מועמד חדש-ישן: ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק העביר אתמול (א') את המרוץ הסמוי שלו לחזרה לפוליטיקה הישראלית בבחירות הקרובות לשלב הגלוי, והכריז על רצונו להצטרף לגוש מרכז-שמאל אם יקום. אחרי חודשים ארוכים בהם תקף את נתניהו מאולפני החדשות ומעמודי הרשתות החברתיות, אמר בנאום בכנס מיכא"ל כי יש לפעול להקמת גוש חוסם לראש הממשלה ואיחוד מפלגתי והוסיף "אם תקום חבורה שלכינונה אני פועל, גם המקום העשירי למניין, או מקום במניין העשירי, כל אחד מהם יספיק לי".
ברק פתח בסיפורי קרבות, המשיך בביקורת הידועה על נתניהו ועל הימין בכלל, וקינח בפתרון שהוא מציג לבחירות הקרובות. חודשים של הכנה לכניסה למערכת הפוליטית הגיעו אתמול לשיאם בקול ענות חלושה ודבריו של ברק לא קיבלו במה, נביא את חלקם כאן. "מהו הבסיס של האיום על כולנו, המגולם בשחיתות השלטונית ובאגואיזם החריף, שהגיעו להקצנה בימי שלטון נתניהו בשנים האחרונות? הבסיס הוא שלטובתו האישית, שהיא בניגוד לטובת האזרחים והעם, מוכן נתניהו עתה לעשות הכול.
"במקום לשמור על המשטרה ושלטון החוק הוא מסית, שוב ושוב, לרמוס את המשטרה, להסית נגד מפכ״ל טוב, שהוא עצמו מינה, נגד הפרקליטות ונגד היועץ המשפטי, שהוא עצמו מינה ונגד כל מוסד שאחראי לחיינו – וזאת, רק כדי להציל את עצמו. התנהגות מעוותת ומסוכנת זו, מתחברת למה שאזרחים רבים חשים – שמשטר נתניהו לא דואג להם. שהמדינה מתעשרת בזכות כשרונם, חוכמתם ועבודתם הקשה של מיליוני אזרחים. ובמקום שהפירות יגיעו לאזרחים ולעם, הם משמשים רק לטובתם האישית של השלטון וקיצוניו".
בעיה שניה, כלשונו, עליה התעכב ברק, היא התפיסות האידיאולוגיות של הימין בכלל וכמובן כלל התייחסות לרצח רבין, כשאת ההסתה ייחס לנתניהו עצמו. "בישראל מתפתחת כבר שנים תפיסה קיצונית, משיחית, אפלה, גזענית וחסרת אחריות, שמאיימת לסכן את המפעל הציוני. זו אמנם תפיסה של מיעוט, אולם מיעוט נחוש, שמנצל את דאגתו של נתניהו רק לעצמו ומשתמש בו לקידום התפיסה. גם בדורנו הביאה קיצוניות כזו לרצח יצחק רבין ולפילוג עמוק בעם שנמשך עד היום. והקיצוניות הזאת ממשיכה לסכן אותנו.
"נכון שמבטאיה של התפיסה הזו, מסמוטריץ ויוגב לרבנים ליאור, אליהו וגינזבורג – הם לכאורה לא רבים. אבל גם זה הרי כבר קרה בעבר – כשמיעוט נחוש וקיצוני, דרך שליטתו באגואיסטים שבשלטון ובחצי קיצוניים, בימינו – אלו בנט, שקד ונתניהו – הם משליטים את חזונם הקיצוני משיחי על העם כולו ודוחקים בו אל התהום. נתניהו כששיתף פעולה איתם, כשזימר בתאום איתם את הפגנות ׳בדם ואש את רבין נגרש׳, ההפגנות שהובילו לרצח יצחק רבין.
"כשיומיים לפני הבחירות האחרונות ארגן את העצרת המרכזית שלו – בכיכר הרצח – עם דניאלה וייס כמנחה. אותה דניאלה וייס ששבה והורשעה בתקיפת חיילי צה״ל בשירות רעיונותיה המשיחיים ההזויים. הרי הוא משתף פעולה של הקנאים המשיחיים. כך עשה אז וכך הוא עושה גם היום".
