לא פחות מ־150 מועמדים יתחרו על ליבם של 120 אלף המתפקדים וחברי הליכוד ביום שלישי הקרוב, במסגרת הפריימריז במפלגה לקראת הבחירות הכלליות. רק שלושים מתוכם, כך לפחות על פי הסקרים הנוכחיים, יזכו להתרווח על מושב במליאת הכנסת בעוד כחודשיים וחצי. מאות כנסי תמיכה, אלפי פוסטים ברשתות החברתיות ורבבות הודעות וואטסאפ בקבוצות הליכוד השונות, יגיעו אל הישורת האחרונה כאשר המצביעים יסמנו בדף הבחירה את 12 הנבחרים שלהם. הבוחרים לא יחשבו רק על שאלות גדולות של מדיניות, חזון והתאמה, אלא יזכרו גם מי התקשר ליום ההולדת של הבן, מי הגיע לחגיגת החינה של הבת, ומי דאג לכביש חדש ביישוב או בעיר המגורים.
את קווי המתאר של רשימת הליכוד שרטט ראש הממשלה כבר לפני שבועיים, כאשר קבע כי המקומות המשוריינים למחוזות יידחקו אחורה, לכיוון העשירייה השלישית. דרך השריונים למחוזות נכנסים בדרך כלל חברי הכנסת החדשים. באמצעות דחיקתם מבקש כנראה נתניהו להבטיח לעצמו ולבוחרים פחות הפתעות במקומות הריאליים.
החשבון פשוט: עד המקום ה־18 ברשימה אין שריונים (מלבד המקום הראשון כמובן, השמור לראש הממשלה), וכך גם במקומות ה־23 וה־24. לכן, 30 חברי כנסת ושרים מכהנים יתמודדו על 20 מקומות ריאליים. עשרה מהם ילכו הביתה בקרוב, אלא אם הליכוד יסחף אחריו בוחרים אל מחוזות 32 המנדטים ומעלה. "הקרב על החמישייה הראשונה קריטי הפעם לשרים", אומר יועץ פוליטי של אחד משרי הליכוד. "הוא צפוף יותר ומותח יותר, כי כולם פוזלים ליום שאחרי נתניהו".
מתפקדת ליכוד, אחת מתוך 120 אלף, חגגה ביום ראשון השבוע יום הולדת. השכם בבוקר היא קיבלה טלפון ממירי רגב. "התקשרת לפני אימא שלי", היא השיבה לה בחיוך מופתע, ולא ידעה שבהמשך היום תקבל עוד חמש שיחות מח"כים ושרים. "אין על פריימריז בליכוד", אמרה לי לאחר מכן. "אם הייתי נולדת ב־6.2, מי היה מתקשר אליי?" בחוגי היועצים הפנימיים מדברים על רגב כמי ש"הבינה את הדי־אן־איי הליכודי, ושכללה את ההיענות לדרישות המתפקדים למדרגת אומנות". אורן חזן מתואר גם הוא באופן דומה, ומסיבה זו יש המהמרים עליו כעל הפתעת הבחירות, למרות ואולי בגלל כל השערוריות שחולל.
הפתעה אחרת סיפק השבוע צחי הנגבי, שמילא אולם אירועים בפתח־תקווה במאות תומכים. נראה שהתמיכה בהתנתקות והעבר בקדימה נמחקו. מתברר שגם הנגבי יודע לעשות פוליטיקה ליכודית. הוא מתקשר בימי הולדת ולפעמים גם כדי לאחל שבת שלום, יודע למי נולד ילד ומי חוגג בר־מצווה, ומצטלם בחדווה לסרטוני ברכה משפחתיים. אבל יש גם אזורים שבהם הפעילות הזו לא עוזרת לו. למשל במחוזות יו"ש, שם הקבוצות החזקות של שבח שטרן (המתמודד מטעם מחוז יו"ש) ויוסי דגן אינן תומכות בו בינתיים.
