עוד לפני תחילת הריאיון עם שני מועמדי מפלגת זהות לכנסת, קיבלתי המחשה להשקפת עולמם. קבענו להיפגש בשעת בוקר מוקדמת בבית קפה תל־אביבי, אך הרכבת מירושלים התעכבה. כאשר עדכנתי את ד"ר רונית דרור, אחת המרואיינות, על האיחור שלי, היא השיבה: "ברור, ככה זה בסוציאליזם".
מייסד ומנהיג זהות, משה פייגלין, התמודד בעבר על ראשות הליכוד והתיימר לכבוש את מפלגת השלטון ולכפות עליה את השקפת עולמו באמצעות אלפי המתפקדים של קבוצת 'מנהיגות יהודית' בראשותו. פייגלין אף כיהן כח"כ בכנסת ה־19, אך לאחר שראש הממשלה ויו"ר המפלגה בנימין נתניהו הצר את צעדיו בשיטתיות, הוא החליט לצאת לדרך עצמאית ולהקים את מפלגת זהות. במשך תקופה ארוכה התייחסו לתנועה החדשה כתופעה שולית ואף סהרורית, אך הסקרים האחרונים, שבחלקם היא מטפסת לראשונה אל מעבר לאחוז החסימה, משנים את התדמית הזו.
השיח הגובר סביב 'זהות' עשוי להפוך אותה למה שנהוג לכנות 'הפתעת הבחירות' – אותה מפלגה תורנית שההצבעה לה הופכת לצעד אופנתי בקהלים נרחבים. מי שעוקבים מקרוב אחר התופעה מדברים על מפץ של מצביעים צעירים ונלהבים המתחברים לרעיונות של קפיטליזם מובהק, צמצום התערבות המדינה בחיי הפרט והפרדה מסוימת בין דת למדינה, ורואים בפייגלין אידיאולוג עקבי שיקדם את הרעיונות הללו. וכמובן אי־אפשר בלי נושא הלגליזציה שזהות מניפה ברמה – הסרת האיסור החוקי על שימוש בסמים קלים או גידולם ומכירתם – שמביא גם הוא למפלגה תומכים רבים.
מלבד פייגלין והבא אחריו ברשימה, איש ש"ס לשעבר הרב חיים אמסלם, מועמדי זהות אינם מוכרים לציבור הרחב. נציג אפוא תחילה את שני המרואיינים שלנו: הכלכלן והאנליסט גלעד אלפר, 49, רווק, מוצב במקום השלישי ברשימת זהות. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת תל־אביב, ותואר שני בבית הספר לכלכלה ומנהל עסקים בנורווגיה. כיום הוא חבר במועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר, ומנהל מחקר מניות זרות בחברת 'אקסלנס נשואה'. אלפר פעיל בשיח הימין הכלכלי ברשת, ומפרסם מאמרי דעה בבמות שונות.
"כבר ארבע שנים אני מעלה לפייסבוק וליוטיוב סרטונים קצרים שבהם אני מדבר על כלכלה", הוא משחזר את ראשית דרכו למפלגה. "פייגלין ראה את הסרטונים, התלהב ושאל אותי 'למה שלא תצטרף לזהות'. עד שהוא לא קרא לי לפגישה, לא ידעתי שיש מפלגה כזו. הוא אמר לי במה הוא מאמין, אני אמרתי במה אני מאמין, והסכמנו שאנחנו מסכימים על 80 אחוז מהנושאים".
ממפלגת העבודה לפייגלין
אחריו ברשימה, במקום הרביעי, מוצבת רונית דרור, 52. במשך שלושים שנה הייתה דרור עובדת סוציאלית בעיר מגוריה כרמיאל. לפני כמה חודשים עברה לתל־אביב בעקבות גירושיה, "אבל גם כי רציתי להיכנס לחיים הציבוריים והחברתיים. זה הרבה יותר קל ככה לרוץ מאולפן לאולפן. אם הייתי צריכה השבוע להגיע לריאיונות מכרמיאל, זה היה מאוד קשה".
