העיתונאי לשעבר והפוליטיקאי המתהווה יועז הנדל צייץ בתחילת השבוע בעמוד הטוויטר שלו תמונה שבה הוא נראה יושב עם עוד שישה אנשים, ותחתיה הכיתוב "ציונות דתית כחול לבן". במקומות הריאליים והגבוליים ברשימה הטרייה, שלפי הסקרים תהיה הגדולה בישראל, יש שבעה בנים ובנות לציונות הדתית, וכולם משקיעים את זמנם כדי לגרום לזליגת קולות ימין אל כחול לבן, שהם רואים בה מפלגת מרכז.
השבעה הם יועז הנדל (מקום 9), חילי טרופר (12), אורית פרקש־הכהן (15), אלעזר שטרן (21), עליזה לביא (38), תהילה פרידמן (40) ומשה קינלי טור־פז (במקום ה־42). דווקא טור־פז נחשב לאחד מפעילי השטח החזקים יותר, והוא מרכז את קמפיין כחול לבן בירושלים ובגוש עציון.
"לדעתנו, בגלל הכניסה של עוצמה יהודית לבית היהודי, מצביעים רבים מהציונות הדתית מחפשים בית אחר", אומר טור־פז. "כחול לבן היא מפלגה בעלת אפשרות שלטונית ריאלית. אנחנו חושבים שבין התלבטות להצבעה לימין החדש או לליכוד, רבים מתלבטים גם לגבינו, ויש עבודה אסטרטגית בנושא. אנחנו מכוונים לקבוצות ליברליות יותר של הציונות הדתית, למשל בירושלים, שם מתנדבי הנוער שלנו חציים דתיים וחציים חילונים, אך גם בגבעת־שמואל, ברעננה, בפתח־תקווה, בקיבוצים הדתיים וביישובים המעורבים".
הנדל הוא מבכירי אנשי הציונות הדתית במפלגה. אף שאינו חובש כיפה כיום הוא גדל באלקנה, התחיל את דרכו התקשורתית במקור ראשון, ומזוהה כאחד הקולות הבולטים בציבור הדתי ובימין הישראלי. "קהל היעד בתפיסה שלי הוא אותו ציבור בציונות הדתית שלא סופר כיפות, כזה שרואה את הטוב שיש בציבור הזה, אבל לא מרגיש שצריך להיות נבדל מאחרים", אומר הנדל. "אנחנו פונים ללייטים, לדתל"שים ולדתיים ליברליים, שרואים עצמם חלק מהספקטרום הציוני־דתי.
"המצביעים האלה נמצאים באי נוחות מהסיאוב והשחיתות שהם רואים. קשה להם עם האתרוג הגדול שהם רואים", הוא רומז ליחס של רבים בליכוד אל ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הרי הציונות הדתית, עם טוהר המידות והערכים של בני עקיבא, לא מרגישה בנוח בתקופה כזו, עם מצבי הטרדות מיניות, שחיתות שלטונית ופולחן אישיות".
טור־פז מאשר כי קמפיין הבחירות מפעיל "טרגוט" ברשתות החברתיות כלפי הקהל הדתי הליברלי יותר. "מיפינו איפה קהלי היעד שלנו מסתובבים. למשל, להפועל ירושלים יש אלפי אוהדים דתיים, אז טרגטנו אותם. יש עוד כמה קבוצות כאלה, כמו קטמון או קבוצות בפתח־תקווה, שדתיים אוהדים".
הנדל: "ההבנה שלי היא שיש עיוות בכך שכל היום מדברים על אם יש או אין גן ילדים בעמונה, ולא שמים לב שעם ישראל בורח לנו בין הידיים. יש שיסוי, קיטוב ושנאת אחים, ומי שהתחנך על עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל לא יכול לעבור על זה בשתיקה. אכפת לי מקרני־שומרון, שם דיברתי השבוע, אבל לא יותר משאכפת לי משכונה בירושלים או מקיבוץ בארי".
