בשעה רבע לארבע לפנות בוקר לפי שעון ישראל שוגרה הלילה החללית "בראשית" מפלורידה שבארה"ב לעבר הירח, בתקווה להכניס את ישראל למועדון האקסקלוסיבי של קומץ מדינות שהצליחו להנחית חללית על הלבנה.
עד היום הצליחו במשימה רק ארה"ב, רוסיה וסין. "בראשית" אמורה להמריא על גבי טיל "פלקון" מאתר השיגור בנמל החלל קייפ קנוורל אל מחוץ לאטמוספרה, ואחרי מסע שיימשך חודשים היא עתידה לנחות על קרקע הירח ב־11 באפריל.
כ-35 דקות לאחר השיגור יצרה החללית קשר ונפרדה מהמשגר, ובהמשך גם פרשה את רגלי הנחיתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה הגיעו לחדר הבקרה של התעשייה האווירית ביהוד וצפו משם באמצעות המסכים בשיגור.
"כל אחד מכם יזכור כמוני את הרגע הזה. להיות ראשון זה אפשרי פעם אחת. אני חושב שהדלק האמיתי של החללית זה החוצפה הישראלית. יש כאן הרבה אנשים חצופים", אמר נתניהו בהתרגשות לנוכחים.
ממרכז הבקרה דיווחו בהמשך כי השיגור היה מוצלח. "לאחר קבלת אות חיים ונתונים ראשונים מבראשית, רגלי החללית נפרשו בהתאם למתוכנן והחללית ממשיכה בתקשורת מול חדר הבקרה בייהוד", מסרו שם.
"אנחנו נמצאים בדריכות מבצעית ובהתרגשות גדולה לקראת הרפתקה נוספת", אומר תומר קליין, מהנדס מערכת חלל, הנחשב ל"מנצח על התזמורת הגדולה" בניהול משימתה של "בראשית". תפקידו לוודא שמערכות החללית מוכנות והצוותים האחראים להן מתואמים ופועלים לפי התכנון.
מרגע שיגורה, החללית אמורה להתחיל מסלול ארוך ומורכב מחוץ לאטמוספרה. חדר הבקרה של SpaceIL בעיר יהוד יפקח על פתיחת רגלי הנחיתה של החללית בשעות הראשונות של הגעתה לחלל, ולאחר מכן לנהל סדרת בדיקות לכל מערכותיה, כדי לוודא שלא נפגעו.
השיגור הוא הישג היסטורי לאומי, אך בבסיסו הוא דווקא יוזמה פרטית של יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, מייסדי עמותת SpaceIL, ששאיפתה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח ולצד זאת לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה. הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן, נשיא העמותה, תרם כ־100 מיליון שקלים לפרויקט. בין התומכים האחרים משרד המדע, סוכנות החלל הישראלית, מרים ושלדון אדלסון (בעלי מקור ראשון) ועוד.
חמישה אתגרים עומדים בפני החללית במסעה אל הירח. הראשון הוא שלב השיגור, עתיר הסיכונים, שהיה אמור להסתיים בהצלחה הבוקר. השני הוא יצירת הקשר עם החללית בעודה סביב כדור הארץ, וקיום קשר עמה כל הדרך עד לירח, על כל אתגרי הניווט המורכב לשם. השלישי הוא הישרדותה – על כל מערכותיה הרגישות – בתנאים הקיצוניים בחלל. הרביעי הוא "לכידת" הירח: החללית צריכה לעבור מהקפת כדור הארץ להקפת הירח, ולצורך כך עליה להגיע למקום הנכון בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, כדי לאפשר לכוח הכבידה של הירח ללכוד אותה במסלול היקפי. האתגר החמישי והאחרון הוא המורכב ביותר: נחיתה "רכה" – בניגוד להתרסקות – על הירח עצמו.
החללית תקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים גדלים ומתרחבים, וכך תעבור 6.5 מיליוני קילומטרים עד הגעתה לירח – המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם בטיסה כזו. במהלך הסיבובים תגביה החללית את מסלולה סביב הכוכב שלנו, עד שתגיע לקרבת הירח. כשתילכד סוף־סוף במסלול הירח, כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד שתתחיל את תהליך הנחיתה האוטונומית. המסלול כולו ייארך כחודשיים, עד הנחיתה הצפויה להתקיים ב־11 באפריל. "אם המשימה תצליח, נהיה חלוצים עולמיים בתחום חדש לגמרי של הפרטת משימות טיסה אזרחיות לירח", אומר קליין. "מהירח, הדרך הלאה למאדים מתקצרת. זו תחילתם של ימים מעניינים מאוד בתחום החלל".
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח היא תחל בצילום אתר הנחיתה – כולל צילום "סלפי", כמובן, שיוכיח שהיא אכן שם. לחללית יש גם משימה מדעית חשובה: מדידת השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי הנערך בשיתוף פעולה של מכון ויצמן ונאס"א. החללית נושאת עמה "קפסולת זמן", ובה מאגר מידע דיגיטלי הכולל פרטים על העמותה, על מיזם בניית החללית ועל הצוות, וכן את סמלי הלאום, מִטען תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לטובת שליחתם לירח בצורה דיגיטלית. קפסולת הזמן עתידה להישאר שם גם לאחר השלמת המשימה, ומאחר שהחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, בתקווה שיחולץ בדורות הבאים.
