"האם אתם רוצים להמשיך לעבוד ביישובים? האם אתם רוצים לספק למשפחתכם פרנסה טובה מהיהודים? מי שישתף פעולה עם אחד מהאנשים והארגונים האלו – 'תעאיוש' ו'רבנים למען זכויות אדם' – לא יורשה להיכנס לעבודה בישובים. שימו לב!" זוהי לשון המודעה שפורסמה בערבית ונתלתה בסוף השבוע שעבר בכניסה ליישובי מזרח גוש עציון – תקוע, נוקדים, כפר אלדד, מעלה רחבעם ושדה בר. הפעולה נעשתה ביוזמת ועד הפעולה של גוש ההרודיון, כחלק מהמאבק נגד השתלטות פלסטינים על קרקעות בסביבת היישובים.
מלבד תליית השלטים וקריאה לפועלים הערבים שלא לשתף פעולה עם ארגוני שמאל קיצוני, ועד הפעולה של גוש ההרודיון פנה גם לתושבי היישובים בבקשה לא לספק עבודה למשפחות שהוכחו כפועלות נגד ההתיישבות, ופרסם רשימה של אנשים כאלו מאזור מזרח בית לחם, כולל מקום מגוריהם.
תום ניסני, חבר הוועד, תושב נוקדים ופעיל 'אם תרצו' אמר בשיחה כי "המאבק על הקרקעות מתנהל למעלה מ־20 שנה. אין כאן ריבונות ולכן אין חוקי קרקעות של מדינת ישראל ויש מלחמה על השטח. זו פעם ראשונה שאנחנו עולים להתקפה. עד עכשיו הפלסטינים, שמגובים על ידי ארגוני שמאל כמו תעאיוש, רבנים למען זכויות אדם וחקל, שהוקם עלי ידי אריק אשרמן – הכול כמובן במימון זר של מדיניות אירופאיות – תקפו גם דרך בג"ץ וגם דרך השתלטות פיזית על הקרקע, ואנחנו לא הגבנו.
"התחלנו לראות שבעתירות בבג"ץ שעוסקות בקרקעות בסביבות הישובים או בתוכן – בחלקן מדובר על אותן משפחות שעובדות ביישוב. אנחנו יכולים להעסיק פועל שיום למחרת הולך לריב עם תושב אחר על אדמה ליד הבית שלו ופוגע ביישוב באופן אסטרטגי".
כאמור, המודעות נתלו בסופ"ש האחרון ואתמול (יום ב') הופצה דרך הרשתות החברתיות רשימת שמות האנשים שיש למנוע את כניסתם ליישובים. "מצד אחד זו פנייה בערבית: 'תיזהרו, הבנו מה קורה פה ואנחנו נעצור את זה'", מסביר ניסני, "בשלב בשני תהיה פנייה לתושבים עצמם. בקרוב נוציא מסמך מקיף שיראה אלו משפחות עתרו לבג"ץ על איזו חלקה, את פרטי תעודת הזהות של המעורבים ושמם מלא, מה מידת המעורבות שלהם ואיזה ארגון שמאל קיצוני מלווה אותו. זה יהיה מסמך מפורט שנגיע איתו פיזית לכל תושב אם צריך. שיראו את מי הם מכניסים הביתה".
עמית ברק, תושב שדה בר ופעיל DMU, אומר כי מדובר בתופעה רבת שנים. "אפשר להגיד שנרדמנו והורדמנו. היו כל מיני גורמים בהנהגות הישובים שלא ידעו כיצד להגיב לתופעה ואף החדירו רוח של 'אין מה לעשות'. בין אפריל למאי 2016 הגיעו אלינו לשדה בר פעילי תעאיוש, אנרכיסטים נגד גדרות ותיירים זרים בלתי חוקיים מ־EAPPI (תכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל) ביחד עם ערבים ועם דובר ארגון הטרור החזית העממית שניצל את הפלישות שלהם.
