מערכת הבריאות בישראל היא סוג של נס. בעוד שההוצאה הציבורית על בריאות היא נמוכה ביותר ביחס למדינות OECD (ועומדת על 4.5 אחוזים בלבד מהתוצר לעומת כ־7 אחוזים בממוצע במדינות הארגון), נתוני הבריאות שלנו דווקא מרשימים. המדד המשמעותי ביותר שמעיד על כך הוא תוחלת החיים שהולכת ועולה. אולם משמעות נוספת לנתון הזה היא הזדקנות מואצת של האוכלוסייה, ומשמעויותיה. לצד גידול דמוגרפי, והתפתחות הטכנולוגיות הרפואיות – הטיפול הרפואי בישראל נעשה יקר יותר. מאחר שלא מוקצים משאבים נוספים על מנת לגשר על הפערים, בקרב בכירי המערכת שוררת תמימות דעים כמעט כי המערכת שהם מופקדים עליה עומדת בפני קריסה.
המחסור ניכר ברוב התחומים: רופאים, צוותים רפואיים וסיעודיים, מוסדות להכשרת רופאים, תקנים להתמחות, מיטות אשפוז במחלקות פנימיות ומכשירי MRI ודימות נוספים. התורים לרופאים ולפרוצדורות רפואיות מתארכים, וחדרי המיון כורעים תחת העומס. כפועל יוצא, הישראלים נוהרים לביטוחים הפרטיים, ושירותי בריאות יעילים עלולים להפוך לנחלתם של עשירים בלבד.
לכך מצטרפים גם גירעונות ענק. קופות החולים שרויות בגירעונות של כ־1.7 מיליארד שקל, בבתי החולים הממשלתיים מתקרבים הגירעונות ל־2 מיליארד שקל בשנה, ובתי החולים הציבוריים נמצאים גם הם בגירעונות קבועים.
ביקשנו אפוא לבחון את עמדת המפלגות המתמודדות לכנסת ביחס לכמה היבטים בתחום הבריאות. חלקן הגיבו לפנייתנו בהצהרות כלליות, ללא התייחסות לשאלות המסוימות שהצגנו, וחלקן עובדות בימים אלה על מצע בנושא הבריאות. בליכוד ובש"ס לא העבירו את התייחסותן. בתקופה של פוליטיקה שמסוקרת כמו תחרות אירוויזיון חשוב לתבוע מהמפלגות להשיב לשאלות עקרוניות שהן הבסיס שלפיו הן אמורות לפעול. התוצאות לפניכם.
מחסור בכוח אדם
ממשלות ישראל מודעות כבר עשור למחסור ברופאים. המחסור באחיות מורגש זה שני עשורים, וכבר שנים שמדברים על הקמת פקולטה חמישית לרפואה. לפני כ־6 שנים הוקמה הפקולטה לרפואה בצפת, שסייעה עד כה בהוספת מאות רופאים למערכת, ואילו הקמת הפקולטה לרפואה באריאל אושרה רק ביום רביעי האחרון, אחרי הערמת קשיים מסיבות פוליטיות. מה המפלגות השונות מציעות לעשות עם זה?
יהדות התורה
סגן שר הבריאות ויו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב ליצמן מחזיק בתיק הבריאות כ־7.5 שנים במצטבר. במפלגת יהדות התורה אומרים לנו כי הם מודעים למצוקת כוח האדם החריפה, אך "באופן עקרוני, האחריות בנושא לימודי רפואה היא של המועצה להשכלה גבוהה". עם זאת, הם מדגישים כי "אנחנו פועלים עם המל"ג במשותף בצוות שהקמנו כדי להביא פתרון אמיתי, כולל תוכנית לטווח ארוך. הסתמכנו בין השאר על הפקולטה באריאל, ואני שמח שהצלחנו במאבק להקמתה. ראינו מימוש חזון באמצעות הקמת בית הספר לרפואה בצפת ועדיין יש מה להוסיף. אנו מעודדים לימודי רפואה ופועלים להחזרת עשרות רופאים בכירים שעזבו לחו"ל".
הימין החדש
במפלגת הימין החדש בהנהגת נפתלי בנט ואיילת שקד עובדים בימים אלו על ניסוח מצע שיידרש בהרחבה למשבר במערכת הבריאות. מהמפלגה נמסר כי הם מתכוונים להמשיך בצעדים שנקט השר בנט לטיפוח כוח אדם בתחום באמצעות הקמת פקולטות נוספות לרפואה ובתי ספר שונים למקצועות הבריאות. כמו כן, בימין החדש יפעלו לשחרור חסמים המונעים מרופאים מומחים שעלו מחו"ל להשתלב במערכת הישראלית, וכך יגדל מספר הרופאים ויצומצם העומס בבתי החולים ובמרפאות.
