דובר השגרירות הרוסית דמיטרי אלושקין הוא דיפלומט צעיר ומהוקצע, איש נעים הליכות ובעל חוש הומור. סוג של משב רוח רענן בברנז'ה הדיפלומטית. לרגל החג הישראלי החדש המכונה נובי־גוד, קיבלתי ממנו בוואטסאפ ברכה לרגל השנה האזרחית החדשה. תמונה של סנטה קלאוס כפול שתיים, פלוס כיתוב שובבי: We have hacked Christmas. על החתום: האקרים רוסים. חמוד בסך הכול. עקיצה המתכתבת היטב עם העמדה הרוסית הרשמית מול מה שהקרמלין מכנה "ההיסטריה חסרת ההוכחות" של מדינות מסוימות, הטוענות להתערבות סייבר רוסית בבחירות במדינות המערב.
בשבוע שעבר התברר שאלושקין ניחן גם בחוש שישי.
ביום שלישי נפתחה המהדורה המרכזית של חברת החדשות בדיווח כי ראש השב"כ נדב ארגמן הופיע באירוע סגור של אוניברסיטת תל־אביב, והשמיע דברי אזהרה מטרידים לקראת מערכת הבחירות הקרובה בישראל. אולם הידיעה לא כללה את דברי ראש השב"כ עצמם, שנפסלו לפרסום על ידי הצנזורה. גל התגובות שהתעורר גרם לצנזורה לסגת מעמדתה עוד במהלך המהדורה, ולהתיר לפרסם את דברי ראש השב"כ. "מדינה זרה מתכוונת להתערב בבחירות הקרובות בישראל, והיא תתערב", צוטט ארגמן. "אני אמנם לא יודע לומר בשלב זה לטובת או לרעת מי, אך אני יודע על מה אני מדבר". הוא הוסיף כי גם אם אינו מזהה כרגע אינטרסים להתערבות זו, היא בוודאות תתרחש. והיא צפויה להתבצע באמצעות האקרים ומתקפות סייבר, אמר.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–שלומה של מלכות: השתיקה המקוממת של הימין
–רות, סוף: רב אלוף גדי איזנקוט גוזר את החוגר
–ללא רוב בטוח: מיי תגיש את הסכם הברקזיט
–"החרד"לים עוד לא יכולים לעבור את אחוז החסימה לבד"
אך מי היא המדינה העלומה? רוסיה, איראן, קוריאה הצפונית? אולי ארה"ב? הצנזורה, ששחררה את דברי האזהרה של ארגמן, לא התירה לומר באיזו מדינה מדובר, אך כן שמדובר בתופעה מוכרת ברחבי העולם מהשנים האחרונות. אמירה שלא מותירה מרחב ניחוש גדול במיוחד. רוסיה הואשמה בשנים האחרונות בהתערבות במערכות הבחירות בארה"ב, בגרמניה, באיטליה ובצרפת, כולל בחודש האחרון, בחרחור אלימות בין מפגיני האפודים הצהובים למשטרה הצרפתית. הטענה החוזרת מאז 2016 היא שהקרמלין מתערב לא רק בבחירות במדינות המערב, בניסיון לקדם מועמדים התואמים את האינטרסים שלו, אלא גם במטרה לזרוע כאוס חברתי במדינות המערב ולהחלישן.
הצעד המתבקש היה פנייה לדובר השגרירות הרוסית, לקבלת תגובה רשמית. "בהתבסס על דברי ראש השב"כ שלפיהם מדינה זרה עומדת להתערב בבחירות בישראל, רוב הישראלים חושבים שמדובר ברוסיה או איראן, אולי גם ארה"ב", כתבתי בפנייתי. התשובה הגיעה תוך פחות מדקה: "אם מישהו יאשים את רוסיה, אנחנו נגיב". לבקשתי להבהרה נעניתי מפי דובר השגרירות: "אם בכיר ישראלי רשמי יאשים את רוסיה, רוסיה תספק תשובה להאשמות. ככל שזה תלוי בי, איש לא עשה זאת עד כה. אישית, כל הסיפור נראה לי מוזר מאוד", הוסיף אלושקין. הדובר צירף כתבה מ'טיימס אוף ישראל' מ־2015, שבה מצוטטים פוליטיקאים ישראלים, בהם השר זאב אלקין וח"כ יואב קיש. הם מגיבים על ממצאי חקירה של הקונגרס האמריקני שלפיהם כספים שמקורם במחלקת המדינה הגיעו לתנועת V15 במהלך מערכת הבחירות הקודמת בישראל, במטרה להחליף את שלטון הליכוד ואת נתניהו. המסר של הדובר היה פשוט: אם יש מישהו שכבר התערב בבחירות בישראל, אלה לא הרוסים אלא האמריקנים. תשובה מנצחת.