לדברי דרור, מה שהניע אותה להצטרף לפוליטיקה היה תחום זכויות הגבר במשפחה. "ראיתי ואקום עצום בתחום הזה", היא אומרת. "גברים נפגעים בכל מיני צורות בזוגיות. זה יכול להיות פיזית, טרור כלכלי או מיני, או התעללות רגשית. לצערי אין לנו מענים עבורם. כל האבות בהליכי גירושין סובלים מהטיה בבתי המשפט לענייני משפחה, ברבנות וברווחה. הכי גרוע לגבר ללכת לבית דין רבני, עדיף ללכת לבית משפט לענייני משפחה. בבתי הדין הם כל־כך חרדים ופוחדים, אין להם כלים מקצועיים לשפוט. כולם מפחדים מרצח האישה הבאה". בהתאם להשקפת עולמה הקימה דרור, יחד עם דנית רז, את עמותת 'לצידכם – העמותה לגברים בישראל'. "יש בישראל עמותה אחת ויחידה למען הגברים אבל משרד הרווחה לא מכיר בה, מול יותר מאלף עמותות למען הנשים", היא קובלת. "הבנתי שבמקרה הזה צריך לתקן את העוול מלמעלה, מהכנסת, ולא מהשטח".
מי שחיבר בינה ובין פייגלין היה אב גרוש שפעל עימה במאבק למען הגברים. "הדעות של פייגלין על החברה הישראלית דומות לאלה שאני מאמינה בהן. היה בינינו חיבור מהיר, גם מהמקום שמשה נותן גב ובית למצוקות של כולם. המפלגה שואפת לתקן במדינה דברים שלא עובדים כמו שצריך, בגלל קומבינות וכוח פוליטי. מבחינתי אחת הבעיות היא הכוח של ארגוני הנשים. זו שדולה מאוד עוצמתית וחזקה שפועלת בצורה שיטתית נגד מוסד המשפחה, לפרק את האבא מתוך הבית והזוגיות".
כשאני שואל למי הצביעה לאורך השנים, דרור נבוכה מעט אך איננה מתחמקת מתשובה. "היסטורית הצבעתי תמיד למפלגת העבודה, חוץ ממערכת הבחירות הראשונה של יאיר לפיד. חשבתי שהוא המשיח, אחר כך גיליתי שהוא לא. בבחירות האחרונות הצבעתי למחנה הציוני".
ועכשיו הצטרפת למפלגה קפיטליסטית מובהקת.
"לא באמת הבנתי את המשמעות של סוציאליזם כשהצבעתי למפלגת העבודה. אני לומדת את המשמעות של קפיטליזם מגלעד אלפר", משיבה דרור בכנות. היא מתארת את עצמה כמי שאיננה מתמצאת בתחום הכלכלי, אך לדבריה היא מפנימה את האידיאולוגיה של זהות ומשתכנעת בנכונותה בסייגים מסוימים. "לא נהיה מדינה קפיטליסטית באופן מובהק, תמיד נישאר גם מדינת רווחה. לי אישית זה חשוב, אני לא רוצה שנפקיר את המוחלשים שבינינו".
כמצביעה מסורתית של העבודה, איך את חיה עם המצע של זהות שמדבר על עידוד הגירה פלסטינית?
"אני קצת מתחילה להאמין ולקבל את העמדה של זהות. המפלגה אומרת שיש צורך לשים סוף לכיבוש ולהציע לפלסטינים תושבות, ומי שלא רוצה שיהגר. מי שרוצה לקשור את גורלו בעם ישראל, יהיה אזרח".
במפלגה של פייגלין משתמשים במילה 'כיבוש'?
"זה מה שפייגלין טוען, הפלסטינים חיים תחת כיבוש ויש להחיל את הריבונות שלנו עליהם. אנחנו צריכים לחיות איתם יחד".
אפשר לומר שאת עוברת תהליך של התפכחות?
"אני עוברת תהליך. אחי היחיד הצביע בבחירות האחרונות למרצ, אבל עכשיו הוא יצביע לזהות. הוא מזדהה עם 90 אחוז מהעקרונות. ההורים שלי הצביעו כל חייהם מפד"ל. גדלתי בבית מסורתי והתחנכתי באולפנה. בשבת הראשונה אחרי האולפנה נסעתי בשבת, אבל אני מאוד מעריכה את מה שלמדתי שם".
ללמוד מהונג־קונג
ככל מועמדי זהות, מלבד היו"ר פייגלין והרב אמסלם ששוריין במקום השני, אלפר ודרור נבחרו בפריימריז שהתנהלו באופן שונה מהמקובל, מהפכני בעיני תומכי המפלגה. הבחירות המקדימות של זהות התקיימו באינטרנט, וכל אזרח ישראלי היה רשאי להצביע בהם, כולל ישראלים המתגוררים ברחבי העולם. 17 אלף איש נרשמו להצבעה באתר המפלגה, ו־11 אלף השתתפו בה בפועל. אלפר זכה לאהדה רבה בקרב תומכי המפלגה והגיע למקום הראשון.
