83 תושבי אתיופיה, להם קרובי משפחה ממדרגה ראשונה בישראל, צפויים לעלות מחר (יום ב') לארץ במסגרת איחוד משפחות. מי שהתבטא כלפי המהלך בצורה מסויגת הינו יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, ששימש בין השאר גם כשר הפנים ובתפקידים נוספים שנגעו לעלייה האתיופית לאורך השנים. הטיסה של מחר שייכת הסוכנות היהודית, והעולים בה יהוו את הקבוצה הראשונה שמגיעה ארצה בעקבות החלטת הממשלה בחודש אוקטובר 2018 להעלות כ-1,000 מבני הקהילה הממתינים לעלייה באדיס אבבה ובגונדר שבאתיופיה. על המטוס 83 הורים, אחיות ואחים, שיתאחדו עם ילדיהם ובני משפחותיהם המתגוררים בישראל.
בכנס של תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה, אמר שרנסקי כי "בשנת 1997 היה מתחם גדול באדיס אבבה, בו גרו כ-5,000 איש בני ובנות הפלאשמורה. היה לחץ אדיר להביא את כולם. הממסד היה נגד, כיוון שלפי חוק השבות לא ניתן היה להביא אותם. הייתי גיבור גדול נגד כל המערכת, שכנעתי מפלגות כגון המפד"ל, ואחר כך ש"ס ואף לאחר מכן הרב עובדיה יוסף ז"ל אמר שניתן להכניס אותם אם הם עוברים גיור". אך למרות זאת, שרנסקי ביקש שבכך תסתיים העלייה המאורגנת מאתיופיה לישראל. "אמרו לי 'אתה תביא ככה את כל אפריקה, ואני הלכתי על זה בכל מקרה. אך הבאתי במקביל חתימות מכל הארגונים היהודיים-אמריקניים לכך שאחרי עלייה זו – לא יהיו יותר מתחמים".
אך בכך לא הסתיימה העלייה כלל וכלל: "בשנת 1999 הייתי שר הפנים בממשלת ברק, ואז כבר היו 20 אלף ממתינים לעלייה באדיס אבבה ו-20 אלף בגונדר".
שרנסקי אף סיפר כי במהלך ביקור בגונדר, בניגוד להנחיות משרד החוץ ("משרד החוץ אמר שאסור ששרים יבקרו במתחם כיוון שבכך אנחנו נותנים להם עוד תקווה ואף הכרה מטעם הממשלה") הוא התרשם כי ישנם מקרים בהם לא הכול הלך כשורה. "ראיתי במו עיניי ראיון של נציגי משרד הפנים והסוכנות היהודית עם משפחה בת שמונה נפשות. הנציג אמר לראש המשפחה 'לפני חודשיים הייתם פה והייתם שבעה'. אז הוא משיב לנציג, 'זו אשתי'. כששאלתי בת כמה היא הוא השיב 16, אך לי היא הייתה נראית בת 12. והיא הרי מכפר שאין בו פלאשמורה. אז ברגע שהמשפחה הזו עולה לישראל, חצי מהכפר שלה יהיה יכול לבקש להיות כלול באיחוד משפחות. יהיו הפגנות בעדם וכו'".
עוד הוא ביקש לענות לאלו הטוענים שישנה ביקורת על העלייה זו כיוון שמדובר ב"שחורים" ולא בלבנים מרוסיה: "כתבת של ה־BBC שאלה אותי אם זה נכון שמדינת ישראל מביאה גויים מרוסיה ומאוקראינה בגלל שהם לבנים, ולא מביאה יהודים מאתיופיה בגלל שהם שחורים? אמרתי שאלה שטויות ואנטישמיות ממדרגה ראשונה. הרי אם הם היו לבנים, הם לא היו יכולים לעלות לישראל. באוקראינה עלו אנשים שהם דור רביעי ליהודים, מאתיופיה עלו אנשים שטוענים ש־7 דורות אחורה הם צאצאי יהודים".
בעיניו, העלייה הייתה צריכה להסתיים אז. "היה אפשר להכניס עוד 10, 20 או 30 אנשים, ואחרי זה לעבור למתכונת של חוק השבות. היו צריכים לטפל במקרים נקודתיים כמו 300 בני המנשה שעלו לישראל והתגיירו. אחרי זה צריך ממש לבדוק בפינצטה. הרי מהרגע שהעלינו 2,000 בשנת 1997, הגיעו פתאום עוד 50 אלף".
לדעתו, ממשלת ישראל צריכה כעת להעלות את כל הנותרים, ולסיים בכך סופית את העלייה, "ממשלת ישראל לא נוהגת בחכמה", סיכם שרנסקי. "אם החליטו להביא אותם, צריך לעשות זאת ולסיים את העלייה מבחינה הרמטית. אחרת זה יעודד עוד פריצות. ביבי אמר לי 'אמרת לי ב-1997 שאלה יהיו העולים האחרונים, ואחרי זה יגיעו רק על פי חוק השבות. אז איך אתה מבקש שוב להעלות עוד?' כאן צריך דחוף להביא לדיאלוג והבנה בין ישראל ליהדות העולם; להחליט ולבצע מהר".
כאמור, העולים שיגיעו מחר הם הקבוצה הראשונה שעולה בעקבות החלטת הממשלה לאחר קבלת האישורים ממשרד הפנים. עם סיום תהליך הקליטה בנתב"ג, ייסעו העולים אל מרכזי הקליטה שמפעילה הסוכנות היהודית בסיוע משרד העלייה והקליטה ושם יחלו את הצעדים הראשונים שלהם בארץ.
אותם עולים אינם מגיעים לישראל מתוקף "חוק השבות" ועל כן אינם מוכרים על ידי המדינה כיהודים, אלא יעברו תהליך גיור מלא. העולים מגיעים לישראל מתוקף "איחוד משפחות" ולהם קרובי משפחה בישראל. העולים החדשים יפוזרו במרכזי קליטה ברחבי הארץ, בעיקר בבית אלפא, אך גם במרכזי קליטה עם מקומות פנויים, הסמוכים לערי המגורים של קרובי המשפחות בישראל. עד חודש ינואר 2020 צפויים להגיע לישראל אותם 1,000 נותרים. גורמים בסוכנות היהודית מוסיפים כי היו"ר הנוכחי הרצוג לקח על עצמו את נושא העלייה מאתיופיה, ואף הפכו אותי כאחד מה"נושאים המרכזיים" שהוא מבקש לקדם בסוכנות היהודית.