בנט הביע השבוע סיפוק מאישור פתיחת הפקולטה לרפואה באריאל ואמר: "טובת ישראל גברה על הפוליטיקה הקטנה של קרטל האוניברסיטאות, שלאורך כל הדרך ניסה לתקוע מקלות בגלגלי התחרות ולסכל זאת. בנובמבר הקרוב ייכנסו סטודנטים בשערי הפקולטה החדשה".
יש עתיד
מפלגת יש עתיד החזיקה בתיק הבריאות מ־2013 עד 2015, וחבריה היו שמחים לחזור אל המשרד בקואליציה הבאה. "כוח אדם איכותי ובהיקפים מספיקים הוא תנאי הכרחי למצוינות ולאנושיות של מערכת הבריאות", נכתב במצע המפלגה. "יש לפעול כדי למנוע שחיקה של הצוותים, להיערך לגל הפרישה הצפוי של עולי שנות ה־90 ולנתב את בחירת מקצועות ההתמחות של הרופאים הצעירים בהתאם לצרכים לאומיים".
לטענתם הם מתחייבים להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים רפואה וסיעוד באוניברסיטאות בישראל, ולפעול להגדלת התקציב בהתאם. לנוכח העובדה ש־60 אחוזים מהסטודנטים הישראלים לרפואה היום לומדים בחו"ל, הם טוענים כי המפתח לשילוב אנשים איכותיים במקצועות הבריאות הוא יצירת תמריץ כלכלי בלימודים וב־7 שנות ההעסקה הראשונות, לרבות הטבות מס. "יש למצוא את הדרך לקלוט את אותם סטודנטים במערכת הבריאות באופן שאינו מהווה פגיעה ברף המקצועיות. כמו כן נפעל להכנת מבחן אחיד לכל בוגרי בתי הספר לרפואה".
גשר
במפלגה החברתית "גשר" של ח"כ אורלי לוי־אבקסיס מניחים כי קצב הכשרת הרופאים בישראל מוגבל בעיקר במספר "השדות הקליניים", כלומר מספר המקומות ללימודים מעשיים, המהווים חלק בלתי נפרד מלימודי הרפואה. "המציאות היא שמתמחים ישראלים שסיימו לימודים ממתינים לסטאז'. מאות מתמחים נמצאים באבטלה עד לקבלת הצבה. ההכשרה הקלינית היא לפיכך צוואר בקבוק מרכזי שבו צריך לטפל".
הם מסבירים כי הבעיה היא בתקצוב נמוך ובהשקעה לאומית לא מספקים. "המוקש הגדול של החסר בכוח אדם רפואי הוא החסר בתקנים. מצד אחד, משרד הבריאות פעל בשנים האחרונות יחד עם המל"ג להגדלה משמעותית של מספר המסיימים לימודי רפואה בארץ ומקצועות הרפואה האחרים; מצד שני, לא נוספים במערכת הבריאות הקהילתית ולא האשפוזית די תקנים ומקומות להתמחות, גם במרכז, ודאי שבפריפריה. כך קורה, למשל, שסטודנטים לרפואה המסיימים היום את לימודיהם בהצלחה בארץ שוקלים להתמחות בחו"ל כדי לא להמתין פרקי זמן ארוכים לתחילת ההתמחות. ויש מי שמסיימים לימודי רפואה ומחליטים לעשות הסבת מקצוע".
בגשר מציעים שני צעדים משלימים: האחד, צמצום מיידי של מספר הסטודנטים הזרים המקבלים הכשרה קלינית בישראל, ולמעשה "תופסים" 500 מקומות של סטודנטים ישראלים; והשני הוא הגדלת קצב הכשרת הרופאים ב־500 נוספים, ש"ישבו" על תקני ההכשרה של סטודנטים מחו"ל. במפלגה מתחייבים כי יפעלו לתוספת אחיות ולתוספת במקצועות הפרא־רפואיים, וכן שתיבחן הרחבה ניכרת של מודל "עוזר רופא", תוך אפשרות לשילוב אחיות במסגרתו.
