יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי ככל הנראה לא ישריין מועמדים חיצוניים במפלגתו. לגבאי נשמרו שלושה שריונים בעשרים המקומות הראשונים, שניים מהם בעשירייה הראשונה. עם זאת, ישנו לחץ אדיר על גבאי מצד חברי כנסת לבטל את השריונים. בראש הדוחקים בגבאי נמצאים יחימוביץ' ועמיר פרץ ומסתמן ככל הנראה, למרות שייתכנו שינויים עד הרגע האחרון, שגבאי יוותר על השריונים הללו כדי לא לפתח חזית מולם. אם מתבטלים השריונים במפלגת העבודה אזי ההשלכות על הרשימה הנבחרת הן דרמטיות.
ביטול השריונים מקדם את כל הנבחרים קדימה, וכעת עולה השאלה כיצד תיראה הרשימה אחר הביטול. ישנן שתי דרכים להציג את הרשימה הזו, וכל אחת מהן גורלית ודרמטית כלפי חברי הכנסת והנבחרים;
דרך אחת להציג היא הזזת כל חברי הכנסת קדימה בהתאם. אם לצורך העניין, איתן כבל מוצב כיום במקום ה15 – עם ביטול שני השריונים בעשירייה הראשונה הוא יקפוץ למקום ה-13. אם שמולי נכון להיום מוצב במקום ה-3 ברשימה, עם ביטול השריון הוא יוצב במקום השני. זו דרך אחת ונכון לעכשיו, היא המועדפת על יו"ר המפלגה אבי גבאי, על מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני, ועל נבחרים מסוימים שהתברגו בעשירייה השנייה בהבטחות ייצוג כמו גברי ברגיל או ח"כ מיכל בירן שעומדת במקום ה-13 בהבטחת ייצוג לאישה.
אבל ישנה גם דרך אחרת להציג את הרשימה אחרי ביטול השריונים של יושב הראש גבאי. האפשרות הזו משאירה את הבטחות הייצוג במקומות שבהם מוקמו, ומעלה רק את אלו שהתמודדו ברשימה הארצית. כך למשל נציג הקיבוצים (מספר 14) או מזכ"ל המפלגה (מספר 11) יישארו במקומותיהם ולא יתקדמו, וכל מי שהתמודדו בהצבעה הארצית יתקדמו על פי מספר הקולות שזכו להם. משמעות הדרך הזאת היא שאיתן כבל, לצורך העניין קופץ מהמקום ה15 למקום ה10, ריאלי ביותר לפי הסקרים הנוכחיים. יא-יא פינק יקפוץ בשיטה הזו למקום ה-9 ולא העשירי. הקידום הדרמטי של פינק גורם בין היתר גם לתומכת הגדולה שלו, ח"כ שלי יחימוביץ', לצדד בשיטה הזו של ביטול השריונים. הרב גלעד קריב, נציג התנועה הרפורמית קופץ במקרה כזה מהמקום ה-23 למקום ה-15.
מי שמוביל את המאבק בעד השיטה הזו הם אלו שנדחקו אחורה ברשימה הארצית. ניתן למצוא בין התומכים את יא-יא פינק, משה מזרחי, גלעד קריב וחבר הכנסת נחמן שי. הם סוברים שלמי שנדחק אחורה בגלל הבטחות הייצוג מגיע לתפוס את המקום שבו היה מוצב ללא השריונים לכתחילה. לתפיסתם, אם מקפיצים את הבטחות הייצוג קדימה, אזי רצון הבוחרים מתעוות. כך למשל, בגברי ברגיל, נציג הקיבוצים, בחרו כ-3000 איש בלבד. את המקום ה-14 הוא "קיבל בחסד ולא בזכות", לטענתם, ואם כן אין סיבה לקדם אותו עוד שני מקומות למעלה. לעומתו, לאיתן כבל ונחמן שי הצביעו יותר מ13 אלף איש, ואין סיבה שהם ישובצו אחרי ברגיל ואחרי ח"כ מיכל בירן שקיבלה פחות קולות מהם, וזכתה למקום ה-13 רק בשל הבטחת הייצוג.
המאבק הבא יהיה על הוועדה שאמורה להכריע בסוגיה הזו – הוועדה הזו כוללת שלושה אנשים: אבי גבאי יו"ר המפלגה, דוד ליבאי יו"ר וועדת החוקה ושר המשפטים לשעבר ומזכ"ל המפלגה ערן חרמוני.
העובדה שחרמוני יכול להחליט כיצד תיראה הרשימה אחרי ביטול השריונים כאשר הדבר נוגע למקומו שלו בכנסת מעוררת ביקורת רבה בתוך המפלגה. "אין סיכוי", אומר גורם במפלגת העבודה, "שחרמוני יוכל להחליט בנושא הזה שעוסק בגורלו הפוליטי שלו". חברי כנסת ונבחרים שרוצים לשפר את מיקומם ברשימה מתכוונים להיאבק עד הסוף, ולעתור למוסדות המפלגה. הדרישה תהיה לא רק לאסור על חרמוני לשבת באותה וועדה, אלא גם לאסור עליו להביא לאותה ועדה נציג מטעמו.