"מדינת ישראל יכולה להיות הבונבוניירה של העולם, אבל בפועל אנחנו הזנב של העולם המערבי", טוען אלפר בלהט. "מה משותף לכל המדינות העשירות בעולם המערבי? שכולן הנהיגו חופש כלכלי. לפני כמה ימים חזרתי מהונג־קונג. זו חלקת אדמה קטנה יותר מגוש דן, בלי משאבי טבע מיוחדים. חיים שם 7.5 מיליון איש, ובממוצע אנשים שם עשירים כקורח. למה? כי זו המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם, על פי מכוני מחקר בינלאומיים. לצערי אנחנו במקום ה־49 בעולם בקלות הרגולציה. ממשלת דנמרק החליטה לקחת את כל הערך הכלכלי שיוצר הקפיטליזם כדי לממן מערכת רווחה נדיבה. בישראל המצב הוא כמו של פרנקנשטיין; כלכלה לא קפיטליסטית שלא יוצרת ערך, אבל מתיימרת לממן רווחה נדיבה. זה לא הולך".
המצע של זהות איננו כולל רק ענייני שוק חופשי וקפיטליזם, אלא גם תחומי דת ומדינה. בשונה מפייגלין ומהרב אמסלם, אתה אדם חילוני. אין נקודות במצע שאתה מתקשה להסכים איתן?
"פייגלין בעד להאציל יותר כוח לרשויות המקומיות, כדי לאפשר למשל לעיריות להעביר חוקים נגד פתיחת עסקים בשבת. בעיניי, בשום רמה של מדינה אסור לקדם חוק נגד פתיחת עסקים בשבת. אין מה לעשות, הוא בא מהמקום הדתי ואני לא. המסקנות שלנו מעשית זהות, אבל ממקום אחר".
סעיף נוסף של המצע מדבר על כך ש"כל המוסדות הממלכתיים והארגונים הממשלתיים צריכים להמשיך להתנהל בהתאם להלכות המקובלות בעם ישראל בתחומי השבת, החגים והכשרות, כביטוי פשוט ויסודי להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית". ב'הארץ' כתבו שזהות מקדמת מדינת הלכה.
"זה פשוט ספין. מה שפייגלין מתכוון הוא כך: משרד הפנים פתוח בשבת? לא. המטבח בצה"ל כשר? ברור שכן. כך צריך להמשיך".
גם בסוגיית העלייה לישראל והגישה לחוק השבות, זהות מבטאת גישה שמרנית שמפלגות וזרמים ליברליים יחלקו עליה. אני מצטט: "'זהות' מאמינה כי הגיור המקנה זכאות לעלייה לארץ ישראל ולקבלת אזרחות ישראלית במסגרת חוק השבות צריך להתבצע כהלכה המקובלת בעם ישראל, על ידי בתי דין שהוסמכו לכך ועל ידי הרבנות הראשית לישראל".
בתשובתו של אלפר ניכר שהוא טרם גיבש עמדה בסוגיה. "ברמה העקרונית, בעיניי זה אחד התפקידים החשובים של המדינה", הוא אומר. "אני הרי ליברל וחושב שהמדינה צריכה להיות קטנה, אבל אחד התפקידים המובהקים שלה הוא להגן על גבולותיה. ליברל אמור להכיר בזה שמדינה צריכה להחליט מי ייכנס ומי לא. אתה הרי חייב קריטריון, והוא נקבע לפני שבעים שנה – מי שיהודי, יכול להיכנס. מה זה יהודי? א־לוהים יודע, את זה צריכים להחליט. אחרת אין מדינת ישראל. הרב אמסלם מקדם גיור אורתודוקסי מקל, ולכן הוא מתאים לזהות כמו כפפה ליד".
מיהו יהודי בעיניך?
"אני מודה שמעולם לא התחבטתי בנושא", משיב אלפר לאחר מחשבה. "אף פעם לא הייתי עסוק בשאלה מי יהודי יותר, אורתודוקסי או רפורמי. אני כל־כך חילוני שאני בכלל לא מבין בהבדלים בין הקבוצות האלה".
