ארץ טרופית יפה: השבוע המוצלח של נתניהו

שינויי מזג האוויר היו משל מושלם לנסיעתו המדינית של ראש הממשלה השבוע לברזיל. בשעת ערב מאוחרת של יום חמישי שעבר ניסו העיתונאים להמתין לנתניהו ליד המטוס שעמד להמריא מנתב"ג, כפי שמקובל ומוכר בנסיעות מעין אלו, לשמוע ממנו כמה מילים על המטרות שהוא שואף להשיג ולשאול על ענייני היום הדחופים. אבל השטיח האדום שנפרס לפני כבש העלייה למטוס התנחשל ברוח העזה, הממתינים כולם קיפצו מרגל לרגל כדי להתחמם, וטיפות הגשם איימו להרטיב את המיקרופונים. המסקנה המעשית הייתה להקשיב למילותיו של ראש הממשלה בתוך המטוס פנימה.

17 שעות ארוכות אחר כך (כולל עצירה לתדלוק במדריד), נצצו אגלי זיעה ברורים על מצחם של חברי משמר הכבוד הברזילאי. עטויי קסדות וכפפות לבנות הם עמדו זקופים ומיוזעים לצד השטיח האדום, שנפרס כדי לקבל בפעם הראשונה את פניו של ראש ממשלה ישראלי בריו דה־ז'ניירו, הלוהטת בשמש קיץ. בין הממתינים עמד גם אדוארדו בולסונארו, בנו של נשיא ברזיל הנבחר וחבר פרלמנט בפני עצמו, שידוע כתומך נלהב של ישראל. כאשר כתב תאגיד השידור אמר לו כי הנוכחים כאן עוקבים אחריו בטוויטר, השיב בולסונארו הבן בעברית מחויכת "תודה רבה".

הנמשל ברור למדי. בתוך סערת הבחירות וחשרת החקירות זכה נתניהו לכמה ימי נחת שכללו שאגות "ביבי, ביבי" נלהבות בבית הכנסת וגם בחוף הים, ולהערכה עצומה ושתייה בצמא של עצותיו הכלכליות, בידי חברי הממשל הנכנס. איך אומרים כאן, טודו בום.

אין זה סוד כי בסביבת ראש הממשלה שקלו ברצינות לקצר את הביקור בברזיל בתקופה זו של תחילת קמפיין; לא להיעדר למשך כמעט שבוע מלב העניינים, ועוד ביעד מרוחק בגלובוס. חשבו שם אולי לשוב ארצה כבר בתחילת השבוע הנוכחי, לאחר הפגישה עם הנשיא הנכנס ז'איר בולסונארו, שמאילוצי לו"ז של המארח יכולה הייתה להתקיים רק ביום שישי.

בזיכרון הנוכחים צרובה חוויית הביקור המדיני האחרון של נתניהו בפריז, לפני כחודש וחצי. אז, הוא המריא בחופזה ארצה לאחר פחות מיממה – בשל הפעולה בעזה שבה נפל סגן אלוף מ', וההתחממות המאיימת שהסתמנה אז בגבול הדרום. עם זאת, היועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת הבהיר לראש הממשלה כי יש חשיבות גדולה מאוד מבחינת הברזילאים לנוכחות של נתניהו בהשבעת הנשיא. "אם הוא לא היה נשאר זה היה עלבון גדול", אמר גם איש עסקים יהודי מקומי, שהגיע לאחת הפגישות עם האורח מישראל.

ולא זו בלבד, אלא שהפגישה החשובה ביותר של נתניהו השבוע התקיימה שעות ספורות לפני הטקס בברזיליה, הבירה בעלת האגם המלאכותי שנבנתה כקריה מתוכננת בלב הערבה הברזילאית.

ראש הממשלה נפגש בה עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו. זו הפגישה הראשונה של השניים פנים אל פנים מאז הכרזתו של טראמפ על נסיגת הכוחות האמריקניים מסוריה. בפתח הפגישה שב פומפאו והדגיש את המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל. "ההחלטה שהנשיא קיבל על עתידנו בסוריה לא משנה את גישת הממשל ביחס לישראל. המאבק בדאעש ובאיראן, כמו גם המחויבות שלנו לביטחון ישראל, עומדים בעינם", אמר.

