אם מישהו היה צריך צפירת התרעה באשר למתיחות בגבול הצפוני של מדינת ישראל, הוא קיבל אותה שוב השבוע. בלילה שבין שלישי לרביעי, בפעולה המשמעותית ביותר מאז הפלת המטוס הסורי במאי האחרון ומאז פריסת סוללות ההגנה האווירית S300 בסוריה, תקף חיל האוויר הישראלי מטרות איראניות בקרבת דמשק. כך על פי מקורות זרים.
בניגוד לתקיפות שהתרחשו בעבר, שבהן המשטר הסורי נמנע מהפצת מידע, הפעם הופצו ברשתות החברתיות סרטונים ותמונות על פעילות מערכת ההגנה האווירית הסורית, בניסיון של המשטר להראות יכולות הגנתיות מתקדמות.
סוריה לא פרסמה את יעדי התקיפה המדויקים, אך דיווחים שונים תיארו פגיעה במשלוח נשק מתקדם שהגיע לדמשק מאיראן, ירי לעבר מחסני תחמושת של הכוחות האיראניים וארגון חיזבאללה, ואף השמדה של טילים המצוידים במערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיש בידי האיראנים וחיזבאללה.
התקיפה שמיוחסת לישראל היא מימוש ההבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תמשיך לפעול בסוריה גם לאחר פריסת סוללות ההגנה האוויריות החדשות שניתנו לסוריה מהרוסים. תזמון התקיפה, שישה ימים לאחר הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הסגת הכוחות האמריקניים מסוריה, הבהיר את אמירתו של נתניהו ש"החלטת ארה"ב לסגת מסוריה לא תשנה את מדיניות ישראל באזור".
"לפי מיטב הבנתנו, האיראנים ניסו להעביר ציוד המשפר את דיוק היכולות הרקטיות של חיזבאללה. ההודעה האמריקנית על הסגת הכוחות עודדה את האיראנים לכך. הם ניסו זאת בעבר, וכשלו", אומר ל'מקור ראשון' תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
לדבריו, "אם נכונים הדיווחים שישראל היא זו שתקפה, ישראל הוכיחה שהנוכחות האמריקנית או הצעדים הרוסיים לא ישפיעו על יכולת הפעולה שלה. הצעד הזה הוא צעד נכון ומחייב, כדי להוכיח שישראל נחושה למנוע את ההתעצמות האיראנית והעברת הנשק ללבנון, ללא קשר לנוכחות האמריקנית".
קופרווסר, המשמש כיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, העריך כי יש תיאום בין ישראל לרוסיה באשר להתבססות האיראנית, ואפילו ניסיונות מצד הרוסים למנוע מהאיראנים להתבסס בשטח. "הייתה תחושה כי רוסיה מנסה להשפיע על איראן להפסיק את ההברחות של נשק דרך סוריה. הרוסים היו מעוניינים שהאיראנים לא יבצעו את הניסיון הזה, אבל האיראנים חשבו כנראה שניתן לחדש משלוחים של אמצעים מתקדמים שישפרו את יכולות חיזבאללה".
החוקר הבכיר מעריך ש"ירושלים ומוסקבה הגיעו כנראה להבנות הדדיות שלפיהן ישראל תוכל להמשיך לפעול נגד איראן בתיאום מול הרוסים". הוא מסביר כי "המערכה בסוריה מתפתחת מכמה כיוונים בעקבות המהלך האמריקני. טורקיה מכניסה כוחות, עיראק הודיעה שהיא עשויה לפעול באופן דומה. איראן צריכה להראות שהיא חלק מהסדר בסוריה, ולכן מנסה להגביר את משלוחי הנשק".
זרוע עוקפת סנקציות
על פי הערכות גסות, עלות שיקום סוריה לאחר שמונה שנות מלחמה מגיעה ל־400 מיליארד דולרים. הניסיונות של ארה"ב, רוסיה וכמובן ישראל להוציא את האיראנים מהמערכה לא עלו יפה: טהרן מנצלת את המצב הקשה בסוריה כדי להעמיק את אחיזתה בה.
טהרן אף הודיעה על הקמת זרוע כלכלית מטעם משמרות המהפכה האיראניים שתפקידה יהיה לבחון השקעות בסוריה. "הגוף הממשלתי ישמש מתווך בין המשטר הסורי לבין מגזר המשקיעים האיראנים הפרטי", בישר אמיר אמיני, סגן שר התחבורה האיראני, לתקשורת בארצו. הוא הוסיף שהממשלה האיראנית והמשטר הסורי מקדמים "אסטרטגיה ארוכת טווח" של שיתוף פעולה כדי לפתוח למגזר הפרטי האיראני את הדלת להשקעות בסוריה. הוא ציין כי המשקיעים הפרטיים מהרפובליקה האסלאמית צפויים להשקיע במדינה המדממת 600 מיליון דולרים לפחות. "הסקטור הפרטי האיראני משקיע היום בסוריה בתחומי הפוספטים ואספקת חומרי בניין, כולל מלט. למרות נוכחותה של רוסיה והשקעותיה בשיקום סוריה, הסורים נוטים לשתף פעולה עם איראן בגלל הקשרים האידיאולוגיים בין הצדדים", אמר סגן השר.
