כשהיא נישאת על אהדת ההמונים במערכת הבחירות של לפני ארבע שנים, הכניסה מפלגת כולנו עשרה נציגים לכנסת. כעת נאבקת אותה מפלגה על חודו של אחוז החסימה. וזה לא שהיו"ר שלה, משה כחלון, לא עבד קשה כדי לשמור על קולות מצביעיו. הוא החל את הקמפיין שלו עוד ביולי 2017, הרבה לפני שפורסם תאריך יעד לבחירות. באמצעות שלטי ענק שעליהם פניו המחייכות וסיסמאות "נטו משפחה" ו"נטו כחלון", הוא שיווק לציבור את התוכניות שהוביל במשרד האוצר. אלה היו אמורות להציב אותו בעמדת זינוק טובה לקראת המאבק על לב הבוחר, אבל משהו בכיוון הרוח השתנה, ולא לטובתו.
פגשנו אותו השבוע בחיפה, שעה קלה לפני הדרבי המקומי שאליו הגיע כדי לעודד את קבוצתו, מכבי חיפה. המשחק הסתיים בתיקו־אפס, ללא הכרעה, אך הקבוצה האהובה על שר האוצר קיבלה כרטיס הצלה בפלייאוף העליון. נראה שגם הוא ישמח לכרטיס הצלה דומה.
כחלון מתייצב לריאיון עייף, אבל מחויך ואופטימי כהרגלו. הוא מסתייג מהתיאור העגום שאני משמיע באוזניו בנוגע למצבה של מפלגתו, אבל מכיר בכך שעשייתו בתחום הכלכלי והחברתי נדחקה מעט לטובת תנועת רק־לא־ביבי, שמאחדת את השורות משמאלו.
"השיח באמת השתנה", הוא מודה. "כרגע השיח המרכזי הוא שיח של כן ביבי ולא ביבי, והוא לא כל כך מתאים למפלגה שלנו, אחרי שבמשך הקדנציה האחרונה עסקנו המון בנושאים החברתיים־כלכליים. אבל אין לי ספק שאנחנו חוזרים לסירה, ושבסוף יש מקום גם לקבוצת המצביעים שבנושא המדיני נוח לה עם תפיסת העולם שלנו, והנושאים החברתיים של חיי היום־יום כן מעניינים אותה וחשובים לה.
"גם בבחירות הקודמות", הוא מזכיר, "חמישה שבועות לפני הקלפי מצאנו את עצמנו מתנדנדים, ובסוף סיימנו עם עשרה מנדטים. כרגע זה נראה פחות טוב אבל אני בטוח שבסוף זה יתכנס, כי המהפכות שהובלנו בשכר החיילים, בדיור, במעונות היום, בצהרונים, בחיסכון לכל ילד ועוד מעניינות אנשים".
אנחנו מקשים ומבקשים להבין להיכן נעלמו, על פי הסקרים, כ־150 אלף מצביעים שתמכו בו בפעם הקודמת. "אני לא עוסק בפרשנות", הוא משיב. "בכל פעם יש פילוח אחר לאן המצביעים הולכים. לפי 'סקר הסקרים' (שמשקלל את כל הסקרים האחרים; י"ק) אנחנו בין ארבעה לחמישה מנדטים כעת. אני מניח שיש לא מעט מצביעים שחזרו לליכוד כי הם מרגישים שהגוש הימני לכאורה בסכנה, וחלק חונים אולי אצל גנץ. בכל אופן, אנחנו נותרנו מפלגת ימין שפוי – חברתית, לאומית וכלכלית".
איזה תיק תבקש אם נתניהו לא ירצה לתת לך שוב את משרד האוצר?
"אין אפשרות כזו. כל המערכת הפוליטית יודעת בדיוק מה התפקיד שאני דורש, והם גם יודעים כמה הצלחתי בו בארבע השנים האחרונות. מי שרוצה את כולנו בממשלה שלו, יצטרך לאמץ את המדיניות הכלכלית והחברתית שלנו בדיוק כפי שנתניהו עשה בקדנציה האחרונה, וההערכה הפוליטית שלי שזה בדיוק מה שיקרה. ככל שיהיה לכולנו יותר כוח, ההשפעה שלנו תגדל לעוד ועוד תחומים".
מה אתה מתכוון לעשות אם כולנו לא תעבור את אחוז החסימה?
"לא יקרה. לשאלה הבאה".
