כ־350 נערים ונערות התאספו אתמול (יום ד') בחוות עין יעל לזכרה של אורי אנסבכר ז"ל, במפגש חוצה מגזרים, לעבודת האדמה ללימוד ולתפילה. יוזמות ומארגנות האירוע היו בנות מכינת לפידות, מכינה קדם צבאית לבנות, שחברו לארגון 'השומר החדש'. "חשבנו על מה אנחנו יכולות לעשות כדי לכבד את אורי", אומרת רוני פלג (19) ממכינת לפידות, ואחת מיוזמות האירוע. "קודם כל רצינו להאיר את האור הגדול הזה של אורי, והיה חשוב לנו גם להיות במקום עצמו שבו הרצח קרה, להראות שאנחנו נמצאים פה, בירושלים, שאפשר לבוא ואפשר לטייל. שכדאי וצריך להיות כאן. הבנו ששני הדברים שהכי מסמלים את אורי ז"ל הם אהבת האדם ואהבת האדמה. רצינו לעשות משהו שמתחבר לרוח שלה, ועכשיו מספיק להעיף מבט ולראות כמה סוגים של חבר'ה יש פה, כדי לראות בכמה אנשים היא נגעה".
הרי ירושלים יפים מתמיד בתקופה בה השקדיות מתחילות לפרוח, והנוף הפסטורלי ממשיך לשטות בבאים. איך במקום כל כך יפה קורה הדבר הכי נורא, תוהה בקול רם את רחשי הלב השקטים, הרב ניר יהודה, המכהן בתפקיד ראש מכינת לפידות יחד עם ניצנית ריקלין. "אנחנו נוהגים לומר לאבלים המקום ינחם אתכם – והמובן הרגיל הוא שהקב"ה ינחם את האבלים. פה אפשר להבין פיזית מה זה שהמקום מנחם".
"לאורי באמת הייתה נפש גדולה", אומרת נעמה כהן, דודתה של אורי ז"ל. היא מתרגשת מאוד מכל הנערים והנערות שהתכנסו בלי שהכירו את אורי. "זה באמת מחמם את הלב, אנחנו מרגישים חיבוק ענק מעם ישראל. לאורי היה אור פנימי שפרץ החוצה וחיוך גדול שהאיר לכולם. מאז שהיא נולדה היא ידעה לתת אהבה, ועכשיו האהבה הזו חוזרת אליה", ממשיכה כהן וקולה נסדק. היא נזכרת בחיבוק שאורי נתנה לה כשהייתה בת 3.
במסגרת השירות הלאומי שלה, אורי ז"ל עבדה עם קבוצות של נערים בסיכון שהגיעו לחוות עין יעל. "היא חיפשה שירות לאומי משמעותי ומצאה אותו פה, בחיבור בין שתי האהבות הגדולות שלה – אדם ואדמה", מסבירה כהן לשאלות על תפקידה בכוח החווה. "היא עשתה בעצם תרפיה דרך הטבע לנערים ולנערות האלו, והייתה חוזרת ואומרת איך כל אחד מהם שונה וזקוק ליחס אחר, והיא ידעה לראות את הצרכים המיוחדים שלהם. היה לה את זה. אורי נשארה פה לשנת שירות שנייה כי היא ממש פרחה פה, אפשר היה לראות את זה על הפנים שלה".
מאות הנערים שהגיעו למקום תחילה נרתמו למלאכות חקלאות ועיבוד האדמה, ולאחר מכן התאספו ללימוד משותף יחד עם הרבנית של תקוע, הדסה פרומן.
מוסיקה ישראלית שקטה ומאות נערים ונערות צעירים לא מייצרים אירוע כבד שהאבל שולט בו. הנעורים המבעבעים משטים שנית בבאים. "התלבטנו איזה מין סוג של אירוע יכבד את זכרה של אורי. החלטנו מתוך הכאב הגדול והעצב הנורא, שאנחנו באים להוסיף למקום הזה חיים" אומר אורי פליקס, רכז מחוז ירושלים של השומר החדש, והדגיש את החשיבות של הנוכחות היהודית באזורים הפתוחים של סביבות ירושלים. "עשינו פה היום את הצעד הראשון בדרך למטרה הזו. המקום הזה לא מאיים ומפחיד, אלא מלא חיות, וכך צריך להמשיך להיות".