על מקום טוב בחמישייה הראשונה מתמודדים גדעון סער (האיש שחזר לזירה), יולי אדלשטיין, מירי רגב, ישראל כץ וגלעד ארדן, שבפעם הקודמת העפיל למקום הראשון. מי שעוד מתאמץ מאוד ועשוי להפתיע הוא השר יריב לוין.
כדי להבין את המפה הליכודית, הנה הסבר קצר: תמיכתם של מתפקדי הליכוד ניתנת בשלוש דרכים מרכזיות – דילים, סניפים ובוחרים חופשיים. שר, חבר כנסת או פעיל מרכזי שסוגר 'דיל' עם בכיר מפלגתי אחר, מבטיח לו תמיכה של אלפי מתפקדים ה"שייכים" לו בתמורה לתמיכה חוזרת. באופן זה כל אחד מהם מקבל קולות שלא היו בידו מלכתחילה. ראשי הסניפים בערים מסוימות הנחשבות חזקות במפה הליכודית, למשל נתיבות וראשון־לציון, "מחזיקים" גם הם בין עשרות למאות מתפקדים, והם מקבלים רשימת מומלצים ומצביעים על פיה. וישנם כמובן המתפקדים החופשיים, שמצביעים כרצונם ובהתאם להעדפותיהם האישיות.
סער וישראל כץ הם שני יריבים ידועים, וכל אחד מהם מטיל וטו על הצבעה של תומכיו לטובת האחר. מי שעשויים להרוויח מהמאבק הזה הם מירי רגב או יולי אדלשטיין, שרק לאחרונה ערכו ביניהם – בדיוק מהסיבה הזו – סולחה פומבית לאחר העימות המתוקשר ביניהם סביב אירועי יום העצמאות.
ארדן, שבפעם הקודמת זכה כאמור במקום הראשון, עבר קדנציה סבוכה במשרד לביטחון פנים, עם חקירות נתניהו וסאגת מינוי המפכ"ל שטרם באה אל קיצה. בשבועות האחרונים הוא ניסה לפנות אל הקולות המאוכזבים בסדרת סרטוני בחירות (מעולים), שהופצו ברשתות החברתיות. כותרת הסרטונים הייתה "ארדן, מחזק את הליכוד", ובכל אחד מהם הוא בחר שר אחר מהמפלגה ותיאר את הישגיו בקדנציה החולפת. המלצתו של חכם סיני קדום גורסת: "שמור את חבריך קרובים, ואת אויביך עוד יותר". בגרסה היהודית של ספר משלי קוראים לזה "אם רעב שונאך, האכילהו לחם". ביום שלישי הקרוב יוכל ארדן להיווכח אם הנוסחה הזו עבדה בשבילו ברגע האמת.
לעשירייה הראשונה מנסים למצוא את דרכם גם יואב גלנט, זאב אלקין, גילה גמליאל, צחי הנגבי ואופיר אקוניס. מי שיסתפקו במקום טוב גם בעשירייה השנייה הם ניר ברקת, חיים כץ, אבי דיכטר, יובל שטייניץ וציפי חוטובלי. השר איוב קרא, על פי כל ההערכות וללא הבטחת ייצוג, ימצא עצמו מחוץ לרשימה.
נשאר במשפחה
לחברי הכנסת היוצאת שהגיעו אליה דרך המחוזות והבטחות הייצוג, עם אלפי קולות בודדים ולעיתים רק מאות – צפויה התמודדות קשה הרבה יותר כדי להתברג בעשירייה השנייה עם יותר מ־20 אלף קולות, ולזכות במקום ריאלי. ח"כ יואב קיש, למשל, זכה בפריימריז הקודמים ב־1,282 קולות, דודי אמסלם ב־2,423, נורית קורן ב־1,863, ואמיר אוחנה נכנס לרשימה עם 1,198 קולות בלבד.
