי הראשון נוגע לשליטה של ישראל ברמת הגולן, "שזה אבסורד", אומר נוייר. "אפילו הבריטים אמרו שבזמן שישראל מצילה פצועים סורים זה הזוי לגנות אותה, ושינו את הצבעתם ל'לא'". הגינוי השני נוגע לזכות הפלסטינים להגדרה עצמית, "אבסורד גם כן", אומר נוייר, "כי מדינת ישראל הכירה בזה במסגרת הסכמי אוסלו ואחרים. לא רק זאת, אלא שישנם עמים שזכותם להגדרה עצמית נשללת כמו הקטלונים או הטיבטים, אבל לגביהם אין שום החלטת גינוי, וכאן היא חוזרת כל שנה". השלישי נוגע למצב זכויות האדם בשטחים, "כולל מזרח ירושלים". הרביעי להתנחלויות, "כולל מזרח ירושלים והגולן". החמישי עוסק באכיפת הצדק על פי הדין הבינלאומי בשטחים הכבושים. לדברי נוייר, "זו החלטה שנוגעת לדו"ח גולדסטון שדרש להעמיד לדין מנהיגים כמו ציפי לבני ואהוד אולמרט, ובכל שנה מאז פרסום הדו"ח יש גינוי מחדש למה הוא לא נאכף, בזמן שאפילו גולדסטון עצמו חזר בו מחלק מהדברים שנה וחצי אחרי פרסום הדו"ח".
הגינוי השישי, החדש, צץ בחודש מאי השנה, ונגע ל"הפגנות האזרחיות" בגדר עזה. "היה מושב חירום מיוחד בנושא, והקימו ועדת חקירה שתגיש במארס את הדו"ח שלה. בחודש מארס יהיה במועצה 'יום שחור' נגד ישראל, התקפה אנטי־ישראלית", צופה נוייר. מועצת זכויות האדם מתכנסת לשלושה מושבים מדי שנה, בחודשים מארס, יוני וספטמבר. "יש יום אחד על כל העולם, 193 מדינות, ויום שכולו על ישראל. זה יקרה ב־18 במארס. יהיה דיון על הפגנות הגדר ועל 'הרשימה השחורה' של החברות שעובדות בשטחי יו"ש". מדובר ברשימה שקוראת להחרים את כל החברות העובדות עם גורמים ביהודה ושומרון. "אנחנו מעריכים שהיא אמורה להתקבל. זה לא בטוח אבל צפוי, ובהחלט מעורר חשש".
הדו"ח של נוייר עוסק גם בדיסוננס, או בצביעות, שהתגלו השנה בעמדותיהן של המדינות במועצה. כך למשל, סין ציינה בהצבעה שנגעה לוונצואלה בספטמבר, כי היא "תמיד דוגלת בעקרון חוסר־המעורבות… ונצואלה יכולה לטפל בעניינים שלה… סין אינה תומכת בהחלטות שמגנות מדינות". ובכל זאת, סין הצביעה בעד כל ההחלטות נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם השנה. זאת למרות התקרבות גדולה ביחסים הכלכליים בין סין וישראל, וביקור של סגן נשיא סין בישראל השנה. "יש בהחלט חוסר עקביות מתסכל בכל שיש יחסים טובים בין המדינות, ובכל זאת הצבעה נגד ישראל. אך זה עדיף בעיניי על מצב שבו גם אין יחסים טובים וגם מצביעים נגד", אומר נוייר במבט מפוכח. "בעניין הסיני, מדובר פשוט על אינטרסים. למדינות המוסלמיות יש 56 קולות בעצרת הכללית של האו"ם, ולישראל יש אחד. באו"ם הכול הוא הצבעה תמורת הצבעה. יש להם ענייני נפט ובעיות עם המיעוט האויגורי, והם עושים שיקול אינטרסנטי של תן וקח.
"נתניהו אמנם דורש ממדינות מסוימות להביע את היחסים הטובים גם בהצבעות לטובת ישראל, לפעמים זה מצליח, כמו עם הודו בחלק מהמקרים ועם מדינות מסוימות באפריקה ובדרום־אמריקה. כשזה מגיע לדפוסי ההצבעה האירופיים העקביים נגד ישראל, בעיניי נכנס כאן גם ממד אנטישמי. כאשר רואים שמדינות כמו שבדיה או אירלנד מצביעות תמיד נגד ישראל, ההנחה שלי היא שיש להן פשוט חיבה לכך".
נזכיר שביוני האחרון פרשה ארה"ב ממועצת זכויות האדם של האו"ם. "לא ניטול חלק בצביעות ששמה ללעג זכויות אדם", אמרה אז שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי. ראש הממשלה נתניהו הודה לאמריקנים בזמנו על הפרישה, ואמר כי "במשך שנים המועצה הוכיחה שהיא גוף מוטה, עוין ואנטי־ישראלי, שבוגד במשימתו להגן על זכויות אדם. במקום לעסוק במשטרים המפרים באופן סדרתי זכויות אדם, המועצה מתמקדת באובססיביות בישראל, הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון".
