בואו נעוף יחד / טרילילי טרללה טרילי /
אל עבר החלום / זה לא כל כך רחוק /
רק אל תשכחו לקחת /
טרילילי טרללה טרילי /
שק אחד גדול / מלא דמיון וצחוק /
כי הבחירות כבר מעבר לפינה /
וביבי אבוי, עוד לא יצא מהתמונה /
אז בואו נעוף יחד / טרילילי טרללה טרילי /
ונחלום יחד חלום רחוק.
ובחלום ראש הממשלה היא ציפי – ציפי?! /
ושגרירנו באו"ם – יואל חסון – יואל חסון, איך לא? /
והשאר – עוד לא ידוע – אבל בואו נפליג בדמיון /
ונגיד שאחמד טיבי עוד יהיה פה שר ביטחון /
ובבחירות בוחרים בנתניהו / עם חכם /
ובין שמאל לעוד שמאל – בוחר הליכוד /
אז חשוב רק שתכירו / בין קריאות "מהפך" לתרגיל /
הבחירות הן בתשעה ולא באחד באפריל
בין שלל נאומים צפויים למדי משמאל ומימין ביומה האחרון של הכנסת ה־20, בלט לטובה ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד עם ביצוע מחודש לשיר הפתיחה של תוכנית הילדים הידועה 'הקטקטים'. לטובת הקוראים שהחמיצו את הרגע המרגש, צירפתי כאן את חלקו.
היה מפתיע לראות חברי כנסת מימין ומשמאל, שרבים מהם מכריזים כבר חודשים ארוכים ש"די" ו"הגיע זמן לבחירות", ממאנים לעזוב את המשכן ביום רביעי. תשע שעות תמימות נמשכה הפרידה בהסכמה של חברי הכנסת. היא כללה נאומים (כבר אמרנו), סלפי בכמויות מסחריות, וחיבוקים וחיוכים גם בין כאלה שמעולם לא החליפו מילה טובה בעבר. למשל, נציגי הרשימה המשותפת עם ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, ויואל חסון מהמחנה הציוני עם מיקי זוהר מהליכוד ואלי אלאלוף מכולנו. כשנפרדים, קל יותר לאהוב. או כפי שהגדירה זאת ח"כ מיכל רוזין ממרצ בצאתה מהמשכן ביום רביעי בערב, "לפעמים צריך להתרחק קצת כדי להתגעגע".
102 חברי כנסת הצביעו בעד פיזור הכנסת בקריאה שלישית. שניים, למרבה ההפתעה, התנגדו. היו אלה יהודה גליק וירון מזוז מהליכוד, שהתחזיות הפנימיות במפלגת השלטון הנוכחית אינן מנבאות להם טובות. הפרידה שלהם הייתה כנראה קשה במיוחד. שעה קלה קודם לכן נאם גליק באכזבה רבה בוועדת הכנסת על כך שהחוק שלו ושל איתן כבל למניעת פרסום מוצרי טבק הוכשל, אחרי עשרות שעות שהוא הקדיש לו. כן, קשה לראות את מעשי ידיך טובעים בים של חוקים שלא יראו עוד אור אולם ומליאה.
לפחות ארבעים מחברי הכנסת אינם צפויים לשוב למליאה בקדנציה הבאה. בהם גם חברת הכנסת הטרייה של הליכוד, אסנת הילה מארק, שהושבעה רק לפני חודש, לאחר שז'קי לוי פינה את מקומו בכנסת לטובת ראשות עיריית בית שאן. היא ציינה את סיום הכהונה בסלפי חגיגי ממקומה בירכתי המליאה, בזמן שאורן חזן העביר בשידור חי בפייסבוק את רגעיה האחרונים של הכנסת. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סיים את הישיבה לאחר ההצבעה בהבעת תקווה לרגעים פחות מביכים בכנסת הבאה, ואכן היו לא מעט כאלה בכנסת היוצאת. ובכל זאת, אני מבקשת להיזכר כאן דווקא ברגעיה הטובים.