האם תשב בממשלה לאחר החלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו?
"אני לא מקנא בראש הממשלה. אלה ימים לא קלים עבורו ועבור בני ביתו. הבהרתי את עמדתי מאות פעמים ואומר לך שוב. אם חלילה, אחרי שימוע, יחליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, אני מעריך שראש הממשלה עצמו לא ירצה להמשיך לכהן".
"השם ישמור מה שיחכה לגנץ כשיתחילו הדיונים והוויכוחים. לכן, מתוך הניסיון שצברתי, יש לי היום רשימה הומוגנית שחושבת על רוב הדברים אותו דבר, שזה חשוב מאוד"
למרות אפשרות מחיקתה של כולנו מהכנסת, שעלולה להביא למפלת גוש הימין כולו, בכולנו סירבו להתאחד עם הליכוד. "הייתי בליכוד, ואני לא חושב שאנחנו מסכנים היום את הגוש. אנחנו נעבור ובגדול", קובע כחלון, ומסביר כי לכולנו יש קהל מצביעים שבחר בה בגלל סדר היום החברתי, וחיבור עם הליכוד לא היה משמר את כוחה: "לא היה שום עניין להתחבר לליכוד, זה לא היה משרת אף אחד. עזבתי את הליכוד כדי להקים מפלגה חברתית ימנית. לוּ הייתי נשאר בתוך הליכוד, לא יכולתי להציג בפניך ולו עשרה אחוזים מההישגים שלנו. בזכות העובדה שהייתי בחוץ כעצמאי עם יכולות, יכולתי להוביל את תוכנית 'מחיר למשתכן' בין השאר, ולעשות מהלכים מטורפים. מימשתי את האג'נדה שלי – גם החברתית, גם הכלכלית וגם ההתיישבותית – עם עשרה מנדטים, ואני מקווה מאוד שאקבל את המנדטים האלה שוב ואוכל להמשיך וליישם את המדיניות הזו".
בימין מבינים שהבחירות האלה זה להיות או לחדול.
"מה זה להיות או לחדול? כל קרב הוא קרב וכל בחירות הן בחירות. בבחירות הקודמות, חמישה שבועות לפני הקלפי חשבתי שאני מרוסק, ופתאום עלינו יפה כל כך. בורא עולם מסדר את העניינים. אנחנו היום במקום אחר לגמרי, ורואים את השטח ומסתובבים ועושים כנסים. הסתובבת איתי לאחרונה בחנוכת בנייני 'מחיר למשתכן' בקריית־מוצקין, וראית את האהדה והתגובות המרגשות שאנחנו מקבלים".
למרות זעקות הגעוואלד משמאל ומימין ואפילו בתוך הבית היהודי, השר כחלון לא מתרגש מהחיבור הטכני בין הבית היהודי לעוצמה יהודית. "אני לא שותף לחגיגה הגדולה נגד המהלך הזה", הוא אומר. "להתערב בחיבורים כדי לשמור על הגוש זה דבר טבעי ולגיטימי. תזכור שהחיבור בין המפלגות הוא עדיין חלק מגוש טכני, ויהיו לממשלה קווי יסוד ברורים וממלכתיים. זה לא באמת מהלך שבעקבותיו 'מעלים את כל הערבים למשאיות'. אנחנו רחוקים מזה מאוד".
עם זמביש בשתיים בלילה
בעידן של פוליטיקת זהויות וחיפוש אחר כוכבים וסמלים לקשט בהם את הרשימות לכנסת, צמרת כולנו לבחירות 2019 לא תכלול פנים חדשות. במקום השני יוצב השר אלי כהן, ואחריו יפעת שאשא־ביטון שמונתה לאחרונה לשרת הבינוי והשיכון במקום יואב גלנט. אחריהם ברשימה: רועי פולקמן, טלי פלוסקוב, מירב בן־ארי ואכרם חסון. בין השמות שהופיעו בבחירות הקודמות ונעדרים מהרשימה הנוכחית: אבי גבאי, כיום יו"ר העבודה; ח"כ רחל עזריה, שהודיעה לפני כחודשיים על פרישה מהמפלגה; ויואב גלנט שעבר לליכוד. ח"כ מייקל אורן הודיע על פרישה מהמפלגה, וח"כ אלי אלאלוף על פרישה מהחיים הפוליטיים.
עזיבתם של חמישה חברים מתוך עשרה איננה מעידה על בעיות פנימיות?