ברק מסביר שבשלב הזה קבוצת תושבים החליטה לפעול, והקימה ארגון שמטרתו להיאבק באותן קבוצות. "התחלנו להגיע אליהם, תעדנו את התיירים הזרים מ־EAPPI במקומות פעילות אחרים שלהם, חברון, שומרון, הר חברון, ירושלים והגענו גם אליהם למשרדים בבירה באופן עקבי כל יום שישי. הגענו גם לנקודות המפגש של תעאיוש. הגענו למקומות בילוי שלהם, אספנו הרבה חומר, כתבנו דוח על EAPPI ונפגשנו עם מקבלי החלטות. יצאנו להתקפה. העברנו סדנאות בישובים בכל יו"ש. הצלחנו לדחוף עוד ועוד תושבים באזור שלנו לפעול והקמנו וועדי פעולה בבקעה, בחברון ובהר חברון".
"בשנתיים האחרונות אנחנו לא לבד בשטח, לא אצלנו באזור נוקדים ולא במקומות אחרים", קובע ברק, ומרחיב על חשיבות העבודה המשותפת, "אם יהיה תאום בנינו נוכל לנצח בסיפור הזה. מדובר בסוגיה ביטחונית וגם בעתיד היישובים, אם נרצה שיהיו קרקעות ושלא יחנקו את היישובים ואת הכבישים שמובילים אליהם, אנחנו מחויבים לפעול".
ברשתות החברתיות פורסם כי חבר המועצה הלאומית והמועצה המרכזית של תנועת פת"ח, השיח' דאוד אלזיר, ששמו הופיע בראש הרשימה האמורה, קרא להגיע לאדמות הסמוכות ליישובים והדגיש את חשיבות החרישה והזריעה בהן, "בפרט אל מול הכעס של המתנחלים לאור הגעת המשפחות לאחרונה לאדמותיהם, מה שגורם למתנחלים לנסות לזרוע פחד בקרב התושבים באזור באמצעות איומים על פרנסתם".
אלזיר פרסם כי הוא עצמו הגיע לפני מספר ימים לחרוש את אדמתו הנמצאת סמוך ליישוב נוקדים, ובמקום התפתח ויכוח בינו לבין המתיישבים, עד שעזב את המקום בעקבות התערבות הצבא. הוא קרא לפלסטינים להגיע לאדמות הסמוכות ליישובים ולעבד אותן. "מחובתנו להגן על האדמה, מתוך עמדה דתית ולאומית, והאדמה וחרישתה חשובה יותר מהעבודה ביישובים".
"אני הייתי שם" מספר ניסני על התקרית עם אלזיר. "זה היה בשבת בבוקר בשטח אדמה ליד כפר אלדד. הם לא תיאמו הגעה עם הצבא, פשוט באו עם טרקטור, מלווים בעורכת הדין שלהם במטרה לחרוש ולצלם כדי להשתלט בעתיד. הם מעולם לא היו בחלקה הזו לפני כן, אבל ככה מתחילה השתלטות.
לכן, לדברי ניסני, חשובה הפנייה הישירה לתושבים, כדי "שיבינו מה קורה כאן מול העיניים שלהם. אנחנו מנסים ליצור הרתעה מול אותן משפחות שבפועל תלויות בכך שייכנסו לפה – בתקווה שהמשוואה תשתנה, ושיבינו בפשטות שמי שיאיים או יפגע או ינסה לגזול קרקעות – פשוט לא ייכנס ליישובים".
"הם מפרשים זאת כאיום", מסביר ניסני ביחס להודעה שנתלתה היום בערבית ונשאה את הכותרת 'איום על תושבי מזרח בית לחם', "כי הם התרגלו שטקטיקת המסכנות עובדת להם. מדובר בפנייה ישירה שכל עוד הם פועלים לגזול אדמות – אנחנו נפעל מהצד שלנו. אם זה יצר פאניקה ופחד בצד שלהם, זה לא דבר רע כל כך. מהתגובות מהתושבים אנחנו רואים תזוזות בשטח".
מהלכי ועד הפעולה של גוש הרודיון עוררו גם תגובות נזעמות ביישובי מזרח הגוש, בהן קולות שמתנגדים לפעולה. "מדובר בגוף של בין שלושה, ארבעה אנשים שאף אחד לא יודע מי הם", אומר תושב אחד היישובים במזרח הגוש, "גוף שפועל על דעת עצמו ולא עובד בתיאום עם הנהגות היישובים. יכול להיות שיש פה כוונות טובות אבל זו לא הדרך. זו פעולה לא אחראית שיכולה להדליק את האזור".