הסנקציות הכלכליות שהשיתה ארה"ב על איראן משפיעות על יכולותיה הפיננסיות. סגן השר הודיע שהממשלה עצמה לא תקצה משאבים כספיים לעבודות השיקום, וביקש לזרז את המגזר הפרטי לפעולה. אך לא רק הסנקציות האמריקניות אחראיות למחסור המזומנים בקופה האיראנית אלא גם משמרות המהפכה וכוח קודס – אשר נוטלים נתח נכבד מעוגת התקציב, בעיקר כדי להשיג שליטה צבאית בסוריה ולפתח יכולות לחימה בישראל.
מפקד כוח קודס הגנרל קאסם סולימאני הורה להשקיע מיליארדי דולרים בחיזוק האחיזה האיראנית בסוריה. בנוסף הוא הורה להקים כוח של אלפי לוחמים שיעים בסוריה. מקורות סוריים אישרו שאלפי לוחמים איראנים ועיראקים הגיעו לסוריה בחודשים האחרונים כדי לחזק את שלטון אסד וצבאו מול המורדים במחוז אידליב. "כ־7,000 לוחמים איראנים ועיראקים הגיעו לסוריה בשבועות האחרונים. המשימה הראשונה שלהם היא להגן על הבירה דמשק", אמר מקור סורי לסוכנות הידיעות הצרפתית. "המטרה היא להגיע לעשרת אלפים לוחמים שיתמכו בצבא הסורי ובלוחמים תומכי הממשל".
הנוכחות האיראנית לא מפריעה רק לישראל. לוחמי צבא סוריה החופשית, שנלחמים בצפון סוריה בשיתוף עם הטורקים, בזים למשטר בדמשק ולבני בריתו. "אנחנו בצבא סוריה החופשית תומכים בנסיגת הכוחות האמריקניים באופן מלא כדי לאפשר לנו ולטורקים לפעול בסוריה", אומר 'למקור ראשון' טארק אבו־אלאסד, מפקד בצבא סוריה החופשית, אבל מיד מסייג את תמיכתו: "אם הנסיגה האמריקנית תוביל לכניסת כוחות איראניים או תומכים במשמרות המהפכה, זה יסכן את המהפכה הסורית, את ילדי סוריה ואת האינטרסים שלנו. אנחנו שואפים שהנסיגה האמריקנית ומתן הקרדיט האמריקני לנשיא טורקיה ארדואן יחזקו את הקשרים בין שתי המדינות, מה שיכול להוביל לשינויים חיוביים כמו הפלת בשאר אל־אסד והגעה להסדר שיחזיר את השקט לסוריה".
אינטרסים, לא רומן
גם המעורבות הטורקית בסוריה מקבלת משנה תוקף לנוכח נטישת האמריקנים את השטח. שלל קריקטורות ותמונות שהופצו ברשתות החברתיות מציגות את החלטת ארה"ב להוציא את כוחותיה מסוריה כניצחון גדול לאיראן ולמשטר הסורי, כמו גם לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן – ומנגד, כפגיעה קשה בישראל.
"ההחלטה האמריקנית הפתיעה את כלל הגורמים במערכה, בין השאר בשל העובדה שהיא התקבלה בניגוד להמלצות של הדרג הביטחוני בארה"ב, ובניגוד לאידיאולוגיה האמריקנית הדוגלת בשמירה על בני הברית האזוריים", אומר ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, "אבל צריך לזכור שיש למהלך השפעה משני כיוונים: ישראל מאבדת אמנם את ארה"ב כגורם בעל השפעה משמעותית בסוריה, אבל מצד שני יש פה פוטנציאל של התקרבות טורקית לציר האמריקני והרחקת הטורקים מהציר האיראני־רוסי, צעד שישראל צריכה לברך עליו".
אבל הרוח האופטימית שמנסה ד"ר גורן להשרות עומדת בסתירה למתיחות בין ירושלים לאנקרה, שגברה באופן משמעותי בשבוע החולף. שר החוץ הטורקי צ'בושולו כינה את ראש הממשלה נתניהו "רוצח בדם קר שאחראי לטבח של אלפי פלסטינים", ואילו ארדואן שיגר מסרים אנטישמיים. בשיחה שקיים עם בני נוער בטורקיה אמר הנשיא: "היהודים בישראל בועטים באנשים כשהם שוכבים על הרצפה. בגברים, בנשים ובילדים. אבל אנחנו, כמוסלמים, נתעמת עם היהודים, אם יש להם אומץ להתמודד איתנו, ואנחנו כבר נלמד אותם לקח".