בחורף הקודם, כאשר הקואליציה והאופוזיציה התגוששו במרץ על סוגיות חוקי דת ומדינה ובשני הצדדים הוכרז גיוס חירום להצבעות, היו גם כמה הפתעות אנושיות. השר דוד אזולאי ז"ל היה אז חולה מאוד ומאושפז בבית החולים. בעקבות הנחיה צינית וחריגה של הנהלת האופוזיציה, שדרשה לדחות את ההצבעה, איש לא הסכים להתקזז איתו. ברגע האחרון היה זה ח"כ אילן גילאון ממרצ, שעלה על הדוכן והודיע כי יתקזז עם השר החולה. הוא ספג השמצות, אך הציל את הכנסת מעצמה.
נאומו במליאה של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, עם המילים החמות וההכרה בירושלים, היה גם הוא אחד מרגעיה היפים של הכנסת היוצאת, וכך גם הרגעים שלאחר אישור חוק יסוד הלאום. אגב, מעניין לראות את היחסים החמים שמפגינים לאורך השנה ח"כ אחמד טיבי וראש הממשלה נתניהו. כמעט לא הייתה פעם אחת שבה נתניהו ניגש לכיסאו ולא החליף מילים או חיוכים עם טיבי שיושב מאחוריו. כאשר בתקשורת מצטיירים רק היחסים העוינים בין הקצוות, כדאי לדעת שכאשר המצלמות כבות יש גם חיבורים מעניינים (אבל זה עלול לפגוע במנדטים, אז לא מדווחים עליהם).
אבל אם אפשר לציין רגע יפה במיוחד של הכנסת ה־20, הייתי בוחרת אחד מהשבוע. ביום רביעי נשאה ח"כ חנין זועבי (משט המרמרה / "חיילי צה"ל רוצחים" / "מחבלים הם לוחמי חופש" – תבחרו בעצמכם) את נאום הפרידה שלה מהכנסת ובישרה לאומה: זו הפעם האחרונה שלי על דוכן כנסת ישראל. קשה היה למצוא אנשים המתקשים להיפרד ממנה, גם בתוך סיעתה שלה. אם יש בשורה אחת טובה לכנסת ה־21, עוד לפני שנראה את יפי הבלורית והתואר צובאים עליה, זו תהיה היעלמותה של זועבי.
המילה החמה: חיבורים
ובאשר ליפי הבלורית והתואר. הגנרלים צועדים לעבר הכנסת שמאל ימין ובעיקר מרכז, במלוא האון והעוצמה. חלקם שותקים יותר (גנץ), חלקם לא חדלו ממלאכת הקמפיין בשנתיים החולפות (יעלון), וחלקם ירוצו יחד במפלגות האווירה הבאות עלינו לטובה כפטריות אחרי הגשם. לעבר הליכוד צועד בראש זקוף לא אחר מהשר יואב גלנט אחרי שנים של שמועות מבוססות, והוא מתכוון לעשות את צעדיו הראשונים לעבר הפריימריז והרחק מכחלון כבר בשבוע הבא. הוא מנסה לתאם מסיבת עיתונאים משותפת עם נתניהו, או לפחות לקבל ממנו סרטון תמיכה. ימים יגידו מה יעלה בחכתו.
גנץ ויעלון צפויים לחבור לרשימה משותפת אחת, שפוגעת במחנה הציוני וגם ביש עתיד, אם כי במידה פחותה יותר. אך בעוד במחנה הציוני האווירה עגמומית ורוויית מאבקים, במפלגתו של לפיד שומרים על מורל גבוה ואחדות שורות. ביום רביעי בערב השתתף לפיד בכנס בירושלים שערך בעבור המפלגה הח"כ לעתיד משה קינלי טור־פז, רכז אזור ירושלים והסביבה לבחירות הקרובות. טור־פז גם צפוי לחנוך את המטה הראשון של המפלגה בגוש עציון בשבוע הקרוב. עם לא פחות מחמישה מועמדים דתיים במקומות ריאליים (נכון למועד כתיבת השורות), נראה שלפיד מתכוון להסתער על הפלח הליברלי בציונות הדתית, שלהערכת טור־פז שווה כמה מנדטים טובים.
