יו"ר הבית היהודי ומספר שתיים במפלגה עזבו לפני מספר שבועות, חברי הכנסת מתקיפים זה את זה, והפעילים זועמים. במוקד ההמולה הנוכחית במפלגה נמצא המנכ"ל שלה ניר אורבך, איש אמונו של נפתלי בנט. לקראת כינוס המרכז ביום רביעי וההצבעה על הצעתו לבחירת הרשימה, הוא אומר: "זה להיות או לחדול בשביל הבית היהודי. אם ההצעה לא עוברת, אנחנו בסכנת מחיקה".
אורבך (48), שהיה בסוד העניינים של פרישת נפתלי בנט ואיילת שקד ימים ספורים לפני המהלך המפתיע, דוחה את ההאשמות שהיה ביכולתו לבלום את הפיצול. "בדיונים פנימיים אמרתי את עמדתי, אבל כשראיתי שזה הולך לכיוונים כאלה, הייתי עסוק יותר ביום שאחרי. לו הייתי מנסה להתעסק בדברים שאני לא יכול לעצור, לא היינו מגיעים למצב הנוכחי שבו הבית היהודי חי, גם אם בהחלט מתווכח".
בעקבות החלטתו להישאר בבית היהודי מרוכז כעת אורבך באישור ההצעה לביטול הפריימריס ולעריכת בחירות במרכז המפלגה לרשימה לכנסת. יו"ר המפלגה, לפי ההצעה, ייבחר על ידי מועצה ציבורית. ההצעה של אורבך, שתובא להכרעת המרכז ביום רביעי, שוללת את כוח המתפקדים ומעבירה אותו לחברי המרכז, אך נוטלת מהם את היכולת לבחור את יו"ר הרשימה.
"אם הכול יוכרע במרכז, נקבל את 'תמונת הרב דרוקמן' – רשימה מבוגרת שאין בה נשים וצעירים. בדיוק הפוך ממה שאני רוצה להביא", אומר אורבך. "אני מאמין בכוח של המרכז, אבל בגלל אי יכולתו להביא לבחירה של מועמדים מגוונים, הוא לבדו לא יכול לעשות מה שצריך. לכן צריך שילוב. תיבחר מועצה, שחלקה אנשים שורשיים ואחוזים היטב במפלגה, וחלקה אנשים בעלי משמעות ציבורית. הם ידונו במשך חמישה ימים ברשימת מועמדים לראשות המפלגה, ובהם גם חברי הכנסת שיציעו את עצמם, ורק אז יקבלו החלטה".
לדעת אורבך, חובות המפלגה יקשו על קיום בחירות מקדימות לרשימה, הליך שעלותו מוערכת ב־2.5 מיליוני שקלים. "הייתי רוצה לקיים פריימריס, אבל אני מכיר את התוכניות לסגירת החובות ולהבאת המפלגה לאיזון. אין למפלגה יכולת לערוך את הבחירות. אי אפשר לפתוח פחות מוקדים כפי שמציעים לי, והאמת היא שאין זמן לכל התהליך, פרסום ספר בוחרים ועוד. את כל זה חברי הכנסת כבר הבינו".
יש טוענים שאפשר לערוך פריימריס.
"הפוליטיקאים עושים על זה סיבוב פוליטי. כולם מבינים שצריך ועדה או פריימריס במרכז או משהו משולב".
ההצבעה במרכז ביום רביעי תהיה חשאית, במטרה לאפשר לחברי המפלגה להצביע לפי צו מצפונם. "ככה אני מראה שאין דיקטטורה. אני שומע את הקולות ורואה את החששות, והולך איתם כדי שלא יחששו". את הסיבות לחששות היה אפשר לשמוע השבוע בגלי צה"ל, בשיחה מוקלטת בין אורבך לאחד מראשי המטות במפלגה. בהקלטה נשמע מנכ"ל הבית היהודי מאיים על בן שיחו שאם לא ישתף פעולה איתו, לא יהיה לו תפקיד במפלגה בעתיד. "הבחורצ'יק הזה לא עשה כלום למעט לצאת נגד המפלגה פעם אחר פעם", אומר לנו אורבך. "אני במאבק הישרדות של המפלגה, והוא בחר ללכת עם האופוזיציונרים שמטרתם לכרסם במפלגה".
עם זאת, הוא גם מביע חרטה על התבטאויותיו בשיחה. "גם אני בן אדם, ולפעמים אני פועל מאמוציות. הרמתי טלפון לאדם שכפוף אליי, ואמרתי שאם הוא לא מתיישר אליי ולמפלגה, אז בבחירות הבאות הוא לא יהיה. בדיעבד, הייתי מוותר על השיחה הזו. אני נמצא בסד לחצים שאף פעם לא חוויתי, ופועל בהרבה מישורים וחזיתות, ויש טעויות בשוליים. במהות, אני מוביל את הדרך הנכונה. זה מה שחשוב".
