השבוע העלה ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' קמפיין חרם נגד אתרי תיירות ומורשת בישראל, בין היתר אתר שילה בעמק בנימין, סוסיא בדרום הר חברון, הכותל המערבי, ים המלח ועוד עשרות אחרים, אולם מתברר שמדינת ישראל שותפה במימון הארגון כבר שנים רבות.
הקמפיין התמקד בארבע חברות מרכזיות המשווקות חבילות נופש למקומות האלה וביניהן 'אייר.בי.אנד.בי', 'טריפ אדווייזור', 'בוקינג' ו'אקספדיה', ותקף אותן על כך שהן מפרסמות אטרקציות, אתרים ומקומות לינה, הנמצאים מעבר לקו הירוק. הדו"ח, בן כמאה העמודים, נוגע בחמישה "מקרי מבחן" כהגדרתו: תיירות בסביבת כפר אדומים דוגמת חאן ארץ בראשית, אתר שילה הקדומה, האתר בסוסיא, עיר דוד בירושלים וחברון, כולם אתרים בעלי מורשת יהודית תנ"כית מובהקת.
זו לא הפעם הראשונה שאמנסטי נוקט קו אנטי־ישראלי. כבר בשנת 2012 פרסם הארגון קריאה להטיל אמברגו נשק על ישראל, וחזר עליה בשנת 2014. בעקבות מבצע צוק איתן העלה הארגון קמפיין בינלאומי להעמדת חיילי צה"ל לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה שבוצעו לטענתו. בשנת 2017, לרגל יובל ל"כיבוש", השיק הארגון קמפיין הקורא לממשלות בעולם להטיל אמברגו נשק מידי על ישראל ולא לצרוך מוצרים מיו"ש. אך כאמור, כל אלו לא מונעים מהארגון ליהנות מכספי המיסים של תושבי ישראל ומתקני השירות הלאומי.
כיום ישנם שלושה תקני שירות לאומי בארגון, שבמסגרת תפקידם מבצעים פעילות משרדית ואחראים על ריכוז פרויקטים, תיאום סיורים והפעלת ניו-מדיה, כך שניתן להניח שקמפיין החרם, שפורסם ברשתות החברתיות, נוהל על ידי פעילותם האדיבה של בני השירות הלאומי.
החל משנת 2010, זכה הארגון להשתתף בתוכניות של משרד החינוך להעברת שיחות על זכויות אדם בבתי ספר. לטענת משרד החינוך, בשנים האחרונות הוצא הארגון מהתכונית הזו. בנוסף לכך, משנת 2016 זוכה הארגון לקבל הטבת מס מתוקף סעיף 46 המקנה אפשרות לתורמים לו לקבל החזרים. מדובר בהטבה יוקרתית הניתנת במשורה לארגונים פוליטיים. 'רבנים לזכויות אדם' ו'בצלם', למשל, לא זכו לקבל את ההטבה הזו, אולם דווקא אמנסטי זוכה בהטבה הזו בטענה שהינו ארגון זכויות אדם.
לטענת רשות המיסים, הארגון עמד בכל הקריטריונים ואף זכה לשיתוף פעולה מצד משרד החינוך, ולכן לא הייתה כל מניעה להעניק להם הטבה כזו. הנושא עלה לדיון בוועדת הכספים באוקטובר 2016 ונתקל בהתנגדות עזה מצד חברי הכנסת עודד פורר, בצלאל סמוטריץ' ומיקי זוהר, עד שהושגה פשרה: בניגוד לשאר הארגונים, אמנסטי יקבל את ההטבה לשנה אחת. במהלך שנה זו תיבדק מחדש, ואם יתברר שהארגון קורא לחרמות או פועל נגד מדינת ישראל, תישלל ממנו.
בנוסף, התחייבה רשות המיסים לחבר דו"ח מיוחד על הארגון ופעילותו ולשלוח אותו לכל חברי הוועדה. במהלך דיוני הפשרה שאל ח"כ מיקי זוהר את יועמ"ש הוועדה האם יוכלו בעוד שנה לשלול לארגון את ההטבה גם אם דו"ח רשות המיסים יחליט שהארגון לא בעייתי, והוא נענה בחיוב.
לאחר שנה וחצי חיברה הרשות דו"ח חמור המוכיח שהארגון קורא לחרם על ישראל, ושרים רבים, ביניהם כחלון, שקד וארדן, קראו למנוע מאמנסטי את המימון. אולם, לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, הדו"ח נשלח רק אליו ולא ליתר החברים בה. למרות בקשות רבות, רשות המיסים סירבה להעביר את הדו"ח שחיברה לחברי הכנסת. חברי הוועדה פנו ליו"ר בבקשה לקיים דיון בעניין, אולם הוא סירב בטענה שלא פוסלים ארגונים מלקבל מימון. לאחר מאמצים רבים גפני קיים דיון עקרוני אך לא הסכים לקיים הצבעה, והודיע שיאשר שלילה רק אם רוב מוחץ של חברי הוועדה יבקשו זאת.
אחת הדרכים של ארגון אמנסטי ישראל למנוע את שלילת ההטבות הייתה לטעון כי היא עמותה מקומית שמנותקת מארגון אמנסטי העולמי, וכי אין חפיפה בין דעותיהם, כך שבמקרה שהארגון העולמי מקדם קמפיין חרם על ישראל, הסניף המקומי אינו שותף לו. בפועל ניתן למצוא גם פרסומים של אמנסטי ישראל המעודדים חרם.