כבר עכשיו ברור שזו הולכת להיות מערכת בחירות סוערת, אולי מהקשות שחוותה ישראל. ואם מעבר לקיטוב החברתי והפוליטי ייכנסו לתמונה גורמים זרים שינסו להתערב במערכת הבחירות, ישחקו משחקים אפלים ברשתות החברתיות ויזרעו כאוס, התוצאה עלולה להיות חוסר אמון בתוצאות הבחירות. העניין הוא שגם אם ישראל תיאלץ להפנות אצבע מאשימה לרוסיה, הרוסים לעולם לא יודו בכך. כשפוטין נשאל על המעורבות הרוסית בקמפיין לנשיאות ארה"ב הוא הכחיש, בצורה אינטליגנטית כמובן. "רוסיה אינה מעורבת", אמר, "אבל חיים בה כך וכך מיליוני אנשים. ואם פטריוטים רוסים מחליטים לעשות מעשה, אינני יכול לעשות דבר בעניין. תביאו הוכחות, אחר כך נדבר".
השבוע הרוסים לא חיכו שישאלו אותם, אף שבעקבות התערבות הצנזורה נמנעה ישראל מלנקוב בשם המפורש. לא שמישהו תהה במי מדובר, אבל הרוסים סירבו לשחק את המשחק. "רוסיה לא מתערבת, לא התערבה ואינה מתכוונת להתערב בבחירות בשום מדינה בעולם", אמר דובר הקרמלין פסקוב בבוקר שאחרי. בעיתון הנפוץ 'איזבסטיה' אף ציטטו בשמו המלצה "לא לקרוא תקשורת ישראלית".
לא ברור מה כל זה יעשה ליחסים המתוחים גם כך בין ישראל לרוסיה, ולדיאלוג בין נתניהו לפוטין. האם הפור נפל, וישראל מצטרפת לרשימת המדינות שחוות התערבות חיצונית וסמויה במערכת הבחירות שלהן, ואולי גם בבחירות עצמן? אף שהעיתונות והצנזורה נמצאות בדרך כלל משני צידי המתרס, צריך לומר שהפעם הצנזורה פעלה נכון. אמנם ביד כבדה מדי בידיעה הראשונית, אך במהלך מהדורת החדשות היא תיקנה את עצמה ואישרה לצטט את דברי ראש השב"כ כלשונם. הצנזורה הוכיחה תבונה ושיקול דעת כאשר הורתה להימנע מלתקוע לקרמלין אצבע בעין, והותירה את שם המדינה המדוברת באפלה.
אבל מעבר לדיון ברוסיה, יש שאלה מטרידה נוספת. מדוע בכלל ראש השב"כ מופיע בהרצאות? אז נכון, היו מי שפירשו את דברי האזהרה של ראש השב"כ ככאלה שנועדו להיות מודלפים. אך זו פרשנות סלחנית מאוד. הופעתו של ארגמן באירוע הסגור של אגודת ידידי אוניברסיטת תל־אביב מזכירה את ההרצאה היוקרתית של ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ב־2014 לפני אנשי עסקים בכירים החולשים על מיליארדים. בשני המקרים מדובר באנשים השייכים לאליטה מסוימת, שמשום מה זוכה בפריבילגיה להתעדכן ישירות מפי ראש המוסד או ראש השב"כ. המסקנה מהסאגה הצולעת הזו, שהשבוע חזרה על עצמה, היא שההרצאות האלה צריכות להיפסק.