עשרים חברי כנסת מכהנים מתמודדים אפוא על כעשרה מקומות ברשימת הליכוד, בתקווה שיצליחו להישאר על הגלגל ושהכהונה בבית הנבחרים לא תהפוך לאפיזודה חולפת בקורות חייהם. מתוכם, מי שנחשבים לבעלי סיכויים טובים יותר הם אמיר אוחנה, דודי אמסלם, דוד ביטן, אורן חזן, שרן השכל ומיקי זוהר. לעומתם יהודה גליק, ירון מזוז, נורית קורן, ענת ברקו ונאוה בוקר יתקשו כנראה לצבור עשרות אלפי תומכים כדי להישאר ברשימה. ח"כ אברהם נגוסה קיבל הרשאה חריגה להתמודד שוב על משבצת עולה חדש (28 ברשימה), ויש גם מי שבחר ללכת הביתה ולסיים את הפרק הפוליטי בחייו. זהו ח"כ בני בגין, שלא יתמודד בפריימריז.
ראש הממשלה, שהוא גם יו"ר הליכוד, לא רק דחק את המחוזות לתחתית הרשימה, אלא גם שינה את שיטת הבחירה, בעקבות תלונות של חברי המרכז על צמצום כוחם. את מועמדי המחוזות יבחרו רק כ־3,700 חברי המרכז, ולא כלל המתפקדים. מחוז ירושלים מיוצג במקום ה־36, ויו"ש במקום ה־39. המתמודדים על המקומות הללו ובהם שבח שטרן, מרדכי בניטה, צחי דיקשטיין, משה איפרגן ונפתלי נאור, זקוקים לנס שיכניס אותם לכנסת הבאה.
נפתלי נאור, בנה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור, הוא מתמודד מפתיע למדי. "החיבור שלי לתנועת הליכוד הוא שורשי ועמוק", הוא אומר לנו השבוע, ומזכיר את הסעיפים האחרים בייחוסו המשפחתי. "אבא שלי, אריה נאור, היה מזכיר הממשלה של מנחם בגין, וסבתא שלי, אסתר רזיאל־נאור, הייתה ח"כית בתנועת החירות. גם הציבור שתומך בי במרכז הליכוד שורשי ועמוק, ולכן אנצח". כשאני שואלת על החיבור לאימא, הוא כבר מתחמק: "אני בזכות עצמי. בן 43, עם דעות משלי. אימא שלי היא א־פוליטית, ומעולם לא פסקה על פי אג'נדה".
נאור מוסיף ואומר כי לעיתים היה מעדיף שזכויות אחרות יגברו על חופש הביטוי, כמו בסוגיית ההפגנות מול ביתו של מנדלבליט, שקיבלו היתר מבית המשפט. הוא לא מסכים עם חלק מפסיקות בית המשפט העליון שבראשו ישבה אימו, וסבור כי בג"ץ צריך להתחשב יותר במתיישבים ולהימנע מפסיקות נגד ההתיישבות כמו זו שניתנה בפינוי נתיב־האבות. "אני בעד ארץ ישראל השלמה, החלת ריבונות במעלה־אדומים תחילה, והרחבת כביש 60. נאור זה נכס לליכוד", הוא מסכם.
שתי משבצות נחשבות נקודות כניסה מבטיחות בעבור מועמדים חדשים: הצעירים, ומשבצת האישה החדשה. על משבצת הצעירים מתמודדים נועם סלע, דוברו לשעבר של השר ארדן ותושב עפרה; מושיקו פסל, יועצה של מירי רגב ומראשי הלאומיאדה, וחבר מועצת העיר ירושלים אלעד מלכא. הכף נוטה לטובת פסל וקשריו, אך המאבק צפוי להיות צמוד. המתמודדות הבולטות על משבצת האישה החדשה הן קטי שטרית, לשעבר ראש המטה של ישראל כץ ושל גדעון סער; הח"כית הטרייה אסנת מארק, שנכנסה לכנסת שבועות ספורים לפני פגרת הבחירות, בעקבות פרישתו של ז'קי לוי; וקרן ברק, פעילת ליכוד ותיקה.
