פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, נאם היום (ד') בכנס "גלובס" ויצא להגנת מערכת המשפט בכל הנוגע לסוגיית הריסת בתי המחבלים. בנוסף עדכן ניצן כי לאחרונה הועברו לעיונו כלל תיקי ראש הממשלה נתניהו, ובקרוב יחלו דיונים מרתוניים יחד עם היועמ"ש מנדלבליט בכדי לקבל החלטה בתיקים.
"בימים האחרונים מתחולל שיח ער בו נטענות מצד גורמים שונים טענות על 'משפטיזציית יתר' של המדינה, הפוגעת כביכול ביכולת המדינה להגן על עצמה מפני אויביה", אמר פרקליט המדינה. "אמירות אלו מצטרפות להשתלחויות רבות אחרות, שהופנו בהקשר זה נגד בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית. הטענות הן שלולא התערבות מיותרת של מערכות אלה, בהחלטות הממשלה והצבא, הייתה יכולה המדינה לפעול באמצעים נרחבים יותר נגד אויביה, ללא מגבלות מיותרות. היינו, מערכת המשפט – לפי הנטען – אינה מסייעת למאבק המדינה בטרור אלא פוגעת בו".
שי ניצן הדף את הטענות "המקוממות" כלשונות ואמר כי "ישראל היא דמוקרטיה המתגוננת מפני אויביה מסביב ובכללם ארגוני הטרור, והיא פועלת במסגרת זכותה להגנה עצמית. אין מאבק מוצדק מזה". הוא הוסיף כי המדינה פועלת בהתאם לחוק, שזו הדרך היחידה בה יש להתנהל "כל עוד מבקשים אנו לשמור על ערכינו הבסיסיים, הדמוקרטיים והיהודיים. אפשר לבטל את כל המגבלות המשפטיות. אולם המשמעות תהיה ביטול הדמוקרטיה ושלטון החוק".
ניצן נתן מספר דוגמאות בהן מחלקת הבג"צים מסייעת למערכת הביטחון ומגנה על פרקטיקות שאינן פשוטות משפטית. כך למשל, לדברי הפרקליט, מתאפשר שימוש במעצר מנהלי וסיכול "פצצות מתקתקות" על ידי חוקרי שב"כ, על מנת להציל חיי אדם, שנעשה גם באמצעות שימוש ב"אמצעים מיוחדים", כלומר חקירות אלימות.
פרקליט המדינה התייחס בפירוט לביקורת נגד משפטנים בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים: "בהקשר זה מוטחת במערכת המשפט שוב ושוב ביקורת חסרת יסוד", אמר והסביר, "על פי החוק, למפקד צבאי יש סמכות להוציא צו הריסה ביחס לבית מחבל, ובלבד שמדובר בבית שבו אכן התגורר המחבל טרם הפיגוע; שמדובר במחבל שהיה מעורב עיקרי בביצוע פעילות טרור חמורה; ושאין מדובר ביחידת מגורים נפרדת בה גרה משפחה גרעינית אחרת. אף כאן מדובר בצעד קשה, שכן הריסת הבית פוגעת ככלל גם בבני משפחה אחרים הגרים בבית, שלא הם ביצעו הפיגוע. למרות פגיעה זו, המדינה נוקטת בצעד זה, שכן גורמי הביטחון סבורים שהוצאת צו ההריסה היא אמצעי אפקטיבי וחיוני להרתעת הרבים מפני ביצוע פיגועי טרור עתידיים, וצורך חיוני זה מצדיק גם פגיעה בלתי נמנעת בבני משפחות המחבלים שהתגוררו יחד איתם.
"לאור עמדת גורמי הביטחון שהובאה גם בפני בית המשפט העליון לפיה יש בהריסת בתי המחבלים כדי להרתיע באופן ממשי, אנו מגבים ככלל את החלטות גורמי הביטחון להרוס את בתי המחבלים במקרים הרלוונטיים, ומבקשים מבג"צ לדחות את עתירות המשפחות המוגשות נגד החלטות אלה. גם בעניין זה אנו עושים זאת תוך הקפדה על האיזונים הנדרשים – הצורך הביטחוני מול צמצום הפגיעה הנגרמת בזכויות. לפיכך, למשל, לא תותר הריסת בית דירות שלם שבדירה אחת מתוכו התגורר מחבל, אלא תותר רק הריסת הדירה שבה התגורר.
"דווקא בעניין זה, בו הפרקליטות מגנה כעניין שבשגרה על החלטות ביטחוניות דרמטיות אלה, מושמעת ביקורת נרחבת על המערכת המשפטית. מי שמקשיב לביקורת יכול לסבור כי מערכת המשפט עושה ככל יכולתה לבלום את החלטות הצבא והממשלה בנושא זה. אלא שכאמור, ההיפך הוא הנכון. כך למשל, שמעתי פעמים רבות את הטענה, כי בג"צ בולם את רוב ההריסות הביטחוניות. מדובר בטענה מופרכת. מרביתן המכרעת של העתירות שהוגשו כנגד הריסות נדחו ובניגוד לנטען, מרביתן המכרעת של בקשות גורמי הביטחון להריסה אושרו ובוצעו. בבדיקה שערכנו לאחרונה מצאנו כי מתוך כ-50 עתירות לבג"ץ שהוגשו בעניין זה מאז החל גל הטרור בשנת 2015, התקבלו במלואן עתירות בודדות לבד. בכל שאר המקרים התאפשרה הפגיעה בבית המחבל או בדירתו, וההריסה או האטימה בוצעה. נתונים אלה מדברים בעד עצמם והם מבהירים כי אין ממש בטענות כאילו המערכת המשפטית מטרפדת את הריסות הבתים".
פרקליט המדינה המשיך להתייחס לסוגיה המרכזית, והיא הטענות נגדו ונגד מערכת המשפט בנוגע להריסת בתי מחבלים, כאשר הפעם ציין את הטענה כי יש להרוס את הבתים באופן מידי, ללא עצירה במערכת המשפט. "אין דבר מסוכן מזה. משמעות הדבר היא ויתור על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. במדינת חוק יש לאפשר ביקורת שיפוטית לפני הריסה שכזו ולא אחריה. הדבר חיוני בין היתר כדי לוודא למשל שלא יהיו טעויות בבית הנהרס וכדי לוודא שלא יהיו השלכות אסורות להריסה על בתים או דירות של מי שאינם מעורבים בפיגוע. חלילה לנו אם נגיע יום אחד למדינה, בה יינתן חופש מוחלט לשלטון להרוס, להשמיד ולאבד, בלא בלמים ואיזונים, וללא שתהיה רשות שופטת שתוכל לפקח על מעשיו.
"יש הטוענים כי צריך להרוס את כל הבניין בו גר המחבל, לא רק את החלק בתוכו או הדירה בתוכו שבה התגורר. לדבריהם, יש להרוס גם דירות אחרות בתוכו, גם אם גרים בהם אנשים שאין להם שום קשר לפיגוע וגם אם המחבל לא גר בהם. אלא שבמדינת חוק הדבר אינו אפשרי. הריסה 'חלקית' כביכול נובעת מן העיקרון המוסרי הפשוט – שלפיו אנחנו לא נהרוס בניין שלם, שבו ישנן דירות של בלתי מעורבים, אך משום שדירת המחבל הנמצאת בו. מדובר בעקרון יהודי עתיק יומין, המגולם בפסוק מן התורה, בספר דברים, הקובע כי: "לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת, אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".
