תקדים משפטי – "מס באבות": בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בסוף השבוע כי יש למסות רבנים המקבלים תשלום על שירותי דת שהם מספקים במסגרת חצרותיהם. עד היום, הכסף הזה הוגדר כ"מתנות" שלא חויבו במס. ההחלטה ניתנה ביחס למשפחת אבוחצירא מאשדוד, שתאלץ להחזיר למדינה כ-7 וחצי מיליון שקלים.
השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש המחוזי בת"א דחה ערעור מס של הרב יקותיאל אבוחצירא וילדיו על שומה שהוציא פקיד שומה, היחידה הארצית לשומה ברשות המיסים. ביהמ"ש קיבל את עמדת פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) שייצגה את מס הכנסה לפיה יש למסות רבנים הנותנים שירותי דת כמו מתן ברכות, עצות, הילולות וכו' ומקבלים בגינם תקבולים להם ולמשפחותיהם. ביהמ"ש קבע כי על הרב אבוחצירא וילדיו לשלם שומה בסך של 7,760,211 שקלים
היחידה הארצית לשומה ברשות המיסים קבעה שומות לשנות המס 2009-2003 לרב אבוחצירא מעל ל-13 וחצי מיליון שקלים. הרב אבוחצירא, טען, בין היתר, כי הוא אינו נותן שירותי דת, אינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת. אין בביתו קבלת קהל ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. עוד טען כי הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות והוא אינו נותן ייעוץ עסקי.

הוא דחה את הטענה כאילו עצם נוכחותו באירועים מהווה שירות דת, ואמר שהכספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס. באשר לגידול בהונו, טען המערער כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר, שימשו המתנות לרכישת דירות לילדיו.
רשות המיסים טענה באמצעות עוה"ד שגית כחלון ומאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) כי הרב אבוחצירא הוא בעל עסק ויש לו משלח יד במסגרתו הוא נותן לקהל מאמיניו שירותי דת הכוללים, בין היתר ברכות, עצות, השתתפות באירועים וכו'.
בית המשפט דחה את טענות משפחת אבוחצירא וקבע כי "בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן יכול ואין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה. מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח ידו או עסקו והמתנות הן הכנסה חייבת בידיו כשהמקור "הנכס" שלה הוא אותו תואר, תפקיד, מוניטין, מעמד, בין אם בנוסף למתנות ותרומות מופקת הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו.
"כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל התפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות , ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וברת מקור".
עוד קבע ביהמ"ש כי "גם כשאין דרישה מפורשת לתשלום אך כזה ניתן מכוח נוהג או מוסכמה הרי זהו תשלום בעד השרות. העברת המעות אינה נובעת מנדבה או התנדבות ספונטנית אלא נעוצה היא באותו נוהג ומקובלה.
"עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות. אילו הם השירותים שהרב נותן לקהילתו ובתמורה הקהילה דואגת לפרנסתו".
לאחר זאת, הפחית בית המשפט מהשומה מעל 13 מיליון שקלים שקבע כי הוכח על ידי המערער שהם מתנות חתונה או מתנות מחותנים, כספי ירושה או כספי תמיכה, כך שהשומה נותרה על סך של כ-7 וחצי מיליון שקלים.