בשני פסקי דין שיצאו היום (ב') מבית המשפט העליון קרא השופט אלכס שטיין לשבור את מונופול הייצוג של היועמ"ש את המדינה בבג"ץ. השופט שטיין קרא לאפשר לשרים לשכור עורכי דין אזרחיים ולהתנער מייצוג מחלקת הבג"צים במקרים בהם מתגלעות מחלוקות בין הצדדים. פסקי הדין קוממו על שטיין את חבריו להרכב השיפוט וכן גורמים בסביבת היועמ"ש הרועמים על כך שבעיניהם הוא לא כיבד את "מסורת הפסיקה".
במסגרת דיונים בעתירה אשר דרשה לבטל את החלטתו של השר אופיר אקוניס, לפיה לא תמונה פרופ' יעל אמיתי לראשות ועדה במשרד המדע בשל תמיכתה בעבר בסרבנות, נחלקו דעותיהם של השר ושל משרד המשפטים. במשרד המשפטים סברו כי החלטתו אינה בסמכות וכי בכוונתם לייצג את השר אולם להצעג דעה הפוכה משלו. כאשר השר ביקש ייצוג עצמאי של עורך דין פרטי, היועמ"ש סרב לאפשר זאת.
על כך כתב השופט אלכס שטיין בפסק הדין שיצא היום , "הליך משפטי אשר משתיק את אחד מבעלי הדין ומונע ממנו את ההזדמנות להשמיע את טענותיו ובדרך זו להתמודד עם טענות יריבו איננו הליך ראוי… אודה ולא אכחד: עמדת היועץ – כי הינו מוסמך לא רק שלא להגן על החלטתו של שר בממשלה לאחר שמצאה סוטה משורת הדין, אלא גם שלא לאפשר לאותו שר להיות מיוצג על ידי עורך דין פרטי שיגן על החלטתו – היא עמדה מקובלת על רבים וטובים ויש מי שרואה בה חלק מהדין הנוהג. דעתי היא שונה". שטיין הסביר כי לדעתו יש לחזור ל"מה שהיה מקובל בעבר הרחוק", בו אם יועצים ונציגים לא מוכנים לטעון למען החלטה שלטונית, עליהם לדאוג שהיא תזכה לייצוג אפקטיבי בבית המשפט. "המקרה כאן הוא בלי ספק אחד המקרים שבהם ראוי היה לאפשר לשר להיות מיוצג על ידי עורך דין משל עצמו".
בפסק הדין אשר ניתן על ידי השופטים ניל הנדל, אלכס שטיין וגו'רג' קרא הוחלט להשיב את ההחלטה אל השר על מנת שיגבש החלטה חוזרת. זאת בעקבות העובדה שהשר אמר בדיונים כי אחד השיקולים היה שלדעתו אמירתה של פרופ' אמיתי היא בגדר פלילית, וברוב דעות נקבע כי מדובר בשיקול מוטעה.
השופט קרא היה בדעת מיעוט כשקבע כי יש לקבל את העתירה ולבטל את החלטת השר. בפסק הדין, הוא תקף את השופט שטיין וכתב כי "ראיתי להזכיר את דברי הנשיאה מ' נאור שהזהירה מסטייה מהלכה קיימת של בית משפט זה, 'פן נהפוך מבית משפט לבית שופטים'. לא למותר לציין כי שר המדע לא ביקש להיות מיוצג על־ידי עורך דין פרטי ולא ביקש שהיועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה ייצג אותו ואת עמדתו בבית המשפט. כל שביקש השר וקיבל היה את האפשרות להציג את עמדתו בפנינו, וזו ניתנה לו במלואה (ולטעמי, לפנים משורת הדין) הן בתצהיר כתוב והן בטיעון בעל־פה. בנוסף לכל האמור, ראוי לציין כי הצדדים לא טענו בפנינו בשאלת זכאותו או אי זכאותו של השר לייצוג בהליך על־ידי עורך דין, כאשר היזקקותו של חברי לסוגיה כבדת משקל זו, מבלי שנשמע בה טיעון סדור ומלא, דומה למטפורה, בשינוי קל, שחברי השופט א' שטיין השתמש בה כאותו שחקן כדורגל הבועט לשער ריק ממרחק של חמישה מטר, ובהמשגה מעולם המשפט האזרחי, בהרחבת חזית אסורה".
כך היה גם בנושא עתירה אשר ביקשה להורות לשר האוצר ולשר החקלאות לאמץ את המלצת ועדת המחירים לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, לפיה יש לשנות את צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ולעדכן את המחיר המרבי של המצרכים.
