כמעט חודש חלף מאז עזב נפתלי בנט את הבית היהודי בקול רעש גדול, ובמפלגה שהותיר מאחור עדיין מתקשים להרים את הראש: הניסיונות לחלץ את העגלה מהבוץ ולהוביל את המפלגה קדימה נתקלים שוב ושוב במכשולים, בין היתר בשל חשדנות הדדית ומשברי אמון בין חברי הכנסת למנכ"ל ובין חברי המרכז.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–ציפי לבני חותרת לצרף את עדינה בר־שלום
–מועמדת נוספת להנהגת הבית היהודי: יפה גיסר
–חיבוק אפריקני: הביקור בצ'אד פרץ מחסומים
ביום חמישי שעבר דחו חברי מרכז המפלגה, בהפרש של קולות בודדים, את ההצעה שקידם המנכ"ל ניר אורבך למתכונת בחירת הרשימה והיו"ר. על פי הצעתו של אורבך, יו"ר המפלגה ייבחר על ידי ועדה מסדרת, וכך גם מועמדת אישה שתוצב במקום השלישי, ואילו הרשימה לכנסת תיקבע במרכז המפלגה. ברירת המחדל מבחינת תקנון המפלגה היא קיום פריימריז, אך אלה לא צפויים להתקיים לפני הבחירות המתקרבות בשל מחסור בזמן ובמזומנים. על פי החוקה נדרשה תמיכה בשיעור של 65 אחוזים מהקולות כדי שההצעה תעבור, אך תמכו בה 61 אחוזים בלבד מתוך חברי המרכז שטרחו לבוא ולהצביע. ההצעה נפלה, ומלחמת הכול בכול עלתה שלב נוסף.
סיכומי ההצבעה מאותו ערב שהגיעו לידיי מראים כי למעשה אורבך לא קיבל גם 61 אחוזי תמיכה, שכן חברי המרכז נדרשו לציין אם הם תומכים בהצעה באופן עקרוני, ובשלב הבא לפרט ממה הם מסתייגים. בספירת הקולות נמנו גם מי שהסתייגו מההצעה ככאלה שתומכים בה, מכיוון שבדף הראשון הם סימנו את האפשרות "בעד".
אורבך, שראה בתוצאות הצבעת אי־אמון אישית נגדו, שקל להתפטר וחזר בו. השבוע הוא לקח כמה צעדים לאחור, לפחות למראית עין. בין היתר הוא עזב רבות מקבוצות הוואטסאפ המפלגתיות, ובאחרות בחר שלא להגיב. נוכח הדשדוש במקום, החליטו שני חברי מרכז בולטים לתפוס פיקוד ולנסות ליטול את המושכות. השניים, עמיעד טאוב ויוסי הרוש, אספו את החתימות הנדרשות לכינוס נוסף של המרכז ביום ראשון הקרוב, שבו תועלה שוב להצבעה ההצעה שנדחתה. "על הדרך" ביקשו השניים לוודא עם החותמים כי בכוונתם לתמוך הפעם בהצעה בנוסח אורבך. כדי למנוע שידור חוזר של נפילת ההצעה, הכינוס ייפתח בהצבעה על ביטול דרישת הרוב המיוחס של 65 אחוזים, וקביעה כי הפעם יהיה די ברוב רגיל.
במסגרת ההיערכות לבחירות פנימיות במרכז תבע טאוב מאורבך לפרסם סוף־סוף את רשימת חברי המרכז, כפי שנהוג ביתר המפלגות, והיא אכן פורסמה בתחילת השבוע. חברי כנסת וחברי מרכז שהביטו בה הופתעו לגלות עשרות חברים חדשים שעד אותו רגע לא ידעו על קיומם. הרוחות בקבוצות הוואטסאפ המפלגתיות התלהטו, עד שאורבך גרע את האנשים שהוסיף ופרסם רשימה נוספת, "מעודכנת", כלשונו. מבדיקה של השמות שנוספו עולה כי מדובר באנשים הנחשבים לתומכיו של אורבך, בהם עשרים חברים דרוזים וכן חברים מרעננה, צפת, ירושלים ועוד.
ליטל שוחט, פעילה בקבוצה חדשה במרכז הבית היהודי בשם "המפד"לניקים החדשים", הביעה כעס על התנהלותו של המנכ"ל: "הוא הלך לפי החוקים ולא הצליח, אז הוא משנה את החוקים? יש לנו 77 יום להגיע לבחירות. אנחנו לא רוצים להתקדם הלאה בדיקטטורה. לא הלך לו עם 65 אחוז, אז הוא מוריד את הרוב הנדרש לאישור ההצעה שלו. אין לו מספיק תמיכה, אז הוא מוסיף חברי מרכז חדשים לרשימה? המטרה מקדשת את האמצעים?"