מטעם מחוז נגב, שנציגו ישובץ במקום ה־26, צפוי לנצח ד"ר שלמה קרעי, לאחר שגלעד שרון לא קיבל את קיצור תקופת האכשרה והודח מהמרוץ. מתמודד נוסף במשבצת הזו הוא ליאור קצב, אחיו של הנשיא לשעבר. לקרעי סיכויים גבוהים יותר להשתלב ברשימה ולהיכנס לכנסת, בעיקר בשל תמיכתם של יו"ר מועצת שדות־נגב, תמיר עידאן, ושל חצר הרב מאזוז, שרבים מתושבי הדרום המקושרים אליה מצביעים בפריימריז בליכוד. אחרים מהחצר פונים דווקא ליחד של אלי ישי. ח"כים שתומכים בקרעי יזכו בתמורה לתמיכת מאות המצביעים שבאים מחצר הרב מאזוז ומאנשיו של עידאן.
במקום ה־30, המשוריין ללא־יהודי, מתמודדים ראש בראש עטא פרחאת, יו"ר המועצה הציונית הדרוזית, ודימא תאיה, ערבייה תושבת כפר־מנדא שהיא גם לוחמת הסברה ישראלית. ואם נפנה רגע לספירת כיפות: בפריימריז של הליכוד יתמודדו 25 מועמדים דתיים – בהם דוד שאין במחוז דן, סלע, מלכא, קרעי, קצב, דיקשטיין ועוד.
שותק, בינתיים
ומה קורה במצודת זאב בחודש האחרון? הדממה תקשורתית. כמו חברי הכנסת והשרים, בליכוד עובדים חזק על הרכבת הרשימה והפריימריז, ולא מתעסקים כרגע בתקשורת. ממידע שהגיע לאוזנינו עולה כי מלבד המאבק הפומבי בקבוצת "הליכודניקים החדשים" ודחיקת אנשיהם מרשימות המתפקדים והמתמודדים, גם טופסי ההרשמה שלהם שנשלחו למצודה טרם הוכנסו למערכת. לכן לא מדובר ב־8,000 איש אלא בהרבה פחות, קרוב יותר ל־2,000.
מי שכן דאג שטופסי ההרשמה של תומכיו יגיעו למקום הנכון הוא דוד ביטן, שהעסיק לא מעט את הקלדניות בקומה ה־13 במצודה. למרות זאת, ביטן, שנחשב חזק בראשון־לציון, חושש כי הקולות שהביא לא יספיקו כדי לנצח את האויבים הרבים שצבר בבחירות המקומיות, כאשר תמך במועמדים מסוימים ונאבק באחרים. לכן הוא מנסה לייצר דילים קטנים עם שרים אחרים שיעבירו אליו מאות תומכים. הדילים הגדולים של בחירות 2019 בליכוד הם של חיים כץ, ביטן ואמסלם, ובמקביל זה של ישראל כץ עם אביהו סופר, שפקד אלפי "קבליסטים" לרשימת הליכוד.
עד כה, למעט דחיקת המחוזות לאחור, נתניהו לא התערב לטובת מי מהמועמדים. הוא עשוי לעשות זאת בשבוע הבא, אם יחשוש שההרכב לא יעמוד בדרישות הבוחר ב־9 באפריל. ב־2015 הוא ביקש דרך אנשיו לתמוך בנאוה בוקר. הפעם הוא צפוי להתערב לטובת יואב גלנט וניר ברקת, ובמקביל אולי ינסה לחסום את אנשיו של סער במחוזות. מצד שני, בבחירות המקומיות שנערכו לא מכבר, נתניהו התערב לטובת שורת מועמדים, ולמרות זאת הם נחלו אכזבה מרה.