בעקבות האירוע נאלץ השב"כ להבהיר כי "למדינת ישראל ולקהיליית המודיעין יש הכלים והיכולות לאיתור, ניטור וסיכול ניסיונות של השפעה זרה, במידה ויהיו כאלו. ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר את קיומן של בחירות דמוקרטיות וחופשיות במדינת ישראל". נותר רק לקוות שזו אכן המציאות.
שיטות ישנות־חדשות
לא רק בישראל, גם בוושינגטון שוברים את הראש בניסיון להבין מה עובר לוולדימיר פוטין בראש. ב־28 בדצמבר נעלם פול וילאן, אזרח אמריקני ואיש מארינס לשעבר, שהגיע למוסקבה לחגוג את חתונתו של חבר לנשק מהמארינס שהתאהב באישה רוסייה. וילאן, רוסופיל ואוהד של הנשיא טראמפ, כפי שעולה מדפיו ברשתות החברתיות, ביקר בעבר במוסקבה כמה פעמים. הפעם הוא היה אמור לקחת את החברים לסיבוב בכיכר האדומה, ולהמשיך עם החבורה הצוהלת לחגיגות בסנט־פטרבורג המושלגת. ארמון החורף, מוזיאון ההרמיטאג', כל חבילת החורף הנוצצת.
אך וילאן לא הגיע לחתונה. למחרת מילא חברו המודאג טופס נעדר בשגרירות האמריקנית. משפחתו ואחיו התאום דיוויד, שכבר התכוננו לשמוע שהוא נמצא מת בתעלה בפרוורי מוסקבה, אחרי שנשדד ונרצח, נשמו לרווחה לאחר שהמשטרה הרוסית הודיעה על מעצרו. לפחות הוא חי, אמרו. אבל השמחה לא ארכה. אחרי כמה ימים מתוחים התברר שווילאן חשוד בגרוע מכול: ריגול. הרוסים, בניגוד לדרכם בשנים האחרונות, סיפקו מעט מאוד פרטים רשמיים. עיקר המידע הגיע דרך 'רוסבאלט', סוכנות ידיעות קטנה שמושבה בסנט־פטרבורג, הידועה כבעלת קשרים טובים בקרב כוחות הביטחון הרוסיים.
על פי הפרסומים ברוסבאלט, וילאן נתפס על חם בחדרו במלון מטרופול ההיסטורי במרכז מוסקבה, בניסיון לגייס אזרח רוסי. האזרח שווילאן הכיר באמצעות הרשת החברתית הרוסית, העביר לווילאן התקן USB ששמורים בו נתונים של אנשים העובדים במתקן רוסי מסווג. מה שאומר עונש מאסר שיכול להגיע גם לעשרים שנה. כבר עכשיו תנאי המעצר של וילאן הם מהקשוחים ביותר. כלא לפורטובו, שבו הוא עצור, נבנה בעידן הצאריסטי. אין בו חימום, והשירותים הם דלי וחור ברצפה.
בתחילה נראה היה שההאשמות נגד וילאן מגוחכות. האיש רחוק מלהתאים לפרופיל של מרגל שסוכנויות המודיעין האמריקניות למיניהן ישלחו למדינה בסיכון גבוה כמו רוסיה. הרי עברו של וילאן במארינס ועבודתו כקצין ביטחון בחברה בינלאומית, היו הופכים אותו מראש למושא פיקוח הדוק של המודיעין הרוסי. אבל אז צצו כל מיני פרטים מבלבלים על עברו של האיש, שסיבכו את התמונה. התברר למשל שהוא נאלץ לסיים את שירותו הצבאי לאחר שנתפס בגנבת כספים, ושהוא מצויד בארבעה דרכונים – אמריקני, בריטי, קנדי ואירי. בדיעבד התברר שכולם לגיטימיים. את הדרכון הקנדי קיבל לאחר שהוריו היגרו מבריטניה לקנדה. את האמריקני לאחר שעבר לארה"ב והתגייס לצבא. את הדרכון האירי קיבל בזכות החוק המעניק אזרחות לבני דור שלישי למהגרים מאירלנד. לא ברור כיצד מונה וילאן לאחראי הביטחון בשתי חברות גלובליות, לאחר ששוחרר מהצבא בנסיבות מביכות במיוחד. אגב, נסיבות שמשפחתו לא ידעה עליהן עד השבועות האחרונים.