עם כל הכבוד לטהרנות

לאחר הפגישה הגיעה ההשבעה עצמה. כיכר "שלוש הרשויות" נמלאה בעשרות אלפי תומכים לבושי צהוב וירוק. אי־אפשר היה להתבלבל: הם אוהבים עד אין קץ את הנשיא החדש. הם זעקו בוז זועם בכל פעם שהוזכר שמו של הנשיא היוצא מישל טמר, והם חולים על ישראל. ועל ירושלים. ועל מי שמגיע מישראל. והם מבקשים סלפי, ועוד אחד ועוד. אהבה מתפרצת וחמה ונרגשת ומחבקת. גם בקרב הדרגים הרשמיים יותר, התמונה לא הייתה שונה בהרבה, אולי קצת יותר מאופקת. כשרעיית הנשיא החדש מישלי בולסונארו, בעצמה אוונגלית מאמינה, נפגשה עם ראש הממשלה ורעייתו, היא לא הצליחה לעצור את דמעות ההתרגשות. כן, דמעות של ממש.

מעל מרפסת השיש הלבנה שבה נאם להמון בתום ההשבעה הבטיח בולסונארו למצביעיו עידן נטול פוליטיקלי קורקט, שבו "ברזיל מעל הכול, וא־לוהים מעל כולם". תם עידן הסוציאליזם, הבטיח לבוחריו. הגיעה העת למשול.

אולי יש אנשים שדעותיו של הנשיא החדש, השוביניסטיות ופוגעניות לעיתים, ינעמו להם פחות. נתניהו עצמו, שלא ממש שלם עם כלל השקפותיו של המארח, סבור כי מול עוצמת הידידות, אין לישראל פריבילגיה להתבצר במבצר הטהרנות.

הפגישה הראשונה כאן בין בולסונארו לנתניהו, ביום שישי, הייתה גם הראשונה שקיים הנשיא הנבחר עם מנהיג זר כלשהו. היא נערכה במתחם צבאי קטן בריו בתוך מבנה דמוי מבצר, המוקף כמעט מכל צדדיו בגלי האוקיינוס הכחולים, ומשקיף על חופי הזהב המפורסמים של קופקבנה (ולא, אי־אפשר להיפטר מולם מזמזום שירו המוכר של בארי מנילו על לולה). העובדה שהמארח הברזילאי טרם נכנס רשמית אז לתפקידו נתנה את אותותיה בניהול הלא לגמרי יעיל של המפגש מצד המקומיים. ציוד ההגברה הוזעק ברגע האחרון, ונראה שחברי הצוות החדשים לא מכירים היטב את דקדוקי הטקס הדיפלומטי. למרות זאת, ניכר כי בעלי הבית עשו כל מאמץ להדגיש את הערכתם להגעתו של העמית מישראל. לנתניהו הוענק בפגישה עיטור הכבוד הבכיר ביותר שניתן למבקרים בברזיל – כזה שהוענק בעבר למלכה אליזבת' ולנשיא האמריקני דווייט אייזנהאואר, וכן גם למרקסיסט הקובני צ'ה גווארה, בתקופת שלטון אחרת בברזיל.

הנקודה הזו, של המהפך השלטוני, היא לב ליבו של המסע הנוכחי לדרום אמריקה. ב־16 השנים האחרונות ידעה ברזיל נשיאי שמאל, שנעו בין חוסר אהדה לישראל לעוינות ממש. ב־2009 התקבל כאן בכבוד אחמדינג'אד האיראני. התמיכה הייתה נתונה בגלוי לפלסטינים, וההצבעות של ברזיל באו"ם היו בהתאם. את דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע בעברו, הם לא רצו פה כשגריר.

מאז נבחר בולסונארו כבר הספיקה ברזיל להצביע באו"ם בעד הצעת הגינוי של ארה"ב וישראל לחמאס. זו הייתה הפעם הראשונה מאז כ"ט בנובמבר 1947 שבה הצביעה ברזיל בצורה הרצויה לנו. כעת שולט במעצמה החמישית בגודלה בעולם אדם אוונגליסטי, שהוא מעריץ נלהב של ישראל. הכוח האוונגליסטי מתעצם בימים אלו במדינות נוספות בדרום אמריקה, והוא אחד מהגורמים המשמעותיים להתקרבות של מדינות היבשת לישראל. את עוצמת הלהט הדתי הזה כלפי מדינת היהודים אפשר היה לשמוע גם מראש עיריית ריו דה־ז'ניירו שהשתתף במפגש בין נתניהו למנהיגים אוונגליסטים ביום שני. ‏"אנחנו מתפללים שישראל תיהנה משקט ושגשוג. ראש הממשלה, סמוך עלינו. אנחנו יודעים שאתה אוהב את ישראל, אבל לא יותר משאנחנו אוהבים אותה".

