"תשכחו מפתקי הצבעה: משרד הפנים מתכנן בחירות ממוחשבות כבר בשנה הבאה". הכותרת הזו הופיעה בעיתון הכלכלי "דה מרקר" ב-2007, לפני 12 שנים. והנה, לא רק שהבחירות הכלליות ב-9 באפריל 2019 יתקיימו עם ניירות פתקי ההצבעה הטובים והישנים, גם הבחירות המקדימות של מפלגת השלטון נעשו באותה הדרך. ההצבעה בפריימריז של מפלגת העבודה, לעומת זאת, אכן הייתה ממוחשבת, מה שמעלה את השאלה כיצד ייתכן שמעצמת סייבר כמו ישראל לא העבירה כבר מזמן את כל מערכות הבחירות שלה לממשקים ממוחשבים. מדוע אנחנו עושים היום הכל באינטרנט – כולל רכישת בגדים, קניות בסופר והעברת כספים דרך אתרי הבנקים – אבל בכדי לממש את זכותנו הדמוקרטית ניאלץ תמיד לצאת מהבית למוקדי הצבעה, שם ברוב מוחלט של המקרים ניאלץ להצביע בקלפי עם פתק נייר, בדיוק כמו שעשו הורינו והורי הורינו, ורק במקרים מועטים נעשה זאת מול מכונות הצבעה ממוחשבות.
ואכן, את השאלה צריך לחלק לשניים. ראשית, מדוע אין על סיפה של 2020 עמדות הצבעה ממוחשבות במקום קלפיות בכל מערכות הבחירות האפשריות, כולל כמובן בהצבעה לכנסת? השאלה השנייה מתקדמת צעד אחד נוסף ושואלת מדוע בעצם צריך לצאת מהבית ולהצביע, ולא לעשות זאת באופן מאובטח ומזוהה באינטרנט?
באוגוסט 2018 התקיימה בלאס וגאס תערוכת אבטחת המידע "דפקון". סרטון שצולם בה הציג האקרית, שהצליחה בתוך פחות משתי דקות להשתלט על מכונת הצבעה המשמשת כיום 18 מדינות בארצות הברית בבחירות אמת. היא עשתה זאת בידיה בלבד, ללא שום כלי עזר, והוכיחה עד כמה מסוכנת השיטה. הרעיון המרכזי שבו דוגלים מתנגדי ההצבעות הממוחשבות הוא שאם מישהו מנסה לעשות מניפולציה בשיטה של בחירות בפתקי נייר, הוא כמובן יכול לעשות זאת אבל יהיה זקוק לכוח אדם גדול באופן יחסי, לזמן רב ולמאמצים לוגיסטיים לא קטנים. במקרה של מכונות הצבעה, אדם אחד יכול למחוק, לשנות או לשכתב מחדש הצבעה של אלפי אנשים בפחות משתי דקות.
כשמדברים על האפשרות להצבעה באינטרנט מבלי בכלל לצאת מהבית, לחששות שצוינו מצטרפים גם אחרים, כבדי משקל. כשאדם מגיע למוקד הצבעה, יכולים המשקיפים לראות שהוא אכן זה שמממש את זכותו הדמוקרטית, ללא כפייה של אף אחד שנמצא לידו וללא כל מניפולציה אישית אחרת. אף אחד לא יכול להבטיח זאת במקרה של הצבעה מהבית. בנוסף, מדובר במיליוני אנשים המצביעים יחד בפרק זמן קצר ביותר, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לקריסת מנגנוני שמירת הנתונים. העובדה שמיליוני מחשבים מקבלים גישה לאתר ההצבעה חושפת את המערכת כולה לוירוסים ורוגלות שונות, שארגונים עוינים ואפילו ממשלות המעוניינות בכך עלולים לנצל לרעה ואפילו לא להיות בארץ בשביל לעשות זאת. מכיוון שמדובר בפרויקט ממשלתי, יש לקחת בחשבון שהוא יסבול מכל הכשלים והבעיות שפרויקטים ציבוריים סובלים מהם: בירוקרטיה מתישה הגורמת לא פעם לחברות טובות פחות לזכות במכרזים, עלויות שמתנפחות וגורמות לקיצור לוחות זמנים – קיצור המהווה קרקע נוחה לבעיות ותקלות, שרשרת פיקוד ארוכה ולא יעילה ביום הבחירות עצמו ועוד.
ישראל כבר טעמה את נחת זרועה של הצבעה ממוחשבת כושלת. בתחילת דצמבר 2008 נערכו בחירות ממוחשבות בבחירות המקדימות למפלגת העבודה. התקלה שנגרמה אז, הביאה לביטול הבחירות ולעריכתן המחודשת יומיים לאחר מכן. שבוע אחר כך נערכו בחירות ממוחשבות בליכוד, וגם שם התרחשו תקלות. אלה אמנם לא גרמו לביטול הבחירות, אבל כן לתורים ארוכים שגרמו לרבים לחזור לביתם מבלי לממש את זכותם, ולהארכת ההצבעה עד לשעה אחת בלילה. ב-2012 חזרה הבחירה הממוחשבת לפריימריז הליכודיים, וכך גם התקלות. ברחבי העולם ישנם מקרים רבים של ניסיונות להתקדם להצבעה ממוחשבת בשני העשורים האחרונים, אך ברוב מוחלט של המקרים הוחלט לחזור לשיטת פתקי הנייר, מכל הסיבות שהוזכרו לעיל.
אבל גם בהצבעה ידנית מתברר כי עלולות להיגרם תקלות הקשורות למחשבים. צילום תמים שהעלתה שלשום הכתבת הפוליטית דפנה ליאל לחשבון הטוויטר שלה, חשף את שורת הכתובת של שרת מערכת ההזנה החוזרת של תוצאות הפריימריז בליכוד, שהוקמה עקב החשד לאי סדרים בספירת הקולות. ב"הארץ" דווח כי באמצעות כתובת זו יכול כל מי שהיה חפץ להיכנס למערכת, שלא הייתה מוגנת בססמה כלשהי, ולשנות את התוצאות כאוות נפשו. במלים אחרות: השילוב בין בחירות דמוקרטיות ומחשבים עוד רחוק מכדי להתממש. בינתיים, כדאי שקברניטי המפלגות יעשו הכל בכדי למנוע תקלות הקשורות לאבטחת מידע. ישנם יותר מדי גורמים המעוניינים לחבל בדמוקרטיה הישראלית, ואסור לתת להם לערער את אמונו של הציבור הישראלי בהליך הדמוקרטי.