אז מי יהיה ראש המפלגה? אורבך מסרב להתייחס לשמות אפשריים, ואומר שאין לו כל מעמד פורמלי שמאפשר לו לדון בנושאים כאלה: "רק כשתהיה מועצה נתחיל לשמוע הצעות".
אתה מעדיף יו"ר מבחוץ על פני הח"כים המכהנים?
"אני אוהב את הח"כים המכהנים, אבל לא מביע עמדה. פתחתי ועדה שתתייחס באופן שווה גם למנהיגים מבפנים ומבחוץ, ומה שהוועדה תחליט זה מקובל".
את המו"מ על הריצה המשותפת עם האיחוד הלאומי מניח אורבך בצד, עד ששתי המפלגות יסיימו את הליך הבחירות הפנימיות. הפעם, מבטיח אורבך, יהיו השיחות קצרות ותכליתיות. "זו שעת חירום, ואנחנו נלך יחד ובעזרת השם גם נגדל".
לשאלת ראש הרשימה המאוחדת הוא מתייחס בזהירות. "אנחנו מגיעים מעמדות שונות, אבל תזכרי שהבסיס של הציונות הדתית הוא בבית היהודי. לכן אנחנו עדיין האחות הבכורה. אנחנו עדיין לא במו"מ ולכן אני נזהר בלשוני. זה תלוי מאוד בהחלטה של המרכז ביום רביעי; אם תהיה לנו רשימה מגוונת, הבכורה שלנו תהיה ברורה. אם הרשימה לא תצליח להתרומם, אני חושש מאוד שנימחק מהמפה".
ומה עם מפלגות נוספות, כמו עוצמה לישראל ויחד של אלי ישי?
"ברור שנצטרך איחוד עם מפלגות נוספות. האיחוד המהיר יהיה עם האיחוד הלאומי, אבל אני לא פוסל אף אחד. הציונות הדתית צריכה להיות מאחדת. אני מדגיש שעכשיו אני לא מתעסק בזה".
אורבך החל את דרכו במפלגה כבר לפני עשרים שנה, כעוזר פרלמנטרי של ח"כ ניסן סלומינסקי. בהמשך היה יועצו של אפי איתם, ניהל את מדרשת אביב והשתתף בהקמת פורום המדרשות התורניות לבנות. "אני בשר מבשרה של הציונות הדתית, ודאגתי למפד"ל גם בימיה הקשים. ליוויתי את המפלגה יד ביד עד שהפכה לבית היהודי. קיבלתי גב מבנט, אבל אני יצרתי את המפלגה. בנט לא מכיר את השמות והאנשים שהיה צריך לקחת כדי ליצור איתם את המפלגה הזו".
למה בכלל החלטת להישאר?
"לו הייתי עוזב את הבית היהודי, זו הייתה מכה חזקה מזו של בנט. החלטתי להישאר יחד עם חבורה אדירה שעובדת איתי כדי לעבור את המשבר".
מאשימים אותך שנותרת מאחור כמעין סוס טרויאני, שמהלכיו נועדו להזיק למפלגה.
"מי שאומר את זה לא היה במפלגה חמש שנים. רוב האנשים נותנים גב למהלך. נשארתי פה כי זה הבית שלי, ומי שאומר שאני סוס טרויאני לא יודע איך הבית היהודי עובדת".
לא היית אמור לעצור את המהלך הזה?
"הערכת המצב שלי קבעה שעליי להיכנס לתוך הבעיה ולפעול בקור רוח, כמבוגר אחראי. היה לי ברור שיהיה כאוס. את מסמך הקמת הוועדה (שנועדה לייצר המשכיות אחרי בנט, שא"כ) אני הכנתי, ובהתאם לחוקה שמתי בה את האנשים הרלוונטיים כשראיתי שהמהלך מתקרב".
אתה כועס על בנט? על האופן שבו הוא עזב?
"בפגישה של ראשי הסניפים בשבוע שעבר אמרתי שאם אתעסק בכעסים, לא אתקדם. קיבלתי על עצמי לנהל מפלגה תוססת וחיה. הציבור הדתי־לאומי מחכה לראות מה יקרה איתנו, וזו אחריותי להביא הצעה טובה למרכז כדי לבחור רשימה טובה, שתאפשר לציבור להישאר איתנו. זאת שעת חירום ממש. אני יודע שמסתכלים עליי לטוב ולרע, אבל הרוב לטוב. תולים בי תקווה, ויש לי אחריות כבדה על הכתפיים. אני משתדל תמיד לשים את הציבורי לפני האישי".
מה אתה אומר למי מאנשי הבית היהודי שרוצה ללכת אחרי בנט?
"אני מראה את מה שאנחנו עושים. אנחנו עוברים את אחוז החסימה בלי רשימה בכלל. אני אומר: אם תסתערו איתי, להביא לרשימה טובה ויו"ר טוב, נהיה במקום אחר לגמרי ובעוד שנתיים אולי נקרוץ שוב לאנשים מסורתיים. אני קורא לאנשי הציונות הדתית שעזבו לליכוד לחזור הביתה".