"בוא נגיד שלו הייתי רוצה, הם היו נשארים בכולנו", פוסק כחלון. "אלי אלאלוף ביקש להגיע לקדנציה אחת, והוא היום חלק מהמטה והצוות האסטרטגי. רחל עזריה, ברגע שהיא רצה לעיריית ירושלים בלי להגיד לי, הסברתי לה שאין לה לאיפה לחזור. מייקל אורן הוא אדם מצוין ואיש איכותי, אבל לא התאים למערכת והוצאתי אותו". על גלנט, שבעודו שר מטעם כולנו לטש עיניים לליכוד וגייס שם תומכים, אומר כחלון כי "בשלב מסוים אמרתי לו שאם זו הדרך שלו, נשאיר אותך עד הסוף ותלך לשלום. גבאי עזב ביוזמתו".
ברשימת כולנו אין גם דמויות ביטחוניות או מדיניות כפי שהיו בפעם הקודמת. מול המפלגות המתחרות, שהתקשטו בנציגים מכל המגזרים והסוגים, אומר כחלון: "אני לא מאמין בפוליטיקת הזהויות אלא בבני אדם. אני יודע לתת מענה לעולים חדשים, למתנחלים, לקריית־שמונה. הרסתי את המושג 'כסף לעמונה במקום לדימונה', כי אפשר לתת גם לזה וגם לזה. לפני שהגעתי למשרד האוצר, יאיר לפיד ייבש את ההתנחלויות. הדבר הראשון שעשיתי עם זמביש וראש הממשלה בשתיים בלילה הוא לתקן את הדברים ולהבהיר שאצלי ההתיישבות לא תיפגע אלא להפך. אצלי ברשימה כל החברים הם אנשים עם פעילות חברתית. זה היה התנאי שלי. לא לקחתי הפעם נציגים על טיקט מדיני וביטחוני. העדפתי אנשים חברתיים בעלי אוריינטציה של ימין".
ברוח התפיסה הזו, כחלון גם לא התאמץ למצוא מועמד מהמגזר הדתי. "אני לא עושה שום דבר כדי 'לקבל' את קול הבוחר, אלא רק מה שאני מאמין בו. לא חיפשתי אדם דתי משום שהוא דתי, ואני לא יודע מה זה דתי בשבילך. אני שומר שבת, ומעולם לא אכלתי בשר וחלב או משהו לא כשר חלילה. אז אני דתי בעיניך?"
סיסמת הבחירות הנוכחית שלו היא "ימין שפוי", הגדרה שגם אביגדור ליברמן מכתיר בה את מפלגתו שלו. בליכוד טוענים שהם "ימין חזק", ואילו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מגדירים את מפלגתם החדשה "ימין אמיתי". אז מה ההבדל בין כל סוגי הימין שצמחו לנו פתאום על הספקטרום? אני שואל.
"הימין השפוי זה הימין של מנחם בגין. ימין בעל כבוד למסורת, ולא קיצוני בדת או בעמדות. זה ימין שמאמין בארץ ישראל ומתנגד להתנתקות. אל תשכח שוויתרתי על תפקיד שר ב־2004 אחרי שנה בכנסת, כדי לא לתמוך בהתנתקות. התנגדתי להקפאה, הייתי לימין נתיב־האבות ועוד".
משה כחלון הוא איש ארץ ישראל השלמה?
"אני ימין שמוכן להקשיב, אבל שומר על ארץ ישראל. אתה יודע, בהלכות גיור ברמב"ם נפסק שמי שבא להתגייר צריך לבדוק אחריו מהן הסיבות שהוא מבקש להתגייר. אולי משום שהוא רוצה להתחתן עם יהודייה, ואחר כך יגרש אותה או ימיר אותה מדתה. תבדוק את הביצועים שלי עד כה, תבדוק את העמדות שלי בכל נקודות המפתח מהיום ועד 2003, תראה את ההצבעות שלי. מעולם לא הרמתי יד נגד ארץ ישראל או אמרתי שצריך לחלק את הארץ הזאת. כל מי שמצהירים בכל במה על מחויבותם לארץ ישראל, פשוט חוששים מהבוחרים שלהם. אני לא חושש מהבוחרים כי אני מאמין בזה. כשעזרתי לנתיב־האבות וסייעתי מול פרנסי יו"ש בתקצוב ובפיתוח תשתיות וחינוך ואפילו קווי טלפון, לא באתי לשם לגזור סרטים".
