פולין ביטלה לחלוטין את השתתפותה במפגש פורום וישגרד, שיתקיים מחר (יום ג’) בישראל. כעת, לא יהיה זה מפגש וישגרד, אלא רק מפגשים בילטרליים עם ראשי ממשלות סלובקיה, הונגריה וצ'כיה, שיגיעו ארצה. המשבר בין פולין לישראל ששב לסעור בשל התבטאות ראש הממשלה בורשה ביום חמישי, אודות שותפות של פולנים בשואה, התחדש אתמול בעקבות התבטאותו של השר ישראל כץ.
שעות ספורות לאחר שנתניהו הטיל עליו את תפקיד שר החוץ עד לבחירות הקרבות אמר אמש השר כץ כי הוא בן לניצולי שואה, וכמו כל ישראלי ויהודי, לא יתפשר על זכרה. "אנחנו לא נשכח ולא נסלח. היו פולנים רבים ששיתפו פעולה עם הנאצים. איך אמר יצחק שמיר שרצחו את אביו: 'הפולנים יונקים את האנטישמיות עם חלב אימם'". כץ הוסיף עם זאת כי האינטרסים המשותפים עם פולין יישמרו, וכן כי "שמעתי שיש שם גם בחירות. מטבע הדברים ברור שכל אחד משדר לציבורים שלו".
האמירה אודות האנטישמיות המולדת עוררה זעם רב אצל הפולנים, שכינו אותה גזענית. ההחלטה שלהם אתמול לשלוח את שר החוץ הפולני במקום את ראש הממשלה לביקור בישראל, התחלפה בהחרמה מלאה של המפגש.
בחודשים הקרובים צפויות בחירות בפולין, ומפלגת "חוק וצדק" הימנית-שמרנית שעלתה לשלטון ב-2015 תתמודד על מקומה.
ד"ר עידית גיל מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה מסבירה כי מעבר לחשיבות הרבה שהממשל הנוכחי מקדיש לכבוד הלאומי הפולני, הוא התמודד בימים האחרונים מול ביקורת פנימית אודות הוועידה שהתקיימה בוורשה בשבוע שעבר.
"נשמעו טענות כאילו הם הופכים להיות בובה של ארצות הברית", אומרת גיל ומסבירה כי פולין ניסתה לטשטש את העובדה שהוועידה עסקה במאבק מול איראן מכיוון ש"הם צריכים את הנפט האיראני ורוצים להתרחק מרוסיה", ולכן ההדגשה האמריקנית כי מדובר בועידה אנטי-איראנית, הייתה בעייתית עבורם. "עכשיו הם רוצים להוכיח שהם לא בובה על אף אחד, וניצבים על שתי רגליים עצמאיות".
לגבי האמירה על יניקת האנטישמיות, היא מנתחת כי זו הייתה נכונה יותר בעבר. "זו אמירה גורפת מכדי לומר היום. זה היה נכון באמצע שנות ה-30 כשהכנסייה הקתולית הייתה בעלת כוח, שלטה בחינוך, ובאמת הייתה הרבה אנטישמיות".
מעבר לכך, התחושה בפולין, ש-90 אחוז מהיהודים שהתגוררו בתחומה נספו בשואה, היא כי ישראל מצליחה למרות הכול לשמור על מערכת יחסים טובה עם גרמניה, מולדת הנאציזם שגם היום שותפה בקמפיינים אנטי-ישראליים ובידיאסיים, ואילו האשמה על מוראות השואה, מוטחת כלפיה.
נציין כי ההתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו לראשי מדינות וישגרד, העמיקה לפני כשנה וחצי, ביולי 2017, אז התארח נתניהו בבודפשט כאורח כבוד של הפורום. המכנה המשותף בין ישראל לארבע המדינות המרכז-אירופיות, הוא ההתנגדות למדיניות האיחוד האירופי. אצל ישראל הוא נובע מהזדהות האיחוד עם העמדות הפלסטיניות ומתמיכתו בהסכם המסוכן עם איראן. אצל חברות וישגרד, מדובר בחוסר הסכמות בנושא מדיניות קליטת מהגרים, ובעניינים כלכליים ועקרוניים נוספים. נושא האנטישמיות, לא מטושטש בידידות הזו. בכל מפגש של נתניהו עם מנהיגי המדינות, עולה הצורך המשותף להיאבק בה.
