1.
מפלגת העבודה בחרה להמשיך את המציאות הקיימת בתוכה. היא מצויה בתוך משבר מנהיגותי ופוליטי ואין בשמחת המנצחים אמש כדי להתגבר על המצב הנוכחי. הרשימה שנבחרה אתמול היא למעשה אותה מפלגה עם שינויים קטנים. הרבה שינויים משמעותיים לא ניתן היה לעשות משום שלא נמצאו כוכבים גדולים שייכנסו למפלגת העבודה (כוכבים כאלו כנראה גם לא רצו להכנס).
2.
אבי גבאי יכול לרשום לעצמו הישג פוליטי נוסף בהגברת השליטה שלו במפלגת העבודה. רשימות החיסול שהועברו דרך מקורביו עשו את העבודה. הרביעייה הראשונה שנבחרה זו אותה רביעייה שביקש לקדם. עומר בר לב, אותו רצה קרוב לרביעייה נמצא במקום סביר. איתן כבל, המתנגד הקולני, הרחק מאחור. גבאי יוצא מחוזק מהפריימריס בעבודה, מתנגדיו בתוך המפלגה נחלשו.
3.
אבל היו לגבאי גם כמה הפסדים אתמול: גבאי לא רצה את יא יא פינק בעשירייה הראשונה. הוא לא רצה שמירב מיכאלי תעקוף את עומר בר לב. הוא העדיף במשבצת המיעוטים את שאדי קבלאן הצעיר ולא את סאלח סעד. הנריקה צימרמן, בו גבאי תמך, נדחק למקומות האחרונים בעשירייה השנייה.
4.
המנצחים הגדולים הם איציק שמולי וסתיו שפיר שמסתמנים כהנהגה הבאה אחרי אבי גבאי. החמישייה הראשונה מגבאי ועד עמיר פרץ, עם נציגי המחאה החברתית של 2011, מבטאת את הטיית הספינה של המפלגה ההיסטורית ממפלגה שעסקה בביטחון, התיישבות, חקלאות למפלגה חברתית נטו. מפלגת העבודה ממצבת את עצמה כמפלגת נישה ולא כמפלגת שלטון.
5.
מי שביקר את אבי גבאי מצא את עצמו מחוץ לרשימה. המתנגד הגדול, איתן כבל, שילם את המחיר הכבד על הסכסוכים הפומביים עם יו"ר המפלגה. אבל לא רק כבל, גם ח"כ יוסי יונה שילם את מחיר הביקורת ואולי גם את הקריאה לחבר בעת הזאת בין מפלגת העבודה למרצ. תומר פינס, יו"ר המשמרת הצעירה, סמן שמאלי וקול ביקורתי מאוד נגד גבאי, טופל ביעילות. קולות הביקורת הקולניים בתוך מפלגת העבודה נדחקו הצידה.
6.
אחד המנצחים הגדולים אתמול הוא נציג השמאל הדתי, יא יא פינק שהשיג הישג מרשים ביותר. פינק גדל בתוך מפלגת העבודה, אך הוא צעיר מאוד ומקומו בעשירייה הראשונה (אם גבאי יחליט שלא לשריין מועמדים משלו בעשירייה הזו) הפתיעה רבים. פינק חרש את השטח בחודשים האחרונים, היו לו מאות מתנדבים, רבים מהם הסתערו אתמול על כל מתפקד בקלפיות המפלגה. פינק מביא קול תקיף נגד הימין הדתי ונצחונו מבטא את שובו של השמאל הדתי למפלגת העבודה ואת הרצון להיאבק נגד מפלגות הציונות הדתית.
7.
המאבק על זהותה ודרכה של מפלגת העבודה, למרות הנצחון של גבאי, ימשיך להתקיים בכל הכוח. בתוך המפלגה ישנם גורמים הקוראים להתחבר למפלגת מרצ. בימים הקרובים יהיו תזוזות לכיוון מרצ ויופעלו לחצים על יו"ר המפלגה וחברי הכנסת להתאחד עם האחות הקטנה. האיחוד, נכון לעכשיו, נראה רחוק מתמיד ורוב חברי הכנסת והמתפקדים, מתנגדים לאיחוד. עם זאת, רבים וטובים נטשו לבני גנץ, שמבטא את הקו של השמאל הציוני הנוטה למרכז עם דגש על ביטחון. אחרים מתדפקים על הדלת של מרצ שמבטאת קול ברור בתחומי הערכים הפרוגרסיביים. מפלגת העבודה מצויה באמצע והיא מתקשה לשמור על מצביעים שמבקשים קול ברור וצלול.
8.
רבים בזרם המרכזי במפלגת העבודה חוששים לאיבוד דרכה הרעיונית. עם דחיקת יוסי יונה ותומר פינס לירכתי הספינה נראה שמתפקדי העבודה מתנגדים לזרם השמאלי היותר רדיקלי בתוכם. פרופ' מיכאל בר זוהר, מאנשי בן גוריון ותיקי המפלגה אמר אמש למקור ראשון כי "מפלגת העבודה זזה שמאלה מדי, אפילו למחוזות פוסט ציוניים, וזה פגע בנו. משהו השתבש בדרך וצריך לחזור לערכים שהובילו את המפלגה מאז ומתמיד".
9.
לא הופיעה אמש מפלגה שתאבה לתפוס את השלטון. האולם בגני התערוכה היה קטן. השמחה הייתה מאופקת. רבים מהמתמודדים אמש התאכזבו אל מול פרסום התוצאות. רבים מהמתפקדים שהגיעו אתמול לגני התערוכה מביעים ביקורת נוקבת נגד יו"ר מפלגתם. הם לא מרוצים וכאובים את מצבה העגום של המפלגה. מפלגת העבודה לא חוזרת להיסטוריה, אבל היא ככל הנראה תשרוד עוד 4 שנים של משברים.
10.
ולמרות הביקורת הקשה והמשברים, מפלגת העבודה הציגה בחודשים האחרונים מערכת בחירות דמוקרטית למופת. מועמדי העבודה נלחמו על כל קול ורדפו אחרי המתפקדים. המציאות הזו הופכת להיות יותר ויותר נדירה בפוליטיקה הישראלית: כבר לא רואים אנשים שרוצים להיבחר לכנסת שהולכים ומשכנעים אנשים ומציגים בפירוט רב את משנתם ודרכם הרעיונית. כמי שנכח במפגשים האלה בין פוליטיקאים שבאים לשכנע 10 – 20 מתפקדים ועונים ומשיבים לשאלות נוקבות ובסוף נבחרים על דרכם, אי אפשר שלא לגלות הערכה לדרך הסזיפית והקשה של נבחרי מפלגת העבודה.
