"זוהי הודעה מרושעת ואכזרית, טקסט מוטה וזוועתי שנכתב בעט נוטף רעל", אמרו לנו השבוע מקורביה של השופטת בדימוס הילה גרסטל, בעקבות פרסום החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט לסגור את תיק החקירה 1270. תמצית הפרשה: על פי מידע שהתקבל במשטרה, במהלך התמודדותה של גרסטל לתפקיד היועמ"ש בשנת 2015 הציע לה מקורבה אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותה עת כדובר ויועץ התקשורת הפרטי של משפחת נתניהו ניר חפץ, הצעת שוחד חמורה. לפי ההצעה, גרסטל תמונה לתפקיד הרם בתמורה לכך שתסגור את תיק החקירה נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, המכונה "תיק המעונות".
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–זעקת המתוסכלים: הטענות נגד שקד אינן ענייניות
–רמז עבה: המאבק בהשמנה, לא בכל מחיר
–החזון הלא־גלגלי: כלי רכב עם רגליים רובוטיות
–הסיפור הנשכח על המתחרה של הרצל
מבחינת הפרקליטות, הסיבה המרכזית לסגירת התיק הייתה שינוי גרסה חריף מצד גרסטל. כך מתוארת השתלשלות הדברים בהודעת הפרקליטות: "על פי הודעתה הראשונה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד היועמ"ש לממשלה, חברה הקרוב אלי קמיר ביקש לפוגשה בפתאומיות ובדחיפות. כשנפגשה עימו מסר לה קמיר שהוא נפגש זה עתה עם ניר חפץ, וכי האחרון ביקש ממנו לבדוק את נכונותה של גרסטל לסגור את התיקים של רעיית רה"מ, ובכך יגברו סיכוייה להתמנות לתפקיד. השופטת בדימוס גרסטל תיארה בהודעתה זעזוע עמוק מההצעה, והגדירה אותה כ'הצעה קרימינלית, חד־משמעית'".
אולם, ממשיכה ההודעה, "ביום 8.5.18 נגבתה הודעה נוספת מכב' השופטת בדימוס גרסטל. בהודעה זו היא הבהירה שקמיר לא הציג בפניה 'הצעה על השולחן', מפי חפץ. כן ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר, וכי הזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח. כן הבהירה כי אינה יודעת לומר אם מדובר בהצעת שוחד.
"כב' השופטת בדימוס גרסטל הסבירה את השינוי באופן הצגת הדברים בעדותה השנייה בתעתועי זיכרון ביחס לזמנים, נוסחים והתבטאויות, בחלוף למעלה משנתיים מהפגישה האמורה. נוכח האמור, ובפרט משום השינויים בגרסאותיה והעובדה שלא נמצאו תימוכין לתוכן גרסתה הראשונה, נמצא כי התשתית הראייתית שהתגבשה במהלך החקירה אינה מספיקה להעמדה לדין של מאן דהוא".
אז מה באמת הסיפור פה? תעתועי גיל וזיכרון של מי שהייתה נשיאת בית משפט מחוזי, או ניסיון לחיסול חשבונות פוליטי? על פי מקורבי גרסטל, התשובה ברורה. מבחינתם, פרקליטות המדינה עושה הכול כדי לחסל אותה ציבורית, בעקבות הביקורת הקשה שמתחה על הפרקליטות ועל פרקליט המדינה שי ניצן בפרשת המכון הפתולוגי. בתפקידה כנציבת ביקורת הציבור על הפרקליטות כתבה גרסטל דו"ח חמור ביותר, שלפיו רופאים במכון שיתפו פעולה עם פרקליטים בכירים ותפרו דו"חות התומכים בכתבי אישום קשים שהפרקליטות החליטה להגיש.
"בפרקליטות נלחמו כדי שהיא לא תפרסם את הדו"ח", אומרים המקורבים, "ואכן רובו חסוי עד היום, אבל הם לא שכחו ולא סלחו. לנקמנות שלהם אין גבול. הם לא יבחלו בדבר, ויעשו הכול למי שיעז למתוח עליהם ביקורת".
גרסטל עצמה לא חשבה שיש מקום לפתוח בחקירה, אז מדוע ההחלטה לסגור את התיק מקוממת אותה?
"הילה היא משפטנית דגולה ואדם דגול. לא תמצא הרבה אנשים ברמה שלה, בחוכמה, בישרות, בגמילות החסד האינסופית שהיא עושה מאחורי הקלעים. כנשיאת המחוזי פרקליטים היו עולים עליה לרגל, ראו בה אורקל מוסרי ומקצועי. היא ישרה כמו סרגל ולא מעגלת פינות. כשקמיר סיפר לה על השמועה הזו היא הזדעזעה כי מבחינתה טוהר המידות מעל הכול. אבל זו הייתה רכילות ותו לא. היא סיפרה למקורבים שלה על מה שקרה, ולרגע לא חשבה שיש ברכילות הזו בסיס לחקירה פלילית. אם הייתה חושבת כך היא לא הייתה מחכה לשי ניצן, אלא מתלוננת בעצמה".
אז מה קרה?
"קמיר היה בתשאולים ובחקירות בהקשר אחר לגמרי, סביב תיק 4000, וכשהסיפור של גרסטל התגלגל לפרקליטות הם עטו עליו. הם עצרו את קמיר לעשרה ימים ללא הצדקה, וחילטו לו את הרכוש. אבל התיק הזה היה כלום ושום דבר כבר לפני שנה. לכל בר דעת היה ברור שמדובר בלימון סחוט שאין מה להוציא ממנו. מה פתאום מעלים אותו עכשיו באוב, תוך שמוצאים כביכול את 'האשם האמיתי', השופטת גרסטל, שלא הייתה צד לסיפור אלא עדה בלבד? למה עושים לה רצח אופי כמי שמשנה גרסאות? מהי המוטיבציה של הפרקליטות לנפח סיפור מת, לנשוף בגיצים כדי להבעיר מדורה?"
