בוקר יום רביעי השבוע. חדרו של יו"ר הקואליציה דודי אמסלם עמוס במבקרים, בהם גם ח"כ שולי מועלם, יו"ר סיעת הבית היהודי. "בצלאל הולך להלוויה של הנרצח בפיגוע אתמול, וגם נפתלי", היא מעדכנת. בהמשך היום יובא להצבעה החוק להצלת ליצמן, שיאפשר לו לשוב ולתפקד כסגן שר הבריאות במעמד שר, ואמסלם צריך כל קול כדי להגיע לרוב של 61. ח"כ דב חנין, שנכנס גם הוא לחדר כדי לדון בנושא אחר, מתבקש על ידי אמסלם "לעשות מצווה" ולקזז את אחד הנעדרים. הוא משיב בחיוב.
"פיגועים מהסוג הזה שוברים את לבי", מתייחס אמסלם לפיגוע הירי שבו נרצח הרב רזיאל שבח, סמוך לחוות גלעד. "יהודי צעיר בגיל 35, אב לשישה קטנים, שהיה בדרך לחזור הביתה. ראיתי את הילדים בעיתון בבוקר וכאב לי הלב. זה פשע נתעב. תת־אדם מבצע דבר כזה. זה דבר לא אנושי. אני משוכנע שהשב"כ וצה"ל יתפסו את המפגעים, זה רק עניין של זמן. כוחות הביטחון צריכים לטפל בהם ובבני משפחותיהם בצורה הכי קשה, ואנחנו צריכים לחזק את הביטחון בכבישים כדי לצמצם את הפשעים האלה".
רגע אחרי שמועלם יוצאת מהחדר, מתקשר מנהל סיעה אחר ומבקש קיזוז נוסף. "הודעתי שאין קיזוזים, אני צריך אותה ל־61 של ליצמן. אתה רוצה, תשאל את עליזה (בראשי, מנהלת סיעת הליכוד, שא"כ)", מסכם אמסלם את השיחה, אך מיד לאחר סיומה הטלפון מצלצל שוב. הפעם עליזה על הקו. "צריך לדבר עם יואל חסון (יו"ר סיעת המחנה הציוני ומרכז האופוזיציה, שא"כ) ולגבש מספר שעות דיון על כל חוק, גם של ליצמן. אם הוא לא יסכים, אני אקבע סדרי דיון", הוא מודיע. בהמשך יאמר לי אמסלם שהצגת "האופוזיציה הלוחמנית" נמאסה עליו מהדקה שבה החלה, והוא לא מעוניין להשתתף במשחק.
יו"ר הקואליציה החדש מסיים את השבוע השלישי שלו בתפקיד כשהוא עדיין יושב בחדרו הקטן שמאחורי אולם ועדת הפנים, שהוא עומד בראשה עד השבוע הבא. אחרי קבלת הפנים החמה, הכוללת תה עם עלי שיבא ועוגיות ריפעת מרוקאיות, אני פותחת בשאלה המתבקשת: "לאן נעלמת?" מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי נעלם אמסלם מהרדאר התקשורתי. מי שפתח כל מוצאי שבת את המהדורות וכיכב בתוכניות הרדיו, גזר על עצמו שתיקה בשבועות האחרונים.
"לפעמים אני מרגיש שאני ב'אובר'", משיב אמסלם. "כל דבר צריך להיות במידה. הייתה תחושה שדיברנו יותר מדי, ובכלל השתיקה היא דבר יפה. כשיש לי דברים מהותיים אני מתמקד בהם. מעולם לא התקשרתי מיוזמתי לשום עיתונאי, ואני סבור שהרבה פעמים פסק זמן מהתקשורת זה חשוב ומאזן אותך. לפעמים מתבלבלים וחושבים שהתקשורת היא הדבר החשוב והעשייה היא הדבר הזניח, אבל אנחנו באנו כדי לעבוד, והכותרות רק נלוות לכך".
מה שלום ח"כ דוד ביטן, קודמך בתפקיד?
"ביטן הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב בכנסת, וחבר טוב שלי עוד לפני שהגענו לפה. אני ממש מתפלל כל יום בשבילו. אני אומר עליו פרק תהילים בסוף התפילה, ומקווה שכל העננה הזאת תיעלם ושהוא יחזור לשגרה ולמשפחה שלו כפי שהיה קודם. דוד הוא איש מדהים. יש לו לב זהב, וכואב לי עליו מאוד".
הוא נראה מאוד שפוף לאחרונה.
"אני מנסה לעודד ולחזק אותו. כל אחד אחר שיכניס עצמו לנעליו ייראה כמוהו. זו בוודאי לא שמחה גדולה".
בשנותיך כחבר כנסת, שאפת לתפקיד יו"ר הקואליציה?
"תפור לאופי שלי להיות בוועדת הפנים. אהבתי את הנושאים שהוועדה עוסקת בהם, וזה התפקיד שהכי מתאים לי בכנסת. אני בא מהתחום המוניציפלי, וחלק גדול מהנושאים אני מכיר מעבודתי הקודמת. תפקיד יו"ר הקואליציה לא היה פסגת שאיפותיי. אני רואה אותו כשליחות בשעה הזו. כרגע ראש הממשלה ביקש ממני לקחת את העול הזה, בשעה שהממשלה יותר רגישה ונכנסת לשנתה הרביעית, והסכמתי. אני רואה את זה כצו השעה. ראיתי את הסיטואציה שנוצרה, ולכן קיבלתי את התפקיד. בכל סיטואציה אחרת לא הייתי לוקח אותו".
זקני הכנסת לא זוכרים
אין ספק שמבחינת נתניהו אכן מדובר בצו השעה. קואליציה סוערת, אופוזיציה לוחמנית וחוקים שנויים במחלוקת מובילים את הכנסת שבוע אחר שבוע לרגעים של להיות או לחדול. ראשי הסיעות מבקשים לנכס לעצמם חוקים על שמם לקראת בחירות שאולי יתקיימו בקרוב, והאופוזיציה לא עושה להם חיים קלים, עם שעות דיון ארוכות ומתישות. אמסלם נכנס למגרש הזה בשיא הרתיחה: חוק ההמלצות של הליכוד, חוק המרכולים של החרדים, חוק עונש מוות למחבלים של ליברמן – כל אחד מהם מציב בפני היו"ר הטרי אתגר חדש שהוא נדרש לצלוח.
"לשלושת השבועות האחרונים התנקזו כמה חקיקות במחלוקת קואליציונית, כל אחת מהסיעות עם חוק אחר", מסכים אמסלם. "רצף של חקיקה כזו הביא אותנו לשבועות קשים ומתוחים. אני לא זוכר כזה רצף ליו"רים אחרים. דיברתי עם זקני הכנסת ואפילו הם לא זוכרים תקופה כזו קשה, כשברקע אנחנו נכנסים לשנה הרביעית ולאישור חוק התקציב. כל אלו לא מקלים על מצב הקואליציה".
אז זהו, אתה כבר אחרי?
"מה יהיה העתיד אני לא יודע. אני מקווה וביקשתי מראשי הסיעות ש'ירגיעו', ושנתמקד בהסכמות. ביקשתי לא להתמקד בחילוקי הדעות המיותרים, ללכת למקומות נוחים יותר ולחקיקה פחות במחלוקת".
הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע במוסף יומן של מקור ראשון