השאלה כעת היא האם וילאן הוא מרגל שהועסק על ידי האמריקנים, או סוג של פרילנסר שהסתבך. לחברה שבה עבד אין נציגות ברוסיה, אבל היא מוכרת חלקים ממוחשבים למשאיות צבאיות רוסיות. מה זה אומר מבחינת פוטנציאל ריגול? כנראה לא מעט. לרוסים יש סיבה טובה לחשוד, אך לא בטוח שזה המקרה.
ניקולס דנילוף, עיתונאי אמריקני שנעצר ברוסיה ב־1986, כתב השבוע שהוא בטוח שווילאן נעצר כדי להחליף אותו בבוא העת במריה בוטינה, אזרחית רוסיה שאינה נאשמת בריגול, אך הודתה בפני בית המשפט בארה"ב בניסיון לחדור כסוכנת השפעה לארגונים רפובליקניים, בלי שנרשמה במשרד המשפטים האמריקני כסוכן זר, כפי שמחייב החוק. סוג של לוביסטית, אבל לא עוד לוביסטית אלא כזו שפעלה בהדרכתו של אחד המקורבים ביותר לפוטין. היא משתפת פעולה עם חוקריה ועשויה להתגלות כמכרה זהב בעבור החוקר המיוחד רוברט מולר.
דנילוף היה בר מזל במיוחד. הוא ישב שבועיים בלבד בכלא. התיק שלו נסגר בין הנשיא רייגן לנשיא גורבצ'וב, בתקופה שבה היחסים בין בריה"מ לארה"ב היו במגמת שיפור. הפעם הכול הפוך. טראמפ אינו רייגן, פוטין אינו גורבצ'וב, והיחסים בשפל. הדמיון היחיד הוא בנסיבות שבהן נעצר בשעתו דנילוף, וכעת וילאן. דנילוף נעצר דקות אחרי שאזרח רוסי שהכיר תחב לידיו תמונות תמימות לחלוטין, אך בגבן הייתה מודבקת מפה צבאית סודית. חמש דקות לאחר מכן הוא נעצר. במקרה של וילאן, במקום תמונות ומפה מדובר בהתקן זיכרון. הזמנים משתנים ועימם הטכנולוגיה, אך העיקרון זהה. המסר הוא שבמצב היחסים הנוכחי החליטו אולי ברוסיה לחזור למקורות, לשיטות של הקג"ב הישן והטוב.
כל זה קורה אחרי סדרה של הסתבכויות של סוכנויות הביון הרוסי, תחילה בפרשת סקריפל ובהמשך בחשיפות של אתר התחקירים 'בלינגקט', שחשף שמות וכתובות של מאות סוכנים, לכאורה באמצעות הצלבות בין אתרי מידע פתוחים של המשטר הרוסי, כמו רישיונות רכב וכתובת רשומה של הסוכנים במשרדי המודיעין הצבאי. אבל ברוסיה כנראה חושבים שזה רחוק מלהיות הסיפור, וחושדים שמדובר בחומרים שהעבירו אנשים מתוך המערכת לארגוני הביון המערבי, שהעבירו אותם לבלינגקט. לכן גם המוטיב של העברת כרטיס הזיכרון בחדר המלון, שהוא לא רק עילת המאסר אלא גם המסר.
מה שמעניין בסיפור של וילאן הוא שמעצרו לא הופיע בכלי התקשורת הרשמיים, אלא רק בסוכנות רוסבאלט המקורבת לארגוני הביטחון. בפעמים קודמות שבהן נעצר חשוד בריגול, הסיפור התפרסם בענק בכל כלי התקשורת ברוסיה. לא הפעם. מה שרומז אולי לחוסר תיאום, אולי אפילו בלבול ומאבק פנימי בין הקרמלין לסוכנויות הביון, בשאלה איך לנהוג במקרה הזה. לא מן הנמנע שהפער בין פוטין לחונטה שלו מתרחב, בדומה לפערים שנחשפנו להם בישראל בין הקרמלין למשרד ההגנה בשאלת מטוס הריגול שהופל בסוריה. אם הפרשנות הזו נכונה, אולי הסדקים במשטר פוטין נפערים מהר משחשבנו. 