חד"ש
למפלגת השמאל הרדיקלית חד"ש בראשות ח"כ איימן עודה יש עמדה סדורה בנושא. "המצוקה הקיימת במערכת הבריאות היא תולדה של חנק תקציבי, שנוצר בעקבות המדיניות הכלכלית־חברתית הניאו־ליברלית של ממשלות הימין, המנוגדת לעיקרון הבסיסי של מדינה, שהוא לדאוג לצרכיו של האזרח".
בחד"ש מאמינים כי כדי להבריא את המערכת יש להקדיש לשיקומה את המשאבים הדרושים, ובייחוד לתקצב את המערכת בהתאם לגידול האוכלוסייה וצרכיה, ובכלל זה – הרחבת
הרפואה המונעת והנגשתה, הוספת משרות בבתי החולים, בקופות החולים וברפואה הראשונית. "יש לציין שמאז שנות ה־70 המדינה לא בנתה בית חולים ציבורי חדש, ומאז הגיל הממוצע של האוכלוסייה עלה. לא ייתכן שמספר המיטות בבתי החולים הישראליים ביחס לתושב הוא הנמוך מכלל מדינות ה־OECD".
הם טוענים כי המדינה מייבאת כיום רופאים בוגרי מוסדות לימוד בחו"ל, במקום להעניק שוויון הזדמנויות מלא בקבלה לללימודי רפואה. "אנחנו נגד השיטה המקובלת לקבלת סטודנטים לבתי הספר לרפואה כיום, הן מבחינת המבחנים הפסיכומטריים, שאינם מדד אובייקטיבי ואינם מעניקים שוויון הזדמנויות, ובפרט מבחן מו"ר (בחינת מיון ארצית, י"ק), המפלה תלמידים ערבים".
בנוגע לפקולטה באריאל מציעים בחד"ש כי יש "לתקצב את שירותי הבריאות, ולא לקשור בין מצוקת מערכת הבריאות לניסיון לנרמל את הכיבוש באמצעות הקמת מוסדות ציבוריים בהתנחלויות".
פער בין המרכז לפריפריה
יהדות התורה
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן טען בפנינו כי מאז שנכנס לתפקידו הוא רואה בקידום הפריפריה יעד עליון. "הפער בתוחלת החיים בין המרכז לפריפריה הוא בלתי נתפס בעליל. בכל מהלך שאנו מקדמים במשרד הבריאות אני מוודא קודם כול היכן הפריפריה בסיפור". לדבריו, "ביצענו שורת צעדים מהותיים לצמצום פערים בפריפריה, יזמנו מענקים לרופאים שם, הקמנו 18 מלר"דים (מרכזי רפואה דחופה דוגמת טר"ם, י"ק)
ברחבי הארץ ובייחוד בפריפריה, כדי להקל על בתי החולים ולמנוע צורך בנסיעה רחוקה לכל דבר קטן. שילשנו את מספר מכשירי ה־MRI, והפעלנו מכשיר כזה בכל בית חולים בישראל".
הימין החדש
במפלגת הימין החדש מתחייבים להגדיל את התקציבים לפתיחת חדרי מיון, ולטפל בעיבוי המכשור בבתי החולים הקיימים, בצמצום הצפיפות ובמתן שירותי בריאות איכותיים ושוויוניים לתושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ככל אזרח אחר במדינה. "נבקש להפריד בין משרד הבריאות כרגולטור להיותו גוף המחזיק במוסדות המעניקים שירותי רפואה, ובכך נתמרץ רגולציה מוצלחת המעודדת השקעה ברפואה מונעת ורפואה בקהילה".
יש עתיד
במפלגת יש עתיד מצהירים כי הם מחויבים לצמצום הפערים בתוחלת החיים ובהיצע שירותי הבריאות הציבוריים בין הפריפריה למרכז, וזאת בכמה היבטים: חיזוק בתי החולים והשירותים הרפואיים בפריפריה, קידום הקמת בתי חולים בבאר־שבע ובקריית־אתא, תוספת מענקים למתמחים בפריפריה ובמקצועות במצוקה, תגבור מוקדי לילה בפריפריה, וגם הצעת חוק לקידום שירותי הרפואה בעיר אילת.
חד"ש
"הפערים שנוצרו הם תולדה של מדיניות ממשלתית מכוונת של הזנחת הפריפריות", טוענים במפלגת חד"ש. "רפואה ציבורית ענייה בעבור העניים, בייחוד בפריפריות, ורפואה פרטית עתירת משאבים בעבור העשירים, בייחוד במרכז. יש לפעול ברוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי מ־1994, לפתח את הרפואה הציבורית באמצעות הקמת בתי חולים ומחלקות פנימיות חדשים ובאמצעות הקצאת משרות לרופאים ולאחיות והגדלת מספר המיטות, ולהעלות את מס הבריאות, בתנאי שינותב למערכת הבריאות".