גם במקרה זה כתב השופט שטיין בפסק הדין כי העמדה "לפיה היועץ המשפטי לממשלה מדבר בשם רשויות המדינה בכל דבר ועניין משפטי (להלן: העיקרון של 'קול אחד'); וקולה של רשות המבקשת לחלוק על עמדת היועץ ולהשמיע בפנינו או בפני בית משפט אחר את האידך גיסא – לעולם יושתק. סבורני, כי מקום יש עמנו לקבוע חריג לעיקרון של 'קול אחד' אשר יחול במקרים של חילוקי דעות לגיטימיים בנוגע ליישומם של כללי משפט שונים, ובפרט לגבי יישומם של עקרונות משפטיים גמישים ומושגי שסתום כגון 'סבירות', 'מידתיות', וכיוצא באלה. במקרים אלו, מן הדין שהרשות תורשה להציג בפני בית המשפט את עמדתה באמצעות עורך דין משל עצמה, אשר יציג עמדה זו במיטבה וללא כחל וסרק".
השופט מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, בעצמו תקף את עמדתו השמרנית של שטיין וכתב כי "בהערתו הקצרה מבקש חברי השופט שטיין לערער על מושכלות יסוד אלה. על כן, לנוכח חשיבות הנושא, מצאתי לנכון להציג הסתייגותי ההחלטית מגישתו, גם אם בתמצית". בהסתייגותו כתב השופט מזוז כי "שאלת הייצוג של רשויות השלטון בפני בתי המשפט אינה עומדת בפני עצמה", וכרך את החלטות השלטון בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ובאי כוחו.
לדבריו, "תפיסה זו, שהייתה מקובלת מאז ומתמיד, עוגנה באופן מפורש והחלטי בשורה ארוכה ועקבית של פסקי דין החל משנת 1985", וכי גם אם ישנם מקרים בהם הרשות מיוצגת על ידי גורם חיצוני, לרוב לבקשת הרשות, ההחלטה תהיה של היועץ המשפטי לממשלה. "נקיטה בדרך זו נתונה לשיקול דעתו של היועץ, והוא המחליט אם להיענות לבקשה כזו, כמו גם על האופן בו תוצג עמדה כזו ; ושנית, וזה עיקר – כפי שגם הדגישה ועדת שמגר, המדובר במקרים 'נדירים וחריגים', ובמצב אשר יש לעשות כל מאמץ להימנע ממנו".
ברוב דעות הכריעו השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז ואלכס שטיין לקבל את העתירה, שמשמעותה המידית היא כי מחירי החלב התייקרו בקרוב ב־3.4 אחוזים
"יש לכבד את מסורת הפסיקה"
בסביבת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שוררת מורת רוח בנוגע לעמדותיו של שטיין, הקורא כאמור לשבירת מונופול הייצוג. תרעומת גדולה התעוררה שם גם בעבר, כאשר בניגוד לעמדת היועמ"ש, אפשר השופט שטיין בהסכמת השופט הנדל לשר אקוניס להציג את עמדתו העצמאית בבג"ץ. "יש לכבד את מסורת הפסיקה" אומר גורם בסביבת היועמ"ש. "השופט מזוז הזכיר את עמדות נשיאי העליון כי בית המשפט אינו בית שופטים ויש לכבד פסיקות קודמות. מה היינו אומרים אילו השופט מני מזוז היה מקבל עתירה נגד הריסת בתי מחבלים ומונע הריסה בניגוד לפסיקה הקיימת? מה שלא נכון שיעשה במקרה הזה, כך לא נכון שיעשה במקרה הזה".
ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת בירך על ההחלטה ואמר "הפרקטיקה, חסרת הבסיס החוקי, לפיה היועץ המשפטי משמיע בשם נבחר הציבור המיוצג על ידו עמדה הפוכה מעמדתו באותנטית, פוגעת בבחירת הציבור ובדמוקרטיה, פוגעת במשילות ובאחריותיות ופוגעת בזכות להליך הוגן. אם לאחרון העבריינים מגיעה בצדק הזכות שעמדתו תוצג באופן אותנטי בפני בית המשפט, לא ייתכן שזכות זו תישלל דווקא מהציבור בכללו ומנבחריו. כפי שתהה השופט שטיין, לא ברור איזו משמעות יש למשפט שבו פוסקים נגד עמדה שכלל לא הושמעה בפני בית המשפט ומה הקשר בין שיטת השתקה שכזו לבין מנגנון לגילויה של אמת.
"לנוכח המחלוקת בין השופטים בשאלה זו, חיוני שהמחוקק ייטול את המושכות לידיו ויסדיר מפורשות את זכותם של השרים לקבוע את החלטותיהם כל עוד לא פסק בית משפט אחרת ואת עצמאותם לקבוע את העמדה שתוצג בשמם בכל הליך משפטי".
