הנשיא דונלד טראמפ ביצע בלילה שבין שלישי לרביעי דבר שלא נראה כמותו מאז שכף רגלו דרכה בבית הלבן: הוא נשא נאום מסודר, לא מאולתר ונקי מהחדר הסגלגל. כבר שנים רבות שדיבור ישיר לאומה נחשב לאחד הכלים החשובים והייחודיים ביותר שיש באמתחתו של הנשיא האמריקני. טדי רוזבלט, נשיא ארה"ב בתחילת המאה ה-20, היה ידוע בחיבתו לנשיאת נאומים לאומה, וקרא לשימוש הנשיאותי בנאום "דוכן מעולה" (Bully pulpit). גם אדם בעל ידע מועט יחסית בנעשה בארה"ב יזכור בוודאי את הפעמים הרבות בשנים האחרונות, שבהן הנשיא אובמה התייצב בפני המצלמות ונשא נאום נרגש שתומך במדיניות שהוא מקדם, או יוצא נגד מהלך רפובליקני כזה או אחר.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–התערבות זרה בבחירות: זוכרים את V15?
–בג"ץ דחה עתירת פלסטינים להשבת אדמות ליד ירושלים
–"הגברים מרגישים שהשלטון ניטל מהם והקרב הופך למכוער"
–צבא המטאטאים: מתקפת הבוטים שמאיימת על הבחירות
אך טראמפ מעולם לא היה פוליטיקאי קונבנציונלי, ובשנתיים מאז הושבע לנשיאות, העדיף להיעזר בכלים אחרים – חלקם חדשים לחלוטין בבית הלבן – כדי להעביר את מסריו לציבור. למרות זאת, דיווחים שונים מלמדים שיועציו מבקשים כבר תקופה ארוכה שגם הוא ישתמש באותו דוכן מסורתי, כדי להעביר מסר נשיאותי ככל האפשר, אשר יהפוך את דבריו לבעלי משקל. כמובן שעבור הנאום הממלכתי, משתמשים גם בכותבים ובטלפרומפטר, שמבטיחים שהדובר ידבק במסר המסודר ולא יאלתר, לפחות לא יותר מדי.
ובכן, כאמור, ביממה האחרונה זה קרה. העיתוי לשבירת הפרוטוקול של הנשיא הוא מאבק שמסעיר את וושינגטון בשבועות האחרונים ואת הקמפיין של טראמפ מאז שזה הכריז שהוא רץ לנשיאות אי-אז בשנת 2015: חומת הגבול עם מקסיקו.
למרות הרקורד המרשים של טראמפ בקיום הבטחות, עד כה, את ההבטחה שככל הנראה הייתה הגדולה ביותר שלו הוא עדיין לא הצליח להוציא אל הפועל. "אנחנו נבנה חומה, ומקסיקו תשלם עליה", היה אחד הציטוטים הנפוצים ביותר בין 2015 לנובמבר, 2016, ולא מן הנמנע שהנושא שעומד מאחוריו – עצירת ההגירה הבלתי חוקית מכיוונה של השכנה מדרום – הוא שהביא לניצחונו של טראמפ.
אלא שבחודשים ובשנים שעברו מאז בחירתו, למרות העובדה שהרפובליקנים שלטו הן בסנאט והן בקונגרס, בנייתה של החומה טרם החלה. היו לכך סיבות רבות: מחלוקות קשות בין רפובליקנים בקונגרס; נושאי מדיניות דחופים יותר שדחקו הצדה את הדיון בנושא; ועל פי רוב, גם הקצנה מסוימת מצד יועציו ומקורביו של טראמפ, שדרשו לאמץ רק את ההסכם הגדול והטוב ביותר עבור החומה, ושכנעו אותו לדחות כל הצעה אחרת. הנושא הפך לדחוף הרבה יותר עם פרסום תוצאות בחירות האמצע, והידיעה כי בית הנבחרים האמריקני ייפול לידי הדמוקרטים.
למרות העובדה שבעבר גם רוב המחוקקים במפלגת השמאל תמכו בבניית חומת גבול, ברמה כזו או אחרת, מדרום, לא מנעה מהם לדחות פה אחד את תכניתו של טראמפ כ"גזענית", "לא-אמריקנית" ו"בלתי-ישימה". הנשיא, שבשלב הזה כבר התחיל להרגיש את לחץ מצד ה"בייס" שלו (אן קולטר, עיתונאית ימנית ידועה ואחת התומכות הראשונות והבולטות ביותר בטראמפ, שאפילו כתבה עליו ספר אוהד, הכריזה בפומבי שאין לה סיבה לתמוך בו אם לא יבנה את החומה), החליט להתעקש.
כאסטרטגיה, טראמפ החליט לסרב לחתום על תקציבים ממשלתיים שונים עד שיהיו כלולים בהם חמשת מיליארד הדולרים הנדרשים כדי לממן את החומה. מאחר שהדמוקרטים סרבו, משמעות המהלך הייתה השבתה חלקית של הממשלה הפדרלית מפאת חוסר תקצוב. השבתה ממשלתית נחשבת לנשק יום הדין בעיני רוב, כאשר השדה הפוליטי הופך למשחק כיפוף ידיים ושני הצדדים מנסים כל אחד להאשים את השני במצב. נשיאים קמו ונפלו על בסיס התנהלות בשביתה שכזו, וככל שעובר יותר זמן, היא נחשבת למסוכנת יותר עבור כל הצדדים המעורבים.
במקרה הזה, הממשלה האמריקנית נמצאת בהשבתה חלקית כבר 18 ימים (אפשר למצוא שעון מדויק בעמוד הראשי של אתר ה"וושינגטון פוסט"). הסנאט, בשליטה רפובליקנית, הביע הסכמה למימון החומה, אך כאמור, החקיקה לא עוברת את בית הנבחרים. במצב שבו שמרנים וליברלים מנסים להטיח האשמות אחד בשני, והחומה לא מתקרבת להקמה בשום צורה, טראמפ החליט לעשות מעשה, והכריז על נאום רשמי.
הנאום עצמו היה "הנורמלי" ביותר של הנשיא הנוכחי. טראמפ הדגיש כי הבקשה לחומה התקבלה דווקא מגורמי אכיפת החוק, שרואים בה כהכרחית, ושהם ביקשו הרבה יותר מ-5 מיליארד דולר, סכום פעוט יחסית, שהוא דורש כעת. הוא תיאר את העבודה שנעשית כדי לשמור על הגבול, סיפר על פשעים מזעזעים שביצעו מהגרים לא חוקיים, חלק את פגישותיו עם משפחות נרצחים אמריקנים שביקשו שיעשה מעשה, ובאופן כללי, דבק בתסריט במשך תשע הדקות של נאומו.
אין לדעת כמה השפעה תהיה להצהרות של הנשיא. הנאום התקבל בביקורת צפויה משמאל ואהדה צפויה מימין. הדמוקרטים פרסמו תגובה משלהם בדמות נאום קצר של דוברת בית הנבחרים ננסי פלוסי ומנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר, אך אלו דווקא הפכו לבדיחה ברשת, שם הם נתפסו כמנותקים למדי.
בינתיים, השבתת הממשלה ממשיכה, ולא נראה כי בכוונתם של הדמוקרטים, שטוענים שהכדור בידיו של טראמפ, להתפשר על החומה. לאחר שמימש את הבטחותיו בנושא מינוי שופטים שמרנים, הפחתת מיסים ומלחמה כלכלית בסין, בין השאר, נותר לראות האם גם כאן יצליח לנצח איפה שנשיאים אחרים נכשלו.