דרור מציינת שהעשירייה הראשונה של זהות כוללת חמישה מועמדים דתיים וחמישה חילונים. אלפר: "זה עוזר לנו פוליטית ואלקטורלית ואולי מעיד על מי שמצביע לנו, אבל זה במקרה. אנחנו לא מפלגה עם ועדה מסדרת שרצתה שיהיו בה חצי דתיים וחצי חילונים", הוא רומז למפלגת הימין החדש של בנט ושקד. "אצלנו זה הכי אורגני שיש". דרור: "בעיניי זה מייצג את הצרכים של העם והחברה בישראל".
אלפר הצביע כל חייו לליכוד, אך ב־2013 הצביע למפלגת 'עלה ירוק – הרשימה הליברלית'. "הצבעתי להם כי הם אימצו לראשונה אג'נדה כלכלית ליברלית", הוא מסביר. "זה היה מאוד מרגש עבורי. בעיניי הליכוד הוא הרע במיעוטו".
חיה ותן לחיות
בני שיחי מגדירים עצמם כליברלים שאין להם בעיה עם נישואי להט"בים, אך יו"ר מפלגתם התבטא בשבוע שעבר במענה לשאלה ברשת: "אנחנו בהחלט נתנגד לחוקים שיביעו עזרה או תמיכה בלהט״ב". אלפר סבור כי דבריו של פייגלין לא הובנו כהלכה: "אנשים לא מבינים את ההבדל בין לגליזציה לנורמליזציה, כי הם לא מבינים מה זה להיות ליברלי באמת. אתה לא צריך להיות הומו כדי להכיר בזה שהומואים יכולים לחיות איך שהם רוצים. לא צריך להיות מסטול כדי להאמין שצריכה להיות זכות לעשן מה שרוצים. זו ליברליות, לא לכפות בצורה אלימה את הדעות שלך על אחרים. אנשים יושבים בכלא בגלל צריכת קנאביס, זה הזוי. במדינות רבות בארה"ב צריכת קנאביס היא עניין מותר וחוקי, ומקדמים גם חוק פדרלי שיאפשר צריכה בכל ארה"ב. הבעיה היא שבמקום לעסוק בפשע אמיתי, המשטרה מבזבזת משאבים על אנשים שצורכים קנאביס. זו חוצפה".
דרור התייחסה בעבר ללגליזציה אחרת, של זנות. במאמר שפרסמה ב'ישראל היום' טענה שהחוק המפליל לקוחות זנות ומטיל עליהם קנס כספי, חוק שעבר בכנסת היוצאת בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד, מוּנע מ"פמיניזם שפוגע בנשים". "יש נשים שרוצות לעבוד בזנות, זו בחירה שלהן", היא טוענת. "בכנות ובאמת, כעובדת סוציאלית הן לא מעניינות אותי. שיעשו מה שהן רוצות. אני דואגת למי שרוצה לצאת משם כי היא סובלת".
למה לא למנוע מהן להגיע למצב הזה על ידי חוק?
"חוקים פליליים לא מונעים שום דבר, זה כמו מריחואנה. צריך להגיע אליהן בחינוך. צריך גם לדאוג לנערות במצוקה, אבל זה משהו אחר. לא כל הנשים נמצאות בתחום הזה מתוך מצוקה".
אז מתוך מה?
"הן רוצות להרוויח כסף, ולא רוצות לעבוד עבור שכר מינימום כקופאיות. אולי כחד־הוריות הן לא רוצות או יכולות לעבוד הרבה שעות, אז הסידור הזה מתאים להן. זה העניין שלהן, והמדינה לא צריכה להתערב".
אלפר חוזר לאג'נדה הליברלית, שבעיניו היא עיקר בשורתה של זהות: "כשאנשים אומרים את המילה 'מדינה', עולה דמות של ישות חצי א־לוהית עם הילה של מלאכים. לא נעים לי להגיד, אבל המדינה זה ביבי, בוז'י והפקידים שלהם. מי שראה את הסדרה 'פולישוק' יודע שזו המדינה, וצריך לחנך את האנשים להבין את זה. כל פעם שאומרים את המילה 'מדינה' תחשבו פולישוק, כי זו המדינה שלנו כרגע. זה הגוף שיעזור לבני אדם בחיים? יגן עליהם? יהפוך אותם לעשירים יותר? יסייע לחינוך הילדים שלהם? זו שטות לחשוב כך".