במפלגה סבורים כי "כל שירותי הרפואה צריכים להינתן בידי המדינה, באמצעות קופות החולים ומערכות ציבוריות שיחוזקו וישופרו בהתאם. הכספים שמשלם אזרח כיום כמס בריאות מחולקים לא לבריאות ולא לרווחת האזרח. הכסף צריך לשפר את השירות, אך בפועל אזרחים מחכים שלושה חודשים בתור לצילום סי־טי או לרופאים מומחים".
כולנו
במפלגת כולנו טוענים כי בזכות מדיניות שר האוצר משה כחלון, הוגדלו בארבע השנים האחרונות תקציבי המשרדים האזרחיים, ובהם משרד הבריאות. "לשם השוואה, בשנת 2013, במהלך כהונת יאיר לפיד שהחזיק במשרדי האוצר והבריאות, עמד תקציב המשרד על קצת יותר מ־23 מיליארד שקלים, ואילו בשנת 2019 עומד התקציב על קרוב ל־39 מיליארד שקלים, עלייה שנעה בין 3 ועד 16 אחוזים מדי שנה, הרבה מעבר ל'טייס האוטומטי', שעומד על 2 אחוזים בשנה".
מצע המפלגה בתחום הבריאות, שמגובש בימים אלו, מצדד בהגדלה נוספת של תקציב הבריאות (מ־7.5 אחוזים מהתמ"ג ל־9). זאת, במטרה לסייע למערכת הבריאות לטפל במחסור ברופאים, באנשי סיעוד ובמוסדות לימוד, וכן כדי להתמודד עם המשבר במחלקות הפנימיות. על פי המצע, בתקציב הבריאות של הממשלה הבאה תינתן עדיפות למתן תקציבים גבוהים יותר לשירותי רפואה בפריפריה, ותקודם "מהפכת MRI".
גשר
במפלגת גשר אומרים כי הסכם שכר הרופאים שנחתם ב־2011 היה הסנונית הראשונה שאפשרה מתן שכר דיפרנציאלי לרופאים הבוחרים לעבוד בפריפריה, ויש להמשיך במגמה מבורכת זו. "כדי לסגור פערים של שנים בתחום הבריאות, אנו סבורים שיש לצבוע כספים ייעודיים לצורך הרחבת השירותים בפריפריה ותוכניות ארוכות טווח, ולנצל תשתיות שקיימות היום כמו חדרי ניתוח שעובדים רק עד הצהריים. זה אינטרס של המדינה – לפתח את שירותי הבריאות בפריפריה כדי לשחרר לחץ מהמרכז, שגם כך עמוס וקורס ולא נמצא במדדים חיוביים ביחס ל־OECD".
על פי המצע, יש לפתח מערכת שבוחנת את שירותי הבריאות של קופות החולים. "יותר מ־80% מהתושבים בפריפריה משלמים שב"נים (שירותי בריאות נוספים, י"ק), אך מאחר שהקופות בפריפריה לא מעניקות את השירותים הנוספים הללו, התושבים נאלצים להגיע למרכז".
קריסת המחלקות הפנימיות
מחאת 110 מנהלי המחלקות הפנימיות נכנסה לשבוע השביעי. הרופאים הבכירים ממשיכים להתריע על התנאים הבלתי אפשריים שבהם הם עובדים ושעימם החולים מתמודדים. לדבריהם, העובדה שחדרי האשפוז מלאים עד אפס מקום פוגעת באופן ניכר באיכות הטיפול.
יש עתיד
ביש עתיד מאמינים שפתרון הבעיה צריך להיות משולב: תוספת תקציבים משמעותית, ותוכניות התייעלות. "אנו מדברים על הוספת 10 מיליארד שקלים במהלך 10 שנים לתשתיות ומיליארד וחצי לבסיס בכל שנה", אומרת שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. במפלגתה מציעים לבטל את ההסתמכות על "תקינת גולדברג", שנקבעה ב־1976 ומתבססת על מספר מיטות אשפוז – ואינה מעודכנת על פי קריטריונים נוספים הנהוגים היום בעולם. כמו כן מתכוונים ביש עתיד להפעיל מודל תעסוקה חדשני לקיצור זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים במערכת הבריאות הציבורית. על פי המודל, רופאים מומחים יתַגברו את מערכי האשפוז בשעות אחר הצהריים לטובת החולה הישראלי. המודל יופעל בעיקר אצל רופאים מנתחים, אך לא רק אצלם, והמהלך הזה יאפשר הוספת עשרות אלפי ניתוחים בשנה במערכת הציבורית.