מה באמת המוטיבציה?
"מי שהורה על מעצרו של קמיר למשך עשרה ימים ללא הצדקה, צריך להסביר את זה היום. מישהו החליט לחסל סופית את גרסטל. דוברות משרד המשפטים הוציאה הודעה אישית, מבזה ומרושעת נגד השופטת, רק כי היא הוציאה דו"חות שלא היו נעימים לשי ניצן וחשפו אותו כמי שלא אומר אמת. דובר משרד ממשלתי איננו יחצן. הוא איש ציבור שנושא בתפקיד רגיש ואחראי, ומחויב לסטנדרט גבוה של דיווח. ההודעה שיצאה ביום שני איננה דיווח מקצועי, אלא רצח אופי לשופטת עם קריירה מופתית. היא לא עומדת בשום סטנדרט מינימלי של דוברות ציבורית".
הנציב היום הוא דוד רוזן, ואנחנו לא רואים מלחמת חפירות יומיומית בינו לבין הפרקליטות.
"ברור. אחרי שהם פירקו את הנציבות וקיצצו לה את הכנפיים, הנציב כבר לא מאיים עליהם. הוא מפרסם חוות דעת מקושקשות על תחומים שאין לו בהם סמכות, אבל בקרביים הרגישים של הפרקליטות הוא לא נוגע. בתקופה של גרסטל הם פחדו על התדמית שלהם, ולכן הם רצו לבג"ץ וטענו לחוסר סמכות על כל נייר שהיא הוציאה. הפריע להם שהיא פרסמה דו"חות מערכתיים שדורשים שינוי. היא לא ביקשה לשרוף את המועדון, אבל כן דרשה מהם להפסיק את עינוי הדין. היא תמיד אמרה שהפרקליטות היא הגוף החזק במדינה, שהכוח שלה גדול משל השופטים, אבל היא משתמשת בו לרעה. ברגע שהוציאה את הדברים, הפרקליטים החלו להשתלח בה. משי ניצן ועד אחרון הפרקליטים.
"אנחנו רואים את הסדרה פמת"א ונזכרים בבדיחה – 'היינו צוחקים אם הטיפש הזה לא היה שלנו'. לצערנו המציאות מופרכת יותר: היהירות, הרשעות, האכזריות, ה'אני ואפסי עוד'. אנשי הפרקליטות יוצאים למסע נקם כי השופטת גרסטל ביקרה אותם וחשפה את אוזלת היד וחוסר התפקוד. הם מתעללים בה כי היא דרשה מהם לא להחזיק תיקים פתוחים 17 שנה, ולחדול מתרבות היד רוחצת יד".
גורמים המקורבים לתיק החקירה תקפו בחריפות את הדברים של מקורבי גרסטל: "זוהי השתלחות גסה ומשוללת בסיס. כשנשיאת המחוזי מספרת שהיא קיבלה הצעת שוחד הדברים שלה נתפסים כקדושים. בעקבותיהם אנשים נעצרו לעשרה ימים. היא סיפרה שניר חפץ הזעיק את אלי קמיר כדי להציע לו את ההצעה, ובסוף התברר שהעובדות היו הפוכות – קמיר פנה לחפץ כדי שיעזור בקידום המינוי שלה. בעדות הראשונה דיברה על הצעה קרימינלית, דיברו על פרשת בר־און-חברון 2, ובפעם השנייה חזרה בה לגמרי. שאלו אותה למה אמרת שזו הצעה קרימינלית, היא אמרה 'זו הגדרה שנתתי לא כמשפטנית, לא אמרתי את המילה שוחד'. שאלו אותה, את הרי שופטת, איך רצית שנבין את התלונה שלך? היא ענתה 'אני לא בקיאה במונחים כי לא עסקתי בפלילים'. היא סיבכה את כל המדינה ועדיין יש לה ביקורת? האמירה שהודעת הפרקליטות מרושעת ואכזרית היא חוצפה, אני במקומה הייתי כובש ראשי וסותם את הפה".
ומה באשר לטענה שלה שרודפים אותה בגלל דו"ח המכון לרפואה משפטית?
"הוגש דו"ח חריף נגד כמה פרקליטים וחלקם פנו לבג"ץ וקיבלו צו ביניים. מערכת היחסים איתה הייתה בעייתית כי נטען כלפיה שנטלה סמכויות שלא כדין. בסוף עשו פשרה ושינו את המתכונת. להגיד שבגלל זה נפתחה החקירה? הכול הרי בא ממנה. היא נתפסה בקלקלתה, הסעירה את כל המדינה, גרמה למעצרים מיותרים, ובסוף חזרה בה מהגרסה וסירבה לעימות. משרד המשפטים נזהר מאוד בכבודה והשמיט פרטים שיכלו להביך אותה, שתגיד תודה".
תגובת הפרקליטות: "מדובר בפרשה שהחלה בחשדות חמורים ביותר והצדיקה חקירה ממצה. מכאן מטבע הדברים גם החשיבות שהייתה בעדכון הציבור אודות הממצאים והעילות לגניזת התיק. כל מילה בהודעת הדוברות התבססה על חומר הראיות בתיק. צר לנו שבמקום להתייחס לגופם של דברים ולהתמודד עם ראיות שהועלו במסגרת החקירה, בחרו 'מקורבי גרסטל' להעלות דברי בלע שאינם קשורים כלל ועיקר לפרשה ואינם מהדרים בכבודה של אמת".
