אם נסתמך על סקר מקור ראשון שמתפרסם כאן, שלושת המהמרים הגדולים של השבוע – נפתלי בנט, איילת שקד ואבי גבאי – זרקו היטב את הקובייה הפוליטית. ביום שישי שעבר נע הבית היהודי בראשות נפתלי בנט סביב תשעה מנדטים בממוצע. במוצאי שבת עזבו את מפלגת האם בנט ושותפתו, איילת שקד, והקימו את הימין החדש. לפי הסקר שלנו המפלגה החדשה ממריאה ל-10 מנדטים, בלי שותפים ונספחים כמו האיחוד הלאומי.
מעבר לזה, אם הדיווחים שרצו במהלך השבוע נכונים והפרידה מהבית היהודי הייתה בתיאום ובהסכמה, לקראת איחוד שתי הרשימות בכנסת הבאה, הרי נרשמה כאן הצלחה מסחררת. הבית היהודי מקבל חמישה מנדטים, והסיעה המשותפת אחרי הבחירות תמנה 15 מנדטים, ובעצם תכפיל את כוחה. בינגו.
המהמר השני שניצח הוא אבי גבאי. יו"ר מפלגת העבודה פירק את השותפות עם ציפי לבני והתנועה, שהניבה למחנה הציוני בבחירות האחרונות 24 מנדטים. לפי הסקר, העבודה שמרה על כוחה בעקבות הפרידה הקשה והמתוקשרת והיא מקבלת 10 מנדטים, אבל הפעם זה גבאי נטו, בלי הנוכחות המעיקה של לבני והמחויבות לשריין ברשימה את יואל חסון וחבריו. גבאי יכול לחייך מסיבה נוספת: לבני לא עוברת את אחוז החסימה, ואם לא תמצא לה במהירות חיבור מתאים – היא תיאלץ לעזוב את החיים הפוליטיים בגיל צעיר, יחסית.
בנט ושקד מכסחים לטובתם קולות מכל מפלגות הימין: הליכוד, כולנו, ליברמן וכמובן הבית היהודי. משחק המנדטים הפנימי בתוך הגוש אמנם מעניין, אבל לא חשוב במיוחד. מה שחשוב הוא שיש לגוש הימין ספינת דגל, הליכוד, ומעמדו לא מתערער למרות הירידה ל-26 מנדטים. הדומיננטיות של גוש הימין נשמרת, למרות כל התנודות הפנימיות והאחרות. בנימין נתניהו יכול להרכיב ממשלה בקלות יחסית יחד עם המפלגות שמרכיבות את הקואליציה ברגע זה, פלוס הימין החדש וגשר. אף אחת מהמפלגות הללו הרי לא תלך להקים ממשלה חלופית עם יאיר לפיד, בני גנץ, אבי גבאי או תמי זנדברג, בגיבוי הרשימה המשותפת.
אם תרצו, זו הטרגדיה של השמאל. המפלגות החדשות בגוש, החיבורים והפיצולים לא מצליחים לזעזע את גוש הימין. לפיד, בהישג יפה, קופץ מ-11 מנדטים במציאות ל-17 בסקר, אבל הוא עדיין רחוק מהליכוד ב-9 מנדטים. בני גנץ אוסף בשתיקתו 12 מנדטים, וזה יפה מאוד אבל לא פורץ את גוש הימין, ולכן לא מהווה אלטרנטיבה. לפיד וגנץ לוקחים בעצם מנדטים ממפלגת העבודה המסכנה, ולא משום מקום אחר. ככה לא מחליפים שלטון.