"נוסף על כך, נפעל ליישום מסקנות ועדת אור לייעול התהליכים בחדרי המיון ובמלר"דים לקיצור זמני ההמתנה בהם, בשקיפות מלאה לציבור".
חד"ש
במפלגת חד"ש טוענים כי המשבר במחלקות הפנימיות אינו חדש, "זו לא תאונה אלא מדיניות", הם טוענים. "בכל חורף הפוליטיקאים 'מופתעים' מתופעת הזקנה במסדרון, מונח שהיה חלק מתעמולת הבחירות ב־1999, לפני 20 שנה! אילו היו מתקצבים את מערכת הבריאות לפי גידול האוכלוסייה ושיעור ההזדקנות, אפשר היה למנוע את המשברים התכופים במחלקות הפנימיות. ועל אחת כמה וכמה, אילו היו מגבשים תוכנית לבניית בתי חולים עוד אז, ב־1999. אנחנו יודעים שבניית בתי חולים אורכת שנים. לו הייתה כוונה לשפר את הרפואה הציבורית, היו עושים זאת כבר אז, אבל לממשלות ישראל בתקופה זו לא הייתה כוונה כזו".
יהדות התורה
סגן השר ליצמן אומר כי "מערכת הבריאות מתמודדת עם עומס לא פשוט במיונים ובפנימיות. אני מודע היטב לבעיה, נמצא בשטח ורואה את המטופלים והצוותים הרפואיים. מעבר לכך שאנו בתקופת חורף, עדיין יש חוסר במיטות אף על פי שהוספנו מיטות וכוח אדם. בהסכם שלנו עם האוצר השגנו אלף מיטות ל־5 שנים, 200 מיטות כל שנה. אין די בכך, אבל עשינו צעד גדול גם בהקמת בית חולים חדש באשדוד, הכנסנו תפקידים חדש של 'עוזר רופא' שמקל על עבודת הרופאים וכן מנהלן. כל אלו צעדים ממשיים שקידמנו כדי להביא לשינוי בשטח.
"הקמנו השבוע ועדה מקצועית שתבחן דרכים לפתרון המצוקה, שהיא לא רק תקציבית אלא גם בהתנהלות ובשיטת התקצוב", אומר ליצמן ומתחייב: "אם אחזור למשרד הבריאות, הדבר המרכזי שאעסוק בו הוא פתרון מצוקת האשפוז והעומסים. זאת לצד כל צורכי המערכת כמו סיעוד, מאבק בזיהומים, במזון לא בריא, בעישון והמשך קידום הפריפריה".
חוסן לישראל
במפלגת חוסן לישראל מציינים את הדברים שאמר היו"ר בני גנץ בנאומו הראשון, כי מערכת הבריאות נמצאת במצב חירום. כמו כן הוא התחייב שיוצעו תמריצים מיידיים ללימודי רפואה. "בקרוב נציג תכנית מקיפה בתחום זה", נמסר מהמפלגה החדשה.
העבודה
מפלגת העבודה פרסמה תוכנית בריאות מפורטת הרבה לפני ההכרזה על מערכת הבחירות הנוכחית. לדברי גורמים במפלגה, "התוכנית מבוססת על עבודת מטה מאומצת וארוכה, שבמסגרתה ביקר יושב ראש המפלגה אבי גבאי, עם חברי הכנסת שלנו, ב־20 בתי חולים במהלך השנה האחרונה. גבאי התייעץ עם צוותים רפואיים, מנהלי קופות חולים, מתמחים, אחיות ובכירים בתחום ניהול הבריאות. על רקע זה גובש צוות מקצועי במפלגה, בהובלת ח"כ איציק שמולי, אשר יחד עם אנשי מקצוע יוצאי מערכת הבריאות גיבשו יחד את תוכנית 'בריאות לישראל'".
אגב, גבאי כבר הודיע כי אם מפלגתו תהיה חלק מהממשלה הבאה, שמולי מיועד לתפקיד שר הבריאות. "בבסיס התוכנית עומדת התחייבות, שגם תחוקק ותעוגן בתיקון לחוק הבריאות הממלכתי, להעניק לכלל הציבור בישראל בריאות באיכות מצוינת, בקבועי זמן מוגדרים ובמרחק נגיש".