ובזמן שלפיד פונה לקהלים חדשים, במחנה הציוני מכלים את עצמם לדעת כפי שהם יודעים לעשות מצוין. החשש מהתרסקות המפלגה הביא חברי כנסת מצוינים של המפלגה לחשב את דרכם, בזמן שבמליאה הצביעו על פיזור הכנסת. הכותרות דיווחו על כוונתם לחבור למרצ, אך למעט חיזוק מורלי למפלגה בת חמשת המנדטים, לא היה בכך חצי אמת. מישהו יכול לתאר לעצמו את איתן כבל, איילת נחמיאס־ורבין או נחמן שי משתפים פעולה עם מפלגת השמאל הקיצוני? אולי יוסי יונה היה יכול להשתלב בה בקלות, לא מעבר לכך.
חברי הכנסת אכן חוששים מיום המחר של המחנה הציוני וכך גם יו"ר 'התנועה' ציפי לבני, שלא מן הנמנע כי תצא בקרוב לדרך חדשה אם גבאי לא ישעה להפצרותיה באשר ל"חיבורים" (אגב, רשמו לפניכם – זו המילה החזקה של בחירות 2019). יו"ר מפלגת העבודה מתאמץ לחלץ את עצמו ואת חבריו מהתחזית העגומה של הסקרים, ומאמין כי הוא יכול לעשות זאת. אך נראה שהוא עושה את כל הטעויות האפשריות, והן מרחיקות ממנו את אנשיו במקום לקרב אותם. זמן הלימודים של גבאי עבר, ועכשיו זה להיות או לחדול. אין הזדמנות נוספת.
ואם בתחזיות לכנסת הבאה עסקינן, כמה בני משפחה של בכירי הכנסת הנוכחית מנסים להשתלב בה גם הם. עומרי אקוניס, אחיו של השר אופיר אקוניס, מתכוון להתמודד בפריימריז בליכוד. אקוניס כיהן כיועצו הפוליטי של נתניהו במשך כשנה וחצי, עד יולי האחרון. תפקיד דומה, אגב, מילא בעבר אחיו אופיר. אורי זכי, בן זוגה של יו"ר מרצ תמר זנדברג ואיש שמאל בכיר בזכות עצמו, יתמודד כנראה על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. אם ייבחר, זו תהיה הפעם הראשונה שבה בני זוג יכהנו יחד בכנסת ישראל. סגולה לזוגיות טובה ולמנדטים נוספים? נחיה ונראה.
בינתיים בחרה מרצ להיפרד מח"כ מוסי רז והודיעה לו – לאחר הצבעה בוועידת המפלגה – כי בהתאם לתקנון הוא לא יוכל להתמודד בפריימריז הקרובים, מאחר שהיה מזכ"ל המפלגה. רז לא אומר נואש, והוא מתכוון להיאבק בהחלטה שהתקבלה ברוב דחוק במיוחד. כמי שאיננה מזדהה עם דעותיו ארשה לעצמי לקבוע כי רז מייצג את מרצ נאמנה בכנסת, וחבל יהיה לה לוותר על שירותיו.
הכנסת העשרים סיימה השבוע את ימיה שבועיים לפני המתוכנן, וארבע שנים (בערך) אחרי שהושבעה. היא השאירה אחריה עשרות חוקים חדשים, לא מעט רגעים מביכים, הרבה מאוד מחלוקות וספינים תקשורתיים. בחודשים הקרובים יוכלו אזרחי ישראל להתרשם ממרכולתן של מפלגות האווירה השונות ושל מפלגות הימין והשמאל הוותיקות, ולגבש את החלטתם הדמוקרטית. שבוע וחצי בלבד לפני פסח, בד' בניסן, יעזבו איש, אביו ואחותו את המטאטא והמטלית, ינוחו לרגע מניקוי החמץ (אזהרה: הדתה בגוף הטקסט) כדי לקיים מצווה אחרת, אזרחית: בחירות.