נתניהו לא נשאר חייב. "נחשפתי לטרלול היומי של הרודן האנטישמי ארדואן. יש לו אובססיה לישראל כי הוא יודע מה זה צבא מוסרי באמת, מהי דמוקרטיה אמיתית, לעומת צבא שטובח בילדים ונשים בכפרים הכורדיים, במדינה שלצערי הופכת לרודנית מיום ליום".
אך ד"ר גורן דבק בגישתו האופטימית. "לטורקיה יש יחסים מורכבים עם רוב המדינות. המהלכים שהיא מבצעת בישראל, קרי התמיכה בנושא הפלסטיני והמתקפה נגד ראש הממשלה נתניהו, גרמו למתיחות בין המדינות. השגריר הטורקי בישראל אמנם חזר להתייעצות ללא הגבלת זמן, וגם ישראל החזירה את השגריר שלה, אבל היחסים הדיפלומטיים עדיין מתנהלים. למרות המדיניות האסלאמית המוחצנת של ארדואן, הטורקים מבינים שמשתלם להם יותר לפנות למערב".
ההסתכלות הישראלית על הקשרים שבין טורקיה לאיראן שגויה, סבור גורן. "לא מדובר ברומן אלא באינטרסים. בין המדינות יש יריבות ארוכת שנים, ובמקביל ליוזמות על עתידה של סוריה שלהן שותפות איראן וטורקיה, האחרונה מנהלת גם ערוצי דיאלוג שמדירים את איראן מהנעשה בסוריה. לכן, במובן מסוים, הדיווחים על התקרבות בין ארה"ב לטורקיה הם לכאורה מהלך שישראל הייתה רוצה בו".
המלחמה על ליבו של ארדואן מתנהלת גם בין הרוסים לאמריקנים. הטורקים חתמו על עסקה עם הרוסים לרכישת טילי הגנה אווירית S400, אבל במקביל מנהלים משא ומתן עם ארה"ב לרכישת מערכות טילי פטריוט. "טורקיה חברה בברית נאט"ו, ובשל כך הם מנהלים קשרים עם האמריקנים. תנועה לכיוון רכש מרוסיה תגביל את אנקרה", אומר ד"ר גורן. "שיתוף הפעולה הטורקי עם הרוסים מבוסס על אינטרסים הנוגעים לסוריה. לא נשכח שרק לפני שנתיים הייתה מתיחות רבה בין טורקיה לרוסיה בעקבות הפלת מטוס רוסי באמצעות מערכות ההגנה האוויריות הטורקיות, כמו גם מתיחות באזור אירביל שבין סוריה לטורקיה".
ירדן חסומה לאירופה
בירדן מבקשים לשמור על פרופורציות באשר לנסיגת הכוחות האמריקניים, ובמקביל מנסים לחזק את הקשרים עם נשיא סוריה בשאר אל־אסד. בחודש שעבר הגיעה משלחת פרלמנטרית ירדנית לסוריה, ונפגשה עם אסד לראשונה מאז תחילת המלחמה במדינה בשנת 2011.
בחזרתם לממלכה ההאשמית נשאו חברי המשלחת מסר מהנשיא הסורי, שלפיו הוא מבקש להשאיר את העבר מאחור ולפתוח פרק חדש ביחסים בין המדינות, תוך חידוש הקשרים הבילטרליים עם הממלכה. "את ירדן מדאיגות שתי נקודות עיקריות: הראשונה היא עניין הפליטים הסורים, והחשש שבעקבות נסיגת הכוחות האמריקניים המצב הביטחוני יידרדר, ולממלכה יתחילו לזרום פליטים כורדים", אומר ל'מקור ראשון' ד"ר עבדאללה סוואחלה, העומד בראש מכון מחקר בירדן.
"הנקודה השנייה היא המשבר הכלכלי והסחר בין ירדן לאירופה, שזקוק למעבר קרקעי דרך סוריה וטורקיה. מעבר הגבול בין ירדן לסוריה נפתח מחדש, אבל הטורקים עדיין סוגרים את שעריהם ומונעים מירדן להגיע עם המוצרים שלה לאירופה. זה מעכב את ההתפתחות הכלכלית הירדנית בצורה משמעותית".
סוואחלה אומר כי צריך להתייחס להודעה האמריקנית על נסיגת הכוחות בפרופורציות הנכונות. "יש לארה"ב בסיסים בכל המזרח התיכון, כולל בצפון עיראק ובירדן. אני לא חושב שהנסיגה תשפיע על הביטחון הירדני. האמריקנים לא הולכים לשום מקום. מדובר באלפיים לוחמים בלבד".
