התנהלות הפלסטינים בחודש האחרון יצרה רושם של אדישות מה להצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באשר להכרה בירושלים כבירת ישראל. קריאות לצאת להפרות סדר ולמחות נגד המהלך לא נענו כל כך. ואולם, על פי נתוני מערכת הביטחון, נרשמה בחודש האחרון עלייה חדה בהיקף פיגועי האבנים ובקבוקי תבערה ביו"ש. אמש התרחש גם פיגוע קטלני בסגנון ישן יחסית: ירי מתוך רכב נוסע.
הפיגוע שבו נרצח הרב רזיאל שבח באזור חוות גלעד, הוא בדיוק התרחיש שממנו חששו בצה"ל זו תקופה ארוכה, גם בלי קשר להצהרה האמריקנית. בניגוד לפיגועי דקירה או דריסה שאינם דורשים תכנון מוקדם בדרך כלל, ואינם מבוססים על חוליות מסודרות, ביצוע של פיגוע עם נשק חם הוא דבר מורכב הרבה יותר למימוש. החל ברכישת כלי הנשק, איתור מכונית, גיוס חברי חוליה מיומנים ומעורבים נוספים שעסוקים בהסתרה של המחבלים. מדובר בתהליך שלם ובדרך כלל קשה יותר גם לביצוע, אבל אמש הוא בכל זאת הושלם "בהצלחה", והתוצאות הקטלניות מדברות בעד עצמן.
רכבו של הרב רזיאל שבח שנרצח בחוות גלעד. תוצאות קשות. צילום: מאיר לביא/TPS
ועם כל זאת, הנתונים היבשים מלמדים כי ישנה ירידה ניכרת בפיגועי הטרור. ביחס לשנת 2016, שבה נרשמו 269 פיגועים ביהודה ושומרון או שיצאו מהאזור, בשנה החולפת עמד המספר על 99 בלבד. אבל למרות המגמות החיוביות, בפיקוד מרכז הציבו את פיגועי הירי כחשש העיקרי, ואחד היעדים המרכזיים שהוצבו לכוחות בשטח הינו מיגור כלי הנשק הפזורים.
המאבק נגד תעשיית הסחר והייצור של כלי נשק עובדת לפי תכנית סדורה, בניסיון לסרס את היכולת הזו, אלא שהיא לא נעלמת בקלות רבה כל כך. במהלך שנת 2017, נסגרו ונתפסו 42 בתי מלאכה לייצור אמצעי לחימה, ובמקביל, 455 נשקים נתפסו במהלך פשיטות ומעצרים של כוחות צבא. מחירי כלי הנשק ברחוב הפלסטיני טיפסו בעשרות אחוזים, אך הם עדיין ברי השגה, ויש מי שיוכלו לשלם עליהם מחיר גבוה אילו יידרשו.
העובדה כי זמן קצר יחסית לאחר הפיגוע פרסם ארגון חמאס הודעת תמיכה במבצעיו מאותתת כי זוהי הודעת אמת, ומן הסתם היא תאפשר למודיעין שלנו להתחקות אחרי עקבו החוליה. גם כך ההנחה הראשונית הייתה שארגון הטרור מבוסס עומד מאחורי הפיגוע.
בחודש אוקטובר 2015, חמאס עמד מאחורי רצח איתם ונעמה הנקין, הפיגוע שהחל את גל הטרור שעוד נותן אותותיו לפרקים. חקירת המחבלים שביצעו אותו ונעצרו כעבור מספר ימים לימדה כי מדובר בפיגוע שמתאים לאופי הארגון ותוכנן בקפידה מראש. בפיגוע הקטלני אתמול, סימני הפגיעה ברכב ממוקדים, בחזית הרכב ובצדו של הנהג, ומלמדים כי מדובר בירי מרכב חולף ככל הנראה, ויתרה מזאת, זה נראה כמו ירי מקצועי עם נשק איכותי.
חוליות כאלו לעיתים פשוט מסתובבות ומנסות את מזלן, כפי שהיה עם רוצחי בני הזוג הנקין, שגילו במהלך חקירתם בשב"כ כי ביצעו טרם הרצח עוד שני פיגועי ירי. ביום שני האחרון פרסם צבי סוכות, פעיל ימין מוכר ותושב יצהר, בדף הפייסבוק שלו, כי בשבוע שעבר נמנע ניסיון פיגוע ירי ממש באותו אזור. לדברי סוכות, פלסטיני שנצמד לרכב של תושב יצהר, כיוון אקדח לראשו אך לא הצליח לבצע לעברו ירי ונמלט.
לא בטוח שנכון להכריז כי 'הכתובת הייתה על הקיר', וקשה לקבוע עובדות כאלו מוקדם כל כך, אך ייתכן שבסופה של החקירה יתברר כי דפוס הפעולה חזר על עצמו גם הפעם – חוליות מחבלים שמסתובבות על ציר ביו"ש ומחכות לשעת כושר.
זו השעה לבחון מחדש את מדיניות צה"ל לאפשר תנועה חופשית כל כך לפלסטינים על הצירים. כיום, תושבי שכם, רמאללה או ג'נין יכולים לנוע בלי קושי כמעט בצירי התנועה, שמהם הוסרו כמעט לגמרי מחסומים של צה"ל, שנועדו לבדוק את כלי הרכב טרם היציאה אל הכביש המשותף.
לאחר הפיגוע אמש, הנחה אלוף פיקוד המרכז רוני נומה, להציב כוחות בכניסות וביציאות משכם בניסיון לאתר את מי שביצע את הפיגוע, אך אולי נדרשת מעתה מדיניות קבועה בסוגיה הזו ושינוי התפיסה המבצעית, ולא לבצע מהלך כזה רק אחרי רצח של ישראלי.
מדיניות הבידול בין טרור ואוכלוסייה של צה"ל מוכרת ואין מי שמנסה להסתיר אותה במערכת הביטחון. לפי ההנחה המקצועית של מפקדי הצבא ביו"ש, נדרשת מדיניות של 'מקלות וגזרים' – לאפשר לעשרות אלפי פלסטינים לצאת לעבודה בלי הפרעה, כך שבמקום להתערב בהפרות סדר או בתכנון פיגועים הם עסוקים בפרנסה.
במערכת הביטחון מאמינים כי נדרש הבידול בין מי שמעורב בטרור ומי שאינו, וכי שלילת זכות העבודה של מי שאינו מעורב בטרור לא תהיה מהלך נכון. צמצום היכולת של מי שכן רוצה לפגוע, למשל עם בידוק מקיף יותר ביציאות מהערים והכפרים, הוא צעד מתבקש ונדרש, שלא חייב לפגוע באלו היוצאים לעבוד אך מנגד גם ישמור יותר על האינטרס הביטחוני של ישראל.
בפיגוע בהר אדר בסוף חודש ספטמבר, ירה למוות פועל פלסטיני בשלושה ישראלים וכרסם מעט את התזה הזו שלפיה מי שיוצא לעבוד אינו מעורב בטרור. הפיגוע אמש הדליק עוד נורת אזהרה, והמדיניות הנוכחית דורשת טיפול. לא מתחייב לבצע צעד דרסטי מדי ושלילה מוחלטת של היתרים כדי לפתור את הבעיה, אבל יש מספיק דרכים יצירתיות לסוגיה הזו.