גם בסביבת חברי הכנסת של המפלגה התרעמו על השינויים שביצע אורבך ברשימת חברי המרכז. "מדובר בתופעה מכעיסה", נאמר. "אנשים חוששים לזרוק את התינוק עם המים ולפגוע עוד יותר במפלגה במצבה הנוכחי, ולכן לא מוקיעים את זה". עם זאת, אורבך טוען כי הוא פעל בהתאם לחוקה שאושרה באוקטובר האחרון (מאז כבר עתר נגדה ארז צדוק, המתמודד על ראשות המפלגה). על פי החוקה המעודכנת, מנכ"ל המפלגה רשאי להוסיף לרשימה חברים כרצונו, עד שמספר החברים יעמוד על 1,100. ובכל זאת, לנוכח הביקורת הרחבה עליו השבוע, שב אורבך ומחק את השמות החדשים ממצבת חברי המרכז, וכעת מספר החברים הוא כ־940.
קבוצת "המפד"לניקים החדשים" קמה כחודשיים לפני עזיבתו של בנט. היא דרשה ממנו ומהנהגת המפלגה לעסוק בנושאי דת ומדינה ולתמוך בעמדות שמרניות. הם נוהגים לזקוף "לזכותם" את עזיבת היו"ר, ותובעים לבצע שינויים שיהפכו את המפלגה לדמוקרטית יותר. הם החלו לגייס תרומות, לחלק חומרי הסברה ולשכנע מתלבטים לקראת כינוס המרכז ביום ראשון הקרוב. לדברי שוחט, עשרות חברי הקבוצה יתמכו בהצעה הקוראת לבחור את היו"ר במרכז. "זה הכי קרוב לפריימריז שאפשר לעשות כשהזמן דוחק", היא אומרת.
קבוצות נוספות במרכז הבית היהודי שצפויות להתנגד שוב להצעת אורבך ולתמוך בבחירות במרכז הן קבוצת "ישראלים", פורום בשם כבו"ס, אנשיו של ארז צדוק וכן אנשיו של מוטי יוגב (הוא עצמו סירב לומר באיזו הצעה יתמוך). מדובר בעשרות קולות שעשויים להכריע את הכף שוב נגד אורבך, שנדרש לגייס כמאתיים תומכים לפחות. "אני מביא איתי 17 חיילים שיצביעו בעד בחירות ונגד הוועדה", אמר אחד המתנגדים. "אם אורבך באמת היה עושה משהו טוב, הוא לא היה צריך לרמות כדי להצליח".
יום ראשון הקרוב יהיה אפוא יום ההכרעה בנוגע לדרך בחירת היו"ר: בחירות במרכז או ועדה מסדרת (בניצוחו של אורבך). ח"כ הרב אלי בן־דהן, שהודיע כי יתמודד על המקום הראשון, עומד לכאורה לצידו של אורבך, אף שהוא סבור כי ייבחר גם במרכז. "כמי שוויתר על שריון בעבר, הוכחתי שאיני חושב על טובתי האישית אלא רק על טובת המפלגה", אמר השבוע. "אין לי ספק שהבית היהודי ישרוד את הסערה הגדולה שהוא עובר. בעזרת השם נקים נבחרת שתוביל את המפלגה שלנו, ובעזרת חיבורים שנבצע עם גורמים נוספים נדאג שגם בכנסת הבאה תהיה מפלגה שתייצג את הציונות הדתית בצורה הטובה ביותר".
בשיחות עם חברי מרכז אמר השבוע בן־דהן, שמונה בינתיים לבא־כוח הסיעה ללא ידיעתו של יוגב, כי הוועדה שתיבחר לא צפויה למצוא מועמד ראוי ולכן תכתיר אותו לבסוף. אגב, ח"כ מוטי יוגב, שהודיע כי לא יתמודד על ראשות המפלגה, מתכוון לחזור בו אם הבחירות ייערכו במרכז ולהעמיד עצמו לבחירה.
הבחירות לרשימה צפויות להיות אכזריות לא רק למתמודדים מבחוץ, אלא גם לח"כים המכהנים. בשבוע שעבר הודיע ח"כ ניסן סלומינסקי כי לא יתמודד שוב על מקום לכנסת הבאה, אך יוגב ובן־דהן, שני חברי הכנסת המכהנים, יידרשו להתמודד על מקום ריאלי אחד בלבד, זאת בהנחה שליו"ר ייבחר מועמד חיצוני, ולמקום השלישי – אישה. בתרחיש האופטימי ביותר, המפלגה תזכה לשישה מנדטים והם יתחלקו בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי.
בינתיים מתרוצץ הרב אלי סדן, חבר לעתיד בוועדה שאולי תקום, ומנסה לשכנע בכירים ציונים־דתיים להציע את מועמדותם לראשות המפלגה ולהציל את הבית. בורסת השמות רחבה: אלון דוידי, הרב רפי פרץ, יוסי רביבו ומזכ"לי בני עקיבא לדורותיהם. "שמועה שמעתי שיש רבים שמבקשים להיות יו"ר הבית היהודי", אמר ח"כ יוגב בסוף השבוע. "זה סימן שהכלה לא כל כך מכוערת. כל דבר שיש לו ביקוש, ערכו גדל. אני מאמין שדווקא מתוך המשבר אנשים מרגישים צורך לחזור לבית ולהיות בו, קצת כמו אחרי רצח רבין שהציונות התכנסה לתוך עצמה והביאה תשעה מנדטים. כשתהיה נבחרת, אני משוכנע שהסקרים יתחילו לעלות".
הביצה והתרנגולת
בזמן שהבית היהודי עובר טלטלה רבתי שקשה לחזות כרגע כיצד תסתיים, במפלגה השותפה כבר מסתערים קדימה במטרה להכין תשתית משותפת לבחירות המתקרבות. "אני מבחינתי כבר בבחירות", אמר השבוע ח"כ בצלאל סמוטריץ, היו"ר הטרי. "אני בונה מטה, מרכיב צוות ניו־מדיה וקמפיין, שוכר משרדים". סמוטריץ מאמין כי האיחוד עם הבית היהודי יגיע אחרי שהמהומות הפנימיות שם ישככו, והוא בונה על תקציב משותף. "אין לי פריבילגיה לשבת ולחכות עד שבבית היהודי יסיימו את ענייניהם. העסק עובד, מתוך מחשבה על אחדות".
באיחוד הלאומי מקפידים להתעניין מהצד ולא להכניס את ידיהם לקלחת של הבית היהודי. עובדים ופוזלים. המזכ"ל אופיר סופר, מקום שני ברשימת האיחוד הלאומי, כינס ביום רביעי מפגש עם הרבנים וכנס מרכז ביום חמישי, אך מצפה לאיחוד עם הבית היהודי. "אם הציונות הדתית לא תבין שהיא בקרב חייה, יקרו דברים חמורים", הוא מתריע. "אם הבית היהודי יתרסק, מי שחתום על כך יהיה בנט, שהשאיר אחריו מציאות קשה מבחינה פוליטית, ארגונית וכלכלית. אנחנו צריכים להביא יחד מקסימום מנדטים, כדי שתהיה מפלגה ציונית־דתית הכי טובה שיש".
אופיר סופר: "אם הציונות הדתית לא תבין שהיא בקרב חייה, יקרו דברים חמורים"
המשא ומתן בין המפלגות צפוי להיות קצר אך קשוח, מבהיר אורבך, אך כך אומרים גם באיחוד הלאומי. סמוטריץ לא יוותר על המקום הראשון בעבור אדם שלא ייתפס מבחינתו כאישיות בעלת אפקט ציבורי ויכולת להחזיר את הקולות שנדדו לבנט. לכן, הוועדה שמתכננים בבית היהודי לא תוכל להבטיח לאיש את המקום הראשון בלי תיאום עם סמוטריץ מאחורי הקלעים. הנה, אם תרצו, סיפור הביצה והתרנגולת: אורבך לא יוכל להבטיח לאיש את המקום הראשון שלא נמצא בידיים שלו, אבל כוכבים גדולים לא יבואו בלי הבטחה למקום הראשון.
אם הבעיה הזו לא תיפתר באמצעות מגעים מאחורי הקלעים עם האיחוד הלאומי, בבית היהודי עוד עשויים לצפות בסמוטריץ ממשיך קדימה בלעדיהם ועם אלי ישי ואיתמר בן־גביר שמחזרים אחריו במרץ. אך בעוד שחיבור עם ישי נחשב לגיטימי בציונות הדתית, חיבוק הדוב של בן־גביר ומרזל עשוי להזיק למפלגה ולגרוע ממנה מנדטים. ההעדפה הראשונה של האיחוד הלאומי נותרת הבית היהודי, והסיבה לכך פשוטה: אם סמוטריץ וחבריו יתאחדו עם שותפים אחרים לפני הבית היהודי, המקומות שיעניקו לישי ושותפיו ייגרעו מהמקומות של האיחוד הלאומי ברשימה המשותפת. אם האיחוד עם הבית היהודי יתרחש קודם, שתי המפלגות יחד יצטרכו לפנות מקום לשותפה שלישית.