בעקבות התערבות ארגון 'בצלמו', ששלח לאורך השנים עשרות הוכחות שאמנסטי קורא לחרם על ישראל, החליטה רשות המיסים לקיים בדיקה דקדקנית בשאלת חידוש אישור הטבת המס לארגון, לאחר שפג בסוף 2018. את האישור יש לחדש אחת לכמה שנים, אולם, בין היתר בעקבות חוות דעת של מספר גורמים בכירים בצה"ל (סא"ל עו"ד אייל פטלק, אל"מ רז שגיא, יו"ר הפורום לחוסן צה"ל) כי קריאה לאמברגו נשק על ישראל משמעותה פגיעה חמורה בביטחון המדינה, וכן בעקבות הוכחות ברורות שהארגון קורא לחרם על ישראל – רשות המיסים החליטה להקפיא את המימון, אך יחד עם זאת לא שללה אותו, כך שלמעשה ניתן לחדשו בכל יום. כעת מנהל ארגון אמנסטי מו"מ מול רשות המיסים בבקשה להמשיך לזכות בהטבה.
חוק ללא סדר
בשנת 2013 נחקק בישראל "חוק החרם" הקובע שבסמכותו של שר האוצר לשלול מארגון הקורא לחרם על ישראל קבלת הטבת מס, וכן למנוע ממנו להשתתף במכרזי ממשלה, בכפוף לשימוע ושמיעת טענות הגוף. אולם בחוק הוגדר שחובה לתקן תקנות להפעלתו ולהביאן לאישור ועדת החוקה. בפועל, עד היום התקנות לא נחתמו ואושרו.
כאמור, כבר בשנת 2017 ארגון אמנסטי העלה קמפיין חרם בינלאומי. בעקבות פניות של ארגון 'בצלמו' לשר האוצר, בבקשה שיקדם את התקנות, התחייב כחלון לשלול מימון מאמנסטי. אולם בעקבות מחלוקת בינו לבין המשרד לעניינים אסטרטגים, למעלה מחצי שנה עברה עד שהחלו לכתוב את התקנות לחוק החרם, ורק בחודש פברואר 2018 הן נחתמו. השרים כחלון וארדן הכריזו שוב כי הם יפעלו לשלול את המימון מאמנסטי, אולם כאן התחילה סאגה חדשה: אישור התקנות במשרד המשפטים. למעלה משנה עברה והמשרד טרם אישר את התקנות, למרות התחייבותו כבר ב־2018.
במשרדים השונים שפנינו אליהם מתקוטטים. במשרד לעניינים אסטרטגים תוקפים בעיקר את השר כחלון, שלטענתם לא לחץ על משרד המשפטים. בנוסף, הם אומרים שהחוק מסמיך את שר האוצר לשלול מימון גם במקרה שאין תקנות, אך הוא מסרב לפעול בנושא.
"העניין נמצא אצל משרד המשפטים", נמסר לנו מלשכתו, "שר האוצר ישמח לחתום על שלילת המימון". לגבי פעולה ללא התקנות נמסר כי "בג"ץ חוק החרם קבע שיש בעיה חוקתית גדולה בהפעלתו ללא התקנות, ולכן הייעוץ המשפטי של המשרד המליץ שלא לפעול בצורה הזו". מטעמו של השר ארדן נמסר כי הוא שלח מכתב לכחלון בדרישה להפסיק את המימון, ובעקבות זאת רשות המיסים לא אישרה את המשך קבלת הטבת המס.
תגובות
מרשות המיסים נמסר: "במגבלות חובת הסודיות נציין כי רשות המסים בוחנת את עניין הארכת תוקף האישור לאמנסטי".
מהרשות לשירות הלאומי האזרחי נמסר: "במשך שנים רבות היו בתוקף תקנות שהסדירו את התחומים שבהם ניתן היה לשרת בשירות הלאומי. במסגרת תחומים אלו הייתה אפשרות לשרת גם בארגונים שנויים במחלוקת שעוסקים בתחום הרווחה החברתית במשמעות הרחבה שלו. במסגרת זו פעלו מתנדבים גם בארגונים כדוגמת אמנסטי, שמממן את התקנים שלו בצורה פרטית דרך העמותה ולא במימון המדינה כמובן.
"על-פי החוק, שאת חקיקתו הוביל השר אריאל, הוגדרו התחומים ותיאורי הפעילויות שבהם ניתן לשרת וצומצמו לרשימה סגורה ומצומצמת יותר, כך שארגונים שאינם עוסקים באופן ישיר בתחומי הבריאות, רווחה, חינוך וכד' לא יוכלו להפעיל מתנדבי שירות לאומי, החל מספטמבר 2019. בימים אלו אנו עסוקים באישור כלל הגופים לפי החוק החדש, וארגון שלא יעמוד בכללים שלו ולא פועל בתחומים ובתיאורי הפעילויות שהוגדרו, לא יוכל להפעיל מתנדבים החל מחודש ספטמבר הקרוב".
השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי, אורי אריאל: "חוק שירות הלאומי-אזרחי שחוקקנו, שיכנס לתוקף בספטמבר 2019, לא יאפשר לגופים אלו להפעיל מתנדבים ולקבל תקנים. עשינו היסטוריה עם חקיקת חוק שירות-לאומי אזרחי כדי להטיב עם מתנדבי השירות ועל מנת למנוע כל פעילות של גופים מסיתים להפעיל מתנדבים.
"חשוב לציין, כי המדינה לא ממנת את התקנים של עמותת אמנסטי אלא הם בלבד. נמשיך לפעול לטובת המתנדבים כפי שעשינו עם החוק וכפי שפעלנו לטובת הכפלת המתנדבות בתפוצות בשבוע שעבר".
ח"כ גפני בחר שלא להתייחס לדברים.