מכריזים מלחמה בפשיעה

ביום שישי, לאחר הפגישה במבצר, התקיימה הצהרה משותפת של שני המנהיגים, ובה אמר בולסונארו לראשונה כי היחסים עם ישראל הם לא רק מאינטרס משותף, אלא יחסי קרבה של אחים ממש. הכרזת הידידות החמה הזו לא העלימה את העובדה כי בולסונארו לא הזכיר את ההעברה המיוחלת של שגרירות ארצו לירושלים. בהמשך הביקור תיאר ראש הממשלה כי בפגישה בין השניים הנושא בהחלט עלה, ואין שאלה אם המעבר יקרה, אלא רק מתי.

לחצים מגורמים רבים מופעלים על הנשיא הברזילאי, ובהם ככל הנראה איום בחרם ערבי על הבשר, שהוא ענף ייצוא משמעותי במדינה. עם זאת, לדברי גורמים במשרד החוץ, יש בברזיל מי שמעדיף להעצים את החשש בנוגע לייצוא הבשר.

לא מדובר בעסקה כלכלית ספציפית שצריכה לצאת לפועל לפני מעבר השגרירות, אומרים במשרד החוץ, אלא בצורך של בולסונארו "להביא קבלות" כנשיא, בתחום הכלכלי ובמלחמה בפשיעה, לפני שהוא נוקט צעד שהתקשורת בארצו ביקורתית לגביו וחוששת מהשלכותיו. נתניהו סיפר במהלך הביקור כי בניסיון להרגיע את החששות הברזילאיים הוא הזכיר את גואטמלה, שהעבירה את השגרירות לירושלים וספגה גם היא אזהרות ואיומים, אך דבר לא אירע.

מה שהנשיא הברזילאי הנבחר כן הצהיר עליו בפומבי היה כי ייענה להזמנת נתניהו, ויגיע כבר בחודשים הקרובים לביקור גומלין בישראל.

לאחר הפגישה בארבע עיניים בין המנהיגים נערכה פגישה עם שרי ההגנה והאוצר הטריים, ולדברי המשתתפים נתניהו נתן בה עצות כלכליות מפורטות לעמיתו. אז החליט בולסונארו להצטרף לביקור של משפחת נתניהו בבית הכנסת "קהילת יעקב".

במבנה הלא גדול שהיה מלא מפה לפה התקבלו שני המנהיגים בשאגות שמחה קצובות, שכללו את הכינויים של שניהם – מיטו וביבי. מי שלא הצליחו להיכנס פנימה הסתפקו בקריאות אהדה קצביות לא פחות גם מהרחוב.

על הבימה שמול ארון הקודש, כשהוא עטור כיפת קטיפה בצבע בורדו עם שולי זהב, הרעיף הנשיא הברזילאי מחמאות מפליגות על מדינת ישראל. הוא אמר לנוכחים כי על ברזיל ללמוד מישראל, שכן המדינה הקטנה מהמזרח התיכון "שאין לה כמעט כלום, השיגה כל־כך הרבה", בעוד שלברזיל העשירה במחצבים ומרחבים "יש הכול, והשגנו מעט".

בצד המחמאות, לא מיותר להזכיר כי ראש הלשכה של נתניהו, יואב הורוביץ, לא הצטרף הפעם לביקור המדיני, שכן "יש נושאים כלכליים לא פשוטים בארץ", ולדברי גורם במשלחת הוא נותר לפקוח עליהם עין.

בקבלת שבת שנערכה מאוחר יותר במלון שבו התאכסן ראש הממשלה, הוסיף נתניהו כי "יש שינוי מצב צבירה, ממצב שבו ישראל שהייתה מדינה קטנה, מתכנסת בתוך עצמה, נלחמת על שולי הקיום שלה מול חרמות ומול בידוד, פורצת למרחב. זה דבר יסודי שאנחנו עובדים עליו, ושאני מוביל בהשקפה מאוד שיטתית ומסודרת יותר מעשרים שנה. השקפה שבה אנחנו לוקחים את הגאוניות שטבועה בתוך עמנו ומתרגמים אותה לעוצמה של מדינתנו".