"אני לא מאמין בפוליטיקת זהויות אלא בבני אדם. הרסתי את המושג 'כסף לעמונה במקום דימונה' כי אפשר לתת גם וגם"
ועדיין, התחושה היא שאת בנט ואחרים נראה על הגבעות, מציגים עמדות קולניות בעניין ההתיישבות, ואת כחלון פחות שומעים בנושאים לאומיים.
"זה לא נכון", הוא הודף. "בחוק ההסדרה, בחוק הלאום ובנתיב־האבות הייתי שם. יש ימין שהוא ימני בגלל הבוחרים, ויש ימני כי הוא מאמין בזה. אני מעולם לא באתי לבוחרים ואמרתי תבחרו בי כי אני ימני. מעולם לא באתי ליהודה ושומרון וביקשתי שיבחרו בי כי אני ימני. ביקשתי מהם לבחור כי אני איש ארץ ישראל ואני איש כלכלה חופשית, ויש לי מדיניות של חמלה ועזרה לזולת. אלו ערכים יהודיים מאוד. לי אין רב שמחר יבוא ויצעק עליי. יש לי רב אחד למעלה, ואני מסתכל על המצפון שלי ועושה מה שנראה נכון. אני לא תומך בנתיב־האבות כי אני יודע שמחר יהיו לי שם קולות".
אולי טעית בדרך, אם בסופו של דבר אתה וכולנו לא נתפסים בציבור הימני כמפלגת התיישבות?
"אני יכול רק להצטער על זה. היום היה אצלי אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית־ארבע, והוא קיבל ממני סיוע שביקש. אני יודע שהוא לא יתמוך בי, ואני בשיא קמפיין הבחירות. נראה לך שיאיר לפיד היה מקבל אותו? הוא היה אומר לו 'אני עסוק בקמפיין'. זה ההבדל. כשמדברים איתי על מערת המכפלה זה עושה לי רטט בלב. בגלל זה אני עוזר ותומך, ולא כי זה ייתן לי קולות. כשאתה מדבר איתי על בית־אל, על מערת המכפלה ועל השורשים שלי אני מתייצב לעזור, ולא מבקש שיקיימו בשבילי כנסי תושבים שיגידו כמה עזרתי להם. אני לא מפחד מהבוחרים שלי. כמה שאתה יותר חושש מהבוחרים שלך, אתה הולך ימינה יותר כאשר לא צריך באמת להיות שם. כל הימנים ביחד לא עזרו ופעלו כמו שאני עשיתי למענם".
אגב, בדקנו את נכונות הדברים מול אנשי חברון, שסיפרו לנו על שר אוצר נגיש מאוד. "הוא עזר לנו גם בענייני בנייה ותקצוב, והוביל להחלטת ממשלה בעניין מערת המכפלה. עברנו הרבה שרי אוצר, אבל אהבה שלא תלויה בדבר כמו שקיבלנו ממנו זה עניין אחר", אישר גורם בכיר ביישוב.
יהיה בנק חמישי
בזמן הריאיון הטלפון הסלולרי שלי רוטט שוב ושוב, עם אזהרות על משבר חדש שיתרגש עלינו מיד אחרי הבחירות. התוכנית שממשל טראמפ צפוי להציג כוללת על פי הדיווחים את פינוי ירושלים, ויתור על חבלי מולדת ועוד. שוב הנושא המדיני דוחק את תחומי הכלכלה והחברה. כחלון מצדו סבור שאין טעם להתייחס לתוכנית שטרם הוצגה.
ואולי נגזר עלינו תמיד, ובציונות הדתית בפרט, להגיע לבחירות כאשר הנושאים המדיניים והביטחוניים מאפילים על דאגות אחרות, פחות קיומיות?
"בגדול אתה צודק, זו עובדה ואנחנו רואים אותה היום, אבל עדיין יש קהל לא קטן שאכפת לו מחיי היום־יום: הדיור, מחירי הצהרונים, שכר חיילי צה"ל, תואר אקדמי לחיילים משוחררים ועוד דברים שהובלנו. אני בא מבית דתי, והיו שם שיקולים נוספים. ההורים שלי היו מפד"לניקים כל החיים. יש המון דתיים שמתעסקים בדברים נוספים, ואני אומר לך שלדתי חשובה ארץ ישראל השלמה, אבל חשוב לו גם החינוך של הילדים שלו. אם יהיה פה שר אוצר שייתן יותר לחינוך ולרווחה ולבריאות, אז הדתי יכול להצביע לכולנו בלי בעיה".