ברק תקף את שקד: "אנחנו יכולים לראות את הקשר בין שתי הבעיות בפרשת אפי נווה ואיילת שקד. שקד עם ממשלת נתניהו, מביאים לשינוי מסוכן ועמוק במערכת המשפט, והם מנסים למנות שופטים שילכו עימם לפסיקות מהסוג של זו שנישלה אישה, שניהלה רומן מחוץ לנישואין, מביתה ומרכושה. בשביל ליצור רוב בוועדה למינוי שופטים, שקד, כנציגת החזון של סמוטריץ והרב ליאור, יצרה ברית עם אופורטוניסט חסר מעצורים, מוסר ונורמות – מסוגו של נווה. ערנות שומרי החוק עצרה את ההפקרות, בשלב מאוחר יחסית, עמוק בתוך המדרון".
בשלב הזה הגיע ברק בדבריו ל"פתרון" המתבקש ואף תהה מדוע התקשורת החופשית כדבריו איננה מגויסת למטרה. לדבריו על המועמדים להציב יעדים להשגה כפי שהוא עשה בעבר ולהתחייב לבצע אותם. "מדוע אנחנו האזרחים ואיתנו התקשורת, עדיין תקשורת חופשית, איננו מאותתים בכל האמצעים שברשותנו לכל המועמדים המבקשים את תמיכתנו – כי זהו בדיוק מבחנם. אולי לא מילה במילה, אבל כן במהות, כתנאי לתמיכתנו – לשמוע מהם דברים ברורים.
"סודם של היהודים היה תמיד ב׳מניין׳ וב׳חברותא׳. בהבנה שבקיום דתי ובלימוד לעומק, כמו בכל פעולה קבוצתית – מקורה של ההצלחה הוא החירות לחשוב אחרת, לצד הפעולה ביחד. מובן שבכול ׳מניין׳ או ׳חברותא׳, יש רצונות אישיים ונקודות מבט שונות, אבל היכולת לייצר מניין או חברותא שפועלים יחד היה סוד היהדות. המשך המצב והמפה הקיימים ייצר שלוש מפלגות בינוניות במרכז-שמאל, בלי גוש חוסם. כל הצירופים הנידונים כרגע באוויר משנים את הגודל היחסי של שלוש המפלגות הבינוניות, אבל אינן יוצרות גוש חוסם. רק אפשרות אחת, יחידה, מובילה שוב ושוב בבדיקות של שלושת החדשים האחרונים למהפך בשלטון. קרי: גוש של מעל 61, לצד מפלגה גדולה יותר או דומה בגודלה למפלגתו של נתניהו.
"האפשרות היחידה הזאת היא: היווצרותה טרם הגשת הרשימות, של חבורה רחבה, שמכילה את הצירוף של חידוש ושל ניסיון. שמרכזת כחבורה אחת, ולא כ׳טפטוף׳ של מחפשי מקלט יחידים, אנשים עם ניסיון חיים שלטוני, מדיני, כלכלי ובטחוני לצד דמויות חדשות, מבטיחות ומושכות בוחרים, מהמחנה ואף מעבר לגבולותיו, בני גנץ למשל".
ברק קרא להניח את האגו בצד ולהתאחד לרשימה רחבה "כפי שכבר הכריזו ציפי לבני ובוגי יעלון שיעשו", והוסיף "וכפי שאני יכול לאשר לגבי עצמי, ומידיעתי גם לגבי אחרים שמקומם הנכון בחבורה כזאת. כוחה וסמכותה של חבורה כזאת לתבוע מהציבור השפוי והאחראי במדינה להתייצב בהמוניו מאחוריה, ינבע אך ורק מיכולתם של כל אחד מחבריה, להניח הצידה כל שיקול אישי, להתחייב לפעול יחד.
"בימים הללו אמשיך לפעול כמידת יכולתי כדי שחבורה כזאת אכן תקום. אם לא תקום חבורה כזו, יהיה עדיין נכון לתמוך באחד מתומכי השינוי שאיננו מתכוון לשבת בממשלה שנתניהו בראשה. אך הסיכויים נמוכים בהרבה שהשינוי הגדול, הנדרש, אכן יקרה. אם תקום חבורה כזו, שלכינונה אני כאמור פועל, גם המקום העשירי למניין, או מקום במניין העשירי, כל אחד מהם יספיק לי. מכל אחד מאיתנו יידרש, כפי שעשינו פעמים הרבה במבצעים וקרבות למען המדינה, להיות נכון להטיל עצמך למערכה, כלוחם של השינוי ההכרחי. לאו דווקא כמפקד. כמי שבא להשלים מניין. יש לנו 25 ימים להצליח. אם לא נצליח נצטרך כנראה לחכות לבחירות הבאות. זה עלול להיות מאוחר מדי".