ומה שברזיל רוצה מישראל הוא ידע וציוד ביטחוני, דוגמת מל"טים תוקפים, כדי להתמודד עם הפשיעה הגואה, וכן סיוע בנושאי טכנולוגיה, חקלאות ומים. הפשע במדינת הסמבה לא מסתכם בנתונים סטטיסטיים המרוחקים מעולמו של האזרח הנורמטיבי. בנוסף ליותר מ־60 אלף מקרי רצח בשנה, יודע כל תייר היורד אל החוף כדי לשתות מיץ קוקוס היישר מהפרי, כי לבד מחופשי ומאושר מומלץ לו להיות גם זהיר. את התכשיטים כולם יש להותיר בכספת שבמלון, את הטלפון הסלולרי מומלץ שלא להחזיק גלוי ביד. במהלך מופע הזיקוקים המרשים במיוחד שמתקיים על חוף קופקבנה עם כניסת השנה הלועזית החדשה, ראיתי במו עיניי איך נשדד גבר מבוגר. בהיסח דעת של רגע, הוא מצא את עצמו מוטל אל החול, כשגנב צעיר וזריז נמלט במהירות עם הארנק שלו.

בעיטות, חיבוקים וחיבורים

מעבר לסיכומי השנה האזרחית שגדשו גם כאן את התקשורת, היא סיקרה בהרחבה את ביקורו של ראש הממשלה הישראלי. העיתון הנפוץ O Globo, פרסם בשער המהדורה השבתית שלו תמונה גדולה של בולסונארו ונתניהו. בהמשך פורסם בטוויטר של גלובו גם התפריט המדויק של ראש הממשלה ורעייתו, בעת שהשניים סעדו במסעדת חוף בשבת. באותה רשת פורסמה גם האנקדוטה הפחות נעימה על הביקור הסגור באתר הקורקובדו המפורסם, שעורר את כעס התיירים המקומיים שכניסתם למתחם נמנעה.

שעות ספורות לאחר הביקור המתוקשר על החוף, שכלל חיבוק חם של ראש הממשלה בידי אישה מקומית (שגרמה לכמעט התקף לב במעגל האבטחה ההדוק) וכמה בעיטות מתועדות היטב בכדור, הגיע המפץ הפוליטי.

העיתונאים שומרי השבת שמעו על פרישתם של נפתלי בנט ואיילת שקד מהבית היהודי זמן רב לאחר שמסיבת העיתונאים שלהם הסתיימה (שבת קיץ בברזיל, כזכור). התייחסות של ראש הממשלה להתפצלות הגיעה רק ביום שני, אז דיבר על החשש שהדבר מעלה בעיניו בנוגע לגורלו של גוש הימין, שמפלגות החברות בו עלולות במצב החדש שלא לעבור את אחוז החסימה.

במהלך השבוע שבילה מעבר לים ולאוקיינוס, לא היה קשה לזהות בדברי נתניהו את החיבורים הדקים, יותר או פחות, בין ההסברים המדיניים למאמצי השכנוע הפוליטיים. כך למשל הסביר נתניהו כי קשר טוב בין מדינות מכיל שלושה מרכיבים – מפגש אינטרסים, תפיסות זהות וגם קשר אישי. "אין לזלזל בחשיבות הקשר האישי בין מנהיגים", הבהיר נתניהו. "פוטין למשל הבהיר לא פעם שהסיבה שבגינה לא הגענו להתנגשות צבאית (במהלך הנוכחות הרוסית בסוריה) היא בזכות הקשר האישי שאני יצרתי איתו". גורם מדיני בכיר הוסיף כי הקשר האישי בין נתניהו לטראמפ הוא גורם חשוב בדיונים המתקיימים כעת בין המדינות, בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקניים מסוריה, זו שישראל שואפת כי תהיה מדורגת ככל האפשר. ביום ראשון צפוי היועץ האמריקני לביטחון לאומי ג'ון בולטון לסעוד ארוחת ערב במעונו של ראש הממשלה, והשניים מתעתדים לדון באופן הנסיגה, כך שתזיק במידה הפחותה ככל האפשר לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

שעות ספורות לאחר ההשבעה בברזיליה המריא נתניהו בחזרה אל ירושלים הקפואה, היישר אל הקרוסלה הפוליטית שלא הפסיקה להפתיע גם במהלך ביקורו בברזיל.