כשאנחנו עוברים לדבר על כלכלה פניו של כחלון אורות, למרות העובדה שהעיתונות הכלכלית מתחה עליו ביקורת וחלק מהפרשנים הגדירו את כהונתו ככישלון.
בעיניך השגת את היעדים שלך במשרד האוצר?
"עשינו דברים מדהימים בקדנציה מלאה. זה משרד שלא רק פותר בעיות, אלא נוצרות בו כל הזמן בעיות תוך כדי תנועה. פתאום יש משבר בסיעוד, וכשהוא נגמר מתחיל משבר אחר. זה לא משרד שאתה יודע שיש לך עשרה נושאים לטפל בהם. בעיות בחינוך, תשתיות ביו"ש, בריאות, מנהרות בצפון ובדרום, לחימה בעזה – הכול אצלנו. לקחנו כדגל את נושא הדיור, ואני ממש מאושר מהתוצאה. כך גם בנושא הפרטת הבנקים והפרדת כרטיסי אשראי. אנחנו כבר שם, ואין לי ספק שבתקופה הקרובה יהיה בנק חמישי. הצלחתי גם לצמצם פערים, לצמצם את מדד ג'יני לאי־שוויון ועוד ועוד".
בריאיונות מנופף כחלון בשינוי המגמה בשוק הנדל"ן למגורים, "לראשונה מזה עשור", אבל ירידה שנתית של 1.4 אחוזים במחירי הדירות, כפי שדיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא למען האמת זניחה למדי. בהערכה שמרנית, מכרזי מחיר למשתכן, שהגרילו דירות מסובסדות לכ־60 אלף ישראלים, גרמו לאובדן הכנסות למדינה בסך כולל של כשישה מיליארד שקלים עד כה. כשהתוכנית יצאה לדרך, לפני כארבע שנים, ההצדקה המרכזית לעלותה הגבוהה הייתה הטענה שהיא תחולל שינוי בשוק כולו. "לא יכול להיות שנשווק דירות בהנחה של מאות אלפי שקלים, והקבלנים לא יישרו קו ויורידו גם הם מחירים", נטען. בפועל, התוכנית לא הרעידה את השוק.
כחלון, שמחיר למשתכן היא ספינת הדגל שלו, זועם על הטענות הללו, שלדבריו נובעות מקריאה לא נכונה של המציאות: "סליחה, אבל מה היה עד לירידה של 1.4 אחוז במחיר הדירות? הייתה עלייה מדי שנה של 8־10 אחוזים בממוצע, ואנחנו שינינו לראשונה מגמה. אתה באמת חושב שזה כישלון? זה שטויות. 12 שנה המחירים רק עולים. אז כל הזמן כשהמחירים עלו הייתה הצלחה, ובא שר אוצר ועוצר את זה והופך את המגמה וזה נקרא כישלון? גם לו הייתי מביא את עליית המחירים לאפס או לפלוס 2 אחוזים לשנה, זו הייתה הצלחה".
בבוקר פגישתנו זכה כחלון בכותרת שהסבה לו נחת: רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) היוצא, התראיין ל'כלכליסט', ולצד ביקורת על צעדיו של כחלון במשרד האוצר הודה שהקבלנים "חגגו בעשור שקדם לתוכנית למשתכן". הקבלנים ידעו ששוק הדירות רותח, ובמהלך העשור ההוא עלו מחיריהן בלמעלה מ־100 אחוזים.
ועדיין, אתה מכיר היטב את הטענות הרבות על התוכנית: אחוזי הביטול גבוהים, הדירות בסטנדרט נמוך מאוד, זוגות שמחכים לכניסה זמן רב ובחוסר ודאות.
"אני מסכים שיש מלא דירות שאני לא הייתי הולך לגור בהן, אבל אני מדבר איתך על אנשים שאומרים שמעולם לא חלמו להגיע לדירה, ויש לך היום 65 אלף מאושרים שרכשו דירה במחיר למשתכן, בתהליכים כאלה ואחרים, ועוד 65 אלף בתור. קרה פה משהו. אני מסכים שאולי יש דירות שהחלון לא נפתח ושהשיש בכניסה לבניין לא בסדר. נניח שיש עשרה אחוז בעיות, אתה לא יכול לומר שהכול לא טוב. אנחנו מדברים על מסות בנייה מטורפות. לפני שלוש וחצי שנים הכול היה רצפה, והיום יש עשרות אלפי יחידות דיור בבנייה. אתה רואה את המנופים בכל מקום. פעם היו רצים על כל דירה מאה איש, היום לא. עשינו מהפכה בדיור. יו"ר התאחדות הקבלנים הצהיר שכחלון עצר את החגיגה. אדם שזו הפרנסה שלו ומייצג 15 אלף קבלנים בארץ אומר את זה, אז אני צריך לשכנע אותך שאני הצלחתי? הבן אדם מעיד בעצמו שעד שהגעתי הם חגגו. נראה לך הגיוני לקבוע שנכשלתי?"
לא העמקנו הגירעון
בנובמבר חשפה העיתונאית טל שניידר ב'גלובס' כי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן קיים עם כחלון מגעים להצטרפות לכולנו. ניסנקורן וכחלון הכחישו, אך הפרסום הוצלב ואומת על ידי מקורות בכירים בקרבתם של השניים. שר האוצר נהג להתייחס לניסנקורן כאל שותף אסטרטגי, ועל כן חבירתו המפתיעה של ניסנקורן למפלגתו של בני גנץ נראתה כבגידה בברית הזוגיות של איש ההסתדרות עם כחלון.
"הוא מעולם לא היה בן ברית שלי", מגיב כחלון. "הלכנו על פרויקטים מסוימים שחשבנו שהם נכונים, כמו קליטת עובדי קבלן, ביטוח סיעודי. בסוף אתה צריך לחיות בעשרה באפריל. הוא איש שמאל ואני ימין, ולא נצליח בחיים לחיות ביחד. עבדנו ביחד ועשינו פעילויות משותפות בדברים שהאמנו בהם, אבל היו גם דברים שלא עשינו במשותף. בדרך המדינית הוא אף פעם לא יכול להיות איתי. השם ישמור מה שיחכה לגנץ בעשרה לאפריל, כשיתחילו הדיונים והוויכוחים. כולם חושבים שהקדנציה מסתיימת בתשעה באפריל, והם לא מבינים שהיא רק מתחילה אז. לכן, מתוך הניסיון שצברתי, יש לי היום רשימה הומוגנית מאוד שחושבת על רוב הדברים אותו דבר, שזה חשוב מאוד".
אני מבקש מהשר להתייחס לגירעון המעמיק בקופת המדינה. בתקציב 2019 ישנה חריגה של כ־10 מיליארד שקל מיעד הגירעון, ובשנה האחרונה נקט כחלון שני מהלכים שיעלו לקופת המדינה כ־30 מיליארד שקלים: הסכם השוטרים וגמלאי המוסד והשב"כ שנכפה עליו במידת־מה, ולפיו הם יקבלו תוספת שכר בסך 22 מיליארד שקל; ורפורמה במשק החשמל, שתעלה 7 מיליארד שקלים. תוכנית סבסוד מעונות היום שעליה הכריז השר בשבוע שעבר תעלה 4 מיליארד שקלים, וכל זה קורה כשהממשלה הבאה כבר צריכה לסגור בור של כ־20 מיליארד שקל בתקציבי 2019־2020.
כחלון מצידו טוען כי הטענות על העמקת הגירעון אינן מוצדקות: "לא העמקנו שום גירעון, זה הכול שטויות. רק בסוף שנה נדע מה מצבנו".
האם אחרי הבחירות נראה הכבדת הנטל על הציבור נוכח הגירעונות הצפויים, לצד הצורך במשאבים לטובת רפורמות נדרשות בתחומי הבריאות, התחבורה ועוד?
"אני לא רואה שום סיבה להעלאת מיסים. תפיסת העולם שלי אומרת: כמה שאדרוש פחות מיסים, ההכנסה של המדינה תהיה גבוהה יותר. יש תפיסות עולם אחרות, של כאלה שחושבים להעלות מיסים ולהגדיל הכנסה. אני חושב הפוך. ב־2015, 2016 ו־2017 אמרו לי שלא תהיה לי ברירה אלא להעלות מיסים, ולא רק שלא העליתי אלא הורדתי. הורדתי את המע"מ באחוז, הורדתי מס חברות, ותראה שהפחתתי עשרות מיליארדי שקלים של מיסים בקדנציה הזאת". 