דרור מזכירה שוב את המחשבה שלה בעבר שיאיר לפיד הוא ה'משיח', וצוחקת. "הנה, המשיח הזה הגיע והבנתי שטעיתי". אלפר: "זו הצבעת ייאוש קלאסית. בכל מערכת בחירות יש שלושים מנדטים שהולכים על הרגש הזה. אנחנו היחידים שמציעים פתרון שנוסה בהצלחה בכל העולם. הפתרון הכלכלי שלנו לא חדש או מומצא. אנחנו לא רדיקלים, בניגוד למה שהרבה אומרים עלינו. אנחנו מציעים לאמץ את השיטה הכלכלית של שווייץ. לעזאזל, אנחנו הנורמליים היחידים, וקוראים לנו קיצוניים. המזל הוא שיש לנו את המדיה החברתית".
החיבור הטבעי – נתניהו
הנוכחות של פעילי זהות ותומכיה מורגשת מאוד ברשת. כמעט כל פוסט אפשרי בפייסבוק ובטוויטר מתמלא בתגובותיהם ובהסבריהם כיצד הצבעה לזהות היא המזור לכל הבעיות. במקרים רבים אלה תגובות לא קשורות לנושא ('טרולים' בשפת הרשת), אך כאלה שמציפות את שמה של המפלגה ויוצרות תחושה של תמיכה המונית בה.
"מי שנכנס לזהות מתמכר לזה, ואני מומחית להתמכרויות", אומרת דרור. "זה הופך להיות כל עולמם. מדובר באנשים צעירים, אינטליגנטים ודעתנים שמבינים מה קורה בעולם, ורוצים שבישראל יאמצו חלק מהאג'נדות שיש בעולם. הם לא מתחברים לטרפת פוליטיקת הזהויות שנמצאת כעת בכל מקום".
אלפר: "בחוגי הבית שלנו הקהל הוא עד גיל 30־35, ויש לי הסבר ברור לכך: קשה למצוא ילידי ישראל ליברלים מעל הגיל הזה, כיוון שכל מי שגדל בארץ לפני שנות התשעים התחנך במערכת חינוך ממשלתית, ראה ערוץ 1 וקרא 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ'. לצפות ממנו להיות ליברל זה מוגזם. אנשים צעירים שגדלו על יוטיוב, פייסבוק, בלוגים, פודקאסטים ותוכן מכל העולם, אלה אנשים שפתאום נפתח להם העולם. הם הבינו שיש משהו בעולם חוץ מסוציאליזם".
דרור: "אנחנו היחידים כמו טראמפ, שלא מפחדים משיח על מיעוטים. לאנשים נמאס מהשטחיות של הפוליטיקלי קורקט. זהות תעלה מהסיבה הזו".
גורם במפלגה הגדיר באוזניי השבוע את העלייה בסקרים כשילוב של "נס גלוי ועבודה קשה". בני שיחי דווקא אינם מופתעים מהפריצה של מפלגה ומההייפ התקשורתי סביבה. "אני לא הייתי מופתע", אומר אלפר, "חשבתי שאם בסקרים הראשונים יראו שאנחנו מתקרבים לאחוז החסימה – הסכר ייפרץ, וכך קרה. למה זה קרה עכשיו? יש לי כמה תשובות אפשריות". בין השאר הוא מציע את האפשרות שתפיסת העולם הליברלית רווחת בציבור יותר משחשבו, או את "העליבות של הפוליטיקאים האחרים".
פייגלין אמר שהוא לא פוסל את האפשרות להצטרף לקואליציה בראשות גנץ. למי הייתם מעדיפים להצטרף?
אלפר: "למי שהאג'נדה שלו הכי תתאים למצע שלנו. בעיניי נתניהו יותר סביר מגנץ מבחינת חיבור שלנו. ברור שהחיבור הטבעי הוא לימין, הרי גנץ הוא חיקוי חיוור של מפלגת העבודה. במפלגת העבודה יש אמנם אידיאולוגיה אמיתית, אבל היא מחרידה, יותר מזו של מרצ. לדעתי אנחנו לוקחים קולות מכולם, חוץ ממפלגת העבודה שהיא 180 מעלות מאיתנו כמעט בכול. עם מרצ יש לנו השקה בליברליזם החברתי, ובעיניי גם המצביעים של מרצ ליברלים יותר מההנהגה של המפלגה ברמה הכלכלית. הם יותר קרובים אלינו, ולכן אנחנו לוקחים גם למרצ קולות".
דרור: "לי יש העדפה לנתניהו, יש לו הרבה יותר ניסיון ממה שקורה בכחול־לבן".
אלפר: "יום אחד אני אגיד מה אני באמת חושב עליהם. אז מה אם יש שם שלושה גנרלים מהצבא, מה הם עשו חוץ מזה? הם יקדמו בארץ תרבות צבאית".
