במסיבת עיתונאים, מול עיניהם הנדהמות של חברי הכנסת, הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי ליו"ר התנועה ציפי לבני: זה לא עובד, אנחנו נפרדים. אגב, מתחת לראדר גם עבר המסר הבא: זה לא אני, זו את. גבאי, שסבל ארוכות מהשותפות שהוריש לו יצחק (בוז'י) הרצוג עם לבני, החל ממסרים נגדו בתקשורת מתחת לשולחן ועד לנאומים פומביים בגנותו, החליט הבוקר להגיד "די", וגם כנראה להקדים את לבני, שלא הייתה נשארת עד הסוף בשותפות הזו עם נזילת המנדטים.
"לאור ההתפתחויות הפוליטיות והסקרים, אני נשאל בימים האחרונים האם אני באמת מאמין שאפשר לנצח? ברשותכם אתייחס. לפני 4 וחצי שנים החלטתי להצטרף למערכת הפוליטית כדי לעשות שינוי. את ההחלטה המחייבת קיבלתי בעיצומה של מלחמת צוק איתן, כשראיתי איך ממשלת ישראל לא מנהלת מלחמה אלא מנהלת את יחסי הציבור של הממשלה. בזמן שאזרחי המדינה תחת ירי טילים ובזמן שהחיילים שלנו נהרגים בנגמ"שים לא ממוגנים. יכולתי להמשיך ולהרוויח שכר של מיליונים, אבל החלטתי שטוב יותר יהיה לילדיי אם אשאיר אחריי מדינה טובה יותר על פני רכוש נוסף שהם יקבלו בירושה. בחרתי בציבור", פתח גבאי ועדיין לא חשף מאום מהדרמה שתבוא כמה דקות אחר כך.
הוא המשיך ותיאר את דרכו בפוליטיקה, הבחירות שעשה שלדבריו היו תמיד לטובת הציבור, ועד לראשות העבודה, עבר דרך ילדותו בצריפי העולים בירושלים וסיפר כך: "כפי שאתם יודעים אני מה שעמוס עוז קרא לי בחיבה .'ילד מעברות'. שאול טשרניחובסקי כתב שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו. אני אוסיף שאנחנו תבנית נוף ילדותנו.
"גדלנו בצריפי אזבסט ומסביב להם בניינים חדשים שגרו בהם משפחות משכילות יותר ובמעמד כלכלי טוב יותר. חלק מהילדים של הבניינים היו חברים טובים שלנו. חלקם התנשאו עלינו, ילדי הצריפים. כבר מגיל קטן בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים. לא לתת כוח למי שאומר לי שאין לי סיכוי".
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–זהר שטראוס שוב מתחבר לצד האפל שלו
–המגרש הסורי: מי ייכנס במקום האמריקנים?
–"בירת האיחוד מטילה כתם שחור מעל שמי אירופה"
גבאי הסביר מדוע הוא בוחר בשליחות על פני כל אלו שחושבים שאין לו סיכוי והסביר בלי מילים מדוע בשותפות עם לבני אין עתיד מבחינתו. "את סודות השותפות והחברות למדתי שם, בחבורה המשותפת של ילדי בניינים וצריפים ששיחקו יחד וניצחו יחד. עם אבי כגן, אחד מילדי הבניינים ששיחקו איתנו, התאחדתי שוב בפריימריז. ניצחנו יחד כי היינו חברים, כי האמנו בשותפות הלא טבעית ופירגנו אחד לשני. גם כשהיה לנו מה לחלק וגם כשלא היה לנו".
וכאן, אל מול פניה החתומות של לבני, אמר גבאי: "כשהרצוג התפטר. ציפי ביקשה את תפקיד יו"ר האופוזיציה במקומו. כולל כאן, בחדר הזה, אל מול המצלמות כשאמרה שזה התנאי שלה להמשך השותפות. בחרתי בשותפות, כולל סיכום על שיריונים לתנועה. שיריונים שגרמו למתח עצום במפלגה שלי ואפילו ליותר מכך. שוב בחרתי בציבור, שמעתי את הקולות במחנה שלנו שמבקשים אחדות וקיבלתי את בקשתה של ציפי.
"בחרתי להתעמת עם הפוליטיקה הפנימית ולשמור על האחדות של המחנה. קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפרגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחויב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור".
כך, אל מול המצלמות וחברי הכנסת פעורי הפה סיכם גבאי: "ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחוייבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו". גבאי יצא את החדר ולבני עלתה לפודיום ואמרה "ברשותכם, אבקש שלא להתייחס".
תם הטקס.