לדבריו, "האינטרס הירדני המיידי הוא להפוך את סוריה למקום יציב. זאת, בתקווה שהפליטים הסורים יחזרו לביתם והמשקולת הכלכלית הכבדה שהם מהווים על ירדן תוסר. יכול מאוד להיות שנסיגת הכוחות האמריקניים תגביר את ההשפעה של האיראנים על סוריה, ובשל כך תפגע באינטרס הזה".
החוקר הירדני הבכיר התייחס אף הוא לפעילות האיראנית בסוריה, ורמז על העוקץ שטהרן מבקשת לבצע. "האיראנים מנסים להשתמש בסוריה כפלטפורמה שתסייע להם לברוח מהסנקציות שהטילה ארה"ב. רוב המדינות מנועות מלעבוד עם האיראנים במסגרת אותן סנקציות, אבל אין מניעה שהן יעבדו עם הסורים. בטהרן מעוניינים אפוא לייצא לאירופה נפט דרך חברות עיראקיות וסוריות, נפט שיכניס מזומנים לרפובליקה האסלאמית. האיראנים משתמשים בעצם בסורים כתחנת מעבר או כחברת־ענק להלבנת כספים. מובן שיהיה להם קשה מאוד להתחמק מהפיקוח האמריקני, אבל זה לא בלתי אפשרי".
מגש כסף לאויבים
מי שצפויים להיפגע באופן המשמעותי ביותר מההחלטה האמריקנית הם הכורדים. מבחינתם, הנשיא טראמפ נתן למעשה את המפתחות לסוריה, כמו גם את הטיפול בשארית ארגון דאעש ובמחתרת הכורדית, לידי ארדואן, מה שנתפס כלא פחות מסכין בגב.
"להחלטה האמריקנית יש השפעה גדולה מאוד עלינו, ובעיקר על אחינו שחיים בסוריה", אומר ל'מקור ראשון' מפקד בכיר בכוחות הפשמרגה הכורדיים. "יש תחושה שארה"ב הפנתה כלפינו כתף קרה פעמיים: גם בהיעדר תמיכה בניסיון ההצהרה של עצמאות כורדיסטן, וגם כעת, בהחלטה להוציא את הכוחות האמריקניים מסוריה ובעצם להשאיר את גורל הכורדים בידי הטורקים".
הוא התייחס להצהרות שהגיעו מאנקרה, שלפיהן מבחינת טורקיה דאעש והכוחות הכורדיים בסוריה זכאים לאותה התייחסות. "אנחנו מבינים שארה"ב לא רוצה להתערב במחלוקת הטורקית והכורדית, אבל בהחלטה על הוצאת הכוחות הם נכנסים לסוגיה ומחזקים את הטורקים וגורמים אחרים. לא כל הכורדים תומכים במחתרת הכורדית, ורבים מהם אף מתנגדים לדרכי הפעולה שלה. ועם זאת, כל הכורדים אחים. לא ניתן להם להישחט בידי הטורקים, ונעשה כל שביכולתנו להגן על חייהם".
המפקד הכורדי אינו אופטימי: "מכיוון שלא יכול להיות ואקום בשטח, אנחנו חושבים שהצעד האמריקני צפוי להגביר את מעורבותן של מדינות אחרות, ובכללן איראן". עם זאת, הוא אינו סבור שארה"ב תגיש את סוריה לאויביה על מגש של כסף. "הנסיגה האמריקנית מסוריה מסוכנת בין השאר לישראל, בת הברית החזקה ביותר של ארה"ב. אנחנו מקווים שכדי לשמור על ישראל ארה"ב תימנע מהמהלך, או לפחות תבצע אותו באופן מינורי ולא תוותר על השפעתה האזורית".
ומה באשר להשלכות הנסיגה על המאבק בין ארה"ב לרוסיה? "אנחנו מדברים פה על מהלכים פוליטיים רחבי היקף בין מדינות שלא מתחשבות במפקדים ובחיילים בשטח. האמריקנים בזבזו הרבה כסף ודם כדי להיכנס ולהשפיע על סוריה ועל עיראק. אם הם יוציאו את כלל הכוחות, הם יסמנו את עצמם ככישלון. במובן מסוים מדובר בהתאבדות פוליטית והשארת הזירה בידי הרוסים.
"אנחנו הכורדים חייבים לחשוב היטב לפני קבלת החלטות באשר לבעלות בריתנו. המהלכים האמריקניים בהחלט מעוררים מחשבה בנוגע לאפיק הרוסי. מתקיימות פגישות בין גורמים כורדיים לרוסים. למדנו מהעבר שאסור להסתמך על מדינה אחת, בטח לא על האמריקנים". 