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוא בכיר בכחול־לבן, ועשוי להיות שר האוצר. מה דעתך על האפשרות הזו?
"השתגעת? אנחנו רוצים לקדם את המצע שלנו, לא את המצע של המפלגה הקומוניסטית".
תשבו בממשלה שמקדמת התנתקות נוספת?
אלפר: "לא נהיה בקואליציה שמפנה יישובים".
דרור: "גם גנץ אומר דברים דומים".
אלפר: "מה זה חשוב מה גנץ אומר. ביבי אמר פתאום השבוע שיקדם לגליזציה של קנאביס. ללא זהות, מתי היינו שומעים על הנושא? בעיניי אין שום קשר בין מה שפוליטיקאי מבטיח ומה שהוא עושה".
גם אתה עשוי להפוך בקרוב לפוליטיקאי.
"נכון, אבל היו חריגים כמו וינסטון צ'רצ'יל, מרגרט תאצ'ר ומשה פייגלין. כחבר כנסת פייגלין נאבק למען לגליזציה של הקנאביס, וכעת כשהוא הקים מפלגה הוא הוכיח שהוא עדיין מאמין בכך".
פונים לקהל של בנט
דרור ותומכות נוספות של המפלגה השתתפו בסרטון שעלה לרשת תחת הכותרת "למה אני כבר לא צריכה פמיניזם", ובו טענו כי תנועת זכויות הנשים בימינו עוברת את הגבול. הדוברות בסרטון מצהירות כי אינן מעוניינות באפליה מתקנת אלא שיאפשרו להן לעבוד בהתאם לבחירתן, ושבחירה בגידול ילדים תהיה לגיטימית כמו קריירה. הסרטון הוסר מהרשת, לדברי דרור משום שחלק מפעילוֹת המפלגה הסתייגו ממנו. "הסרטון יעלה בהמשך בצורה מעודכנת", היא מבטיחה. "תא העיתונאיות מחכה לי", היא אומרת על קבוצת הפעילוֹת הפמיניסטיות שחשפה כמה פרשיות של הטרדות מיניות מצד בכירים. "אני מקעקעת את כל השיח שלהן. מה שהן עושות זו השתלחות קטלנית במגדר הגברי, שבעיניהן מהבוקר עד הערב מטרידים מינית. זו חברה מטורללת, ואתם הגברים שותקים כי אתם מפחדים".
אלפר: "איזה אומץ זה להגיד מה שאת אומרת".
דרור: "אני חוטפת ועוד אחטוף. זה צריך להיות האינטרס של כל הח"כים הגברים שאני אהיה שם, גם לגברים בתקשורת. כמה מהם מפרגנים לי בפרטי ולא מעוניינים להיחשף כי הם חוששים".
מעניין שמפלגות הימין החדש והבית היהודי רואים בכם איום. אני יושב כאן מול שני חילונים שלכאורה שונים מאוד מקהל היעד שלהם.
אלפר: "זה פחות קשור למילייה, ויותר לרעיונות שלנו. כנראה הרעיונות שלנו מדברים לקהל הבוחרים הזה. אנחנו פונים גם לקהל שהצביע עד היום לבנט ושמתחבר לרעיונות שלנו, ועד היום אף אחד לא אמר אותם בקול. חשבו שאין לזה קהל יעד. אנחנו נוגעים בהרבה נושאים נפיצים, וכולם בהלם מזה שאנחנו לא מתפוצצים אלא הופכים לכדור פורח שרק הולך ועולה".
אם יציעו לכם תיק בממשלה הבאה, מה תבקשו?
אלפר: "כמובן שלהיות שר האוצר זה חלום, אבל כל התיקים הכלכליים או החברתיים מעניינים אותי".
דרור: "אמרו לי שדווקא בוועדות מקבלים את ההחלטות החשובות. לא בא לי לעוף על עצמי, אבל אם אתה מכריח אותי הייתי אומרת שהייתי שמחה להיות שרת הרווחה, למרות שבזהות לא אוהבים את המשרד הזה".
לפי המצע שלכם זה יהיה משרד הבריאות והרווחה.
"נכון, אז אני מוכנה גם למשרד הזה".
אלפר: "אנחנו עוד לא מקבלים 32 מנדטים כדי לשנות לגמרי את מבנה משרדי הממשלה בישראל, אבל אין ספק שבעוד כמה מערכות בחירות, אם נצליח בקדנציה הנוכחית, זה אולי אפשרי". 